"באסלאם ובנצרות, כמו גם ביהדות, מעודדים ילודה", פותחת את דבריה ד"ר סירין ג'אבר, רופאת נשים במחלקה הגניקולוגית ומחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים.
"ובאופן כללי מסתכלים על טיפולי פוריות באופן חיובי, כשאין איסור גורף על טיפולי הפוריות". עם זאת ישנם כמה דברים שונים. לדוגמה, גם בנצרות וגם באסלאם טיפולי הפוריות מותרים לזוגות נשואים ולא לרווקים.
"גם באסלאם וגם בנצרות תרומות זרע וביצית לא מקובלות בגלל האיסור להכניס גורם שלישי, רק הורות ביולוגית נחשבת הורות״, היא מסבירה.
2 צפייה בגלריה
ד"ר סירין ג'אבר
ד"ר סירין ג'אבר
ד"ר סירין ג'אבר
(צילום: המרכז הרפואי הדסה)
מה עושה זוג חשוך ילדים?
"הם יכולים לאמץ אבל באסלאם יש קצת בעיה עם אימוץ. אומנם הילד או הילדה זכאים לכל מה שילדים ביולוגיים זכאיים להם: טיפוח, כלכלה וסביבה תומכת, הם לא יכולים לרשת ממך את הרכוש אלא אם הדבר נכתב במפורש", מסבירה ד"ר ג'אבר.
"ולכן זוגות מוסלמים המבקשים להביא ילדים לעולם יעדיפו להיעזר בהתערבות רפואית. שומעים כל הזמן מקרובי משפחה סיפורים מעוררי תקווה על זוגות שהצליחו להביא ילדים אחרי טיפולים.
"לפעמים הטיפולים לא מצליחים, והבשורה יכולה להביא לאובדן תקווה ולמשבר זוגי. במקרים בהם הסיבה לאי הפוריות היא חד משמעית אצל האישה, יש גברים מוסלמים בחברה שהיו לוקחים אישה שנייה או שהם מתגרשים והוא מתחתן עם אישה אחרת כי קשה למשפחה של הגבר לוותר על דור ההמשך, והם למעשה מעודדים אותו למצוא אישה אחרת".
וכשהבעל לא פורה?
"בחברה ערבית מסתכלים בעין שופטת על אישה גרושה, כי יהיה לה קשה להתחתן שוב. לפעמים אישה כן תבחר להתגרש ולהתחתן עם גבר אחר אבל זה מאוד נדיר בגלל אי פוריות", עונה ד"ר ג'אבר.
"אם הבשורה היא סופית, ונעשה חיפוש זרע ונעשה ניתוח, זו בשורה מאוד קשה לגבר שכשבאים ואומרים לו שהאפשרות שעומדת מולו עכשיו היא של תרומת זרע".
יש כאלה שבוחרים בתרומת זרע ומסתירים את זה?
"אני מכירה זוגות בודדים, שכולם מגדלים את הילדים האלה עם הרבה חום ואהבה בדיוק כמו ילדים ביולוגים, אבל כן הם מסתירים את זה, הם מעדיפים לספר שהילד הגיע אחרי טיפולים קשים. באופן כללי מסתירים את טיפולי הפוריות ואולי מספרים אחרי שמגיעות שאלות לא נוחות כמו: 'מה קורה אתכם?׳ ולכולם יש עצות, אנחנו חברה מאוד קשורה במשפחה אז ברגע שיודעים שיש בעיה כולם מנסים להתערב ולעזור כמובן".
2 צפייה בגלריה
בני זוג אמצעי מניעה קונדום
בני זוג אמצעי מניעה קונדום
בני זוג עם אמצעי מניעה
(צילום המחשה: shutterstock)
ומה לגבי עוברים עודפים אחרי טיפולים?
"זה משתנה בין האסלאם והנצרות. בנצרות הקתולית מהרגע שיש עובר חייבים להחזיר אותו לרחם, ומהרגע שנוצר עובר הוא נחשב בן אדם מלא ואסור להשמיד את העוברים, הם חייבים לחזור לגוף של האישה עצמה, בזמן שהיא נשואה כמובן", מסבירה ד"ר ג'אבר, "כדי למנוע את הבעיה הזו לא מייצרים הרבה עוברים".
באסלאם ובנצרות הפרוטסטנטית לעומת זאת אין את ההגבלה הזו, "באסלאם אפשר להשמיד עוברים שלא משתמשים בהם, כי כל עוד הם לא חזרו ולעובר אין דופק הוא לא נחשב חי, אפשר גם לתרום אותו למדע, כל עוד שהזוג לא התגרש".
ומה לגבי אמצעי מניעה? זרע לבטלה כמו ביהדות?
"אצל קתוליים הם לא מעודדים שימוש באמצעי מניעה באופן כללי, למעט שיטת הימים הבטוחים. ואני לא מכירה איסור לתת דגימה לצורך הפקת זרע. גם אמצעי מניעה מקובלים אצל המוסלמים, הבכירים ואנשי הדת החליטו שהם מותרים כל עוד לא מדובר על אמצעי מניעה קבועים או בלתי הפיכים".
ד"ר ג'אבר מספרת שבמרפאת הפוריות ניתן למצוא שני סוגי נשים, אלה שמגיעות לבד עם תוצאות בדיקות הבעל התקינות, ונשים שמגיעות עם הבעלים שרוצים לשמוע עוד על הבדיקות הלא תקינות שקיבלו.
קראו עוד בערוץ הפוריות:
"ברגע שהבעל רואה שהבדיקה תקינה הוא לא יגיע הרבה פעמים, 'הנה בעלי בסדר', לא רוצה להכליל, אבל הרבה פעמים זה כך. ברגע שיש בעיה הוא כן מגיע ורוצה להיות חלק מהתהליך, ברגע שזה נוגע אליו", היא מספרת ומוסיפה שמאפיין מאוד בולט בישראל הוא גיל הטיפולים הצעיר. שלאחר החתונה בגיל 19 או 20, אם לאחר שנה לא נכנסים להריון מגיעים למרפאות הפוריות כיוון שהטיפולים מכוסים על ידי הקופות החולים. "זה ייחודי לישראל, וההגעה בגיל צעיר תקפה לשלושת הדתות".
נושא נוסף שהוא מעין טאבו בחברה הערבית, או נושא שלא כל כך נוגעים בו, הוא שימור והקפאת ביציות. "חברתית לצערי אנשים מאוד חוששים מזה, כי הרבה פעמים זה דורש בדיקות נרתיקיות שיפגעו בקרום הבתולים ולכן נשים שמתחתנות בגיל מבוגר יותר נמצאות יותר בבעיה בנושא", היא מסבירה ומוסיפה שלמרות שהמודעות בנושא בקרב האוכלוסייה הולכת ועולה, בחברה הערבית, בין אם בנצרות ובין אם באסלאם, אין התקדמות משמעותית בנושא.
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 14:19 , 24.05.21