אחת לשנה משתתפים ד"ר חננאל הולצר (פרופ' adjunct באוניברסיטת מק'גיל בקנדה), מנהל מחלקת הפוריות וההפריה החוץ גופית בהדסה וצוותו , בכנס הפוריות של החברה האירופאית לפוריות האדם, הנחשב לכנס הגדול והמשמעותי בתחום.
לכנסים הגדולים מגיעים אנשי רפואה ומחקר מכל רחבי תבל להתעדכן בחידושים, לבסס קשרים, ליצור פרויקטים משותפים ואף לגייס מתמחים למחלקות הפוריות השונות.
בשנתיים האחרונות הכנס התנהל אונליין בשל משבר הקורונה, הכנס האחרון מתקיים ממש השבוע.
"לפני כ 40 שנה הציגו את ה-IVF המוצלח הראשון. בשנים האחרונות אין פריצות דרך חד פעמיות, מרעישות המוצגות אבל יש צעדים לשיפור הבטיחות ולשיפור איכות הטיפולים", מספר ד"ר הולצר.
השנה הוצג בכנס מחקר משמעותי, שבו נבחן האם ילדים שנולדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במחלות ממאירות, שאלה המטרידה את העוסקים בתחום שנים רבות ועדיין לא נמצאה לה תשובה חד משמעית.
ד"ר הולצר מסביר מוגבר כי גם אם יימצא כי ילדים שנולדו לאחר טיפולי פוריות נמצאים בסיכון מוגבר, הרי שעדיין לא תהיה ברורה הסיבה לכך. ייתכן והרקע הרפואי לבעיית הפוריות ימצא כתורם לעליה כזאת. בטיפול נעשה שימוש בתרופות שגורמות לשינויים הורמונליים וכן בטכנולוגיות רפואיות.
"הזרע, הביצית והעובר נמצאים במעבדה במשך כמה ימים, זו תקופה מאוד רגישה לשינויים אפיגנטיים. ניתן לראות כי לעיתים יש פרסומים על גידולים מסוימים שנמצאו אצל ילדים שהגיעו לעולם באמצעות טיפולי פוריות והם כמובן זוכים להד פרסומי, אך יש להסתכל על התופעה באופן רחב עם קבוצות ביקורת הולמות", אומר ד"ר הולצר.
במחקר שנעשה נערך מעקב אחר כ-90,000 ילדים. המעקב המקיף היה לאורך 18 שנים, כאשר במסגרת המחקר נבדק האם ילדים שנולדו לאחר טיפול פוריות או להורים עם תת-פוריות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות ממאירות לעומת ילדים שהגיעו לעולם באופן טבעי להורים ללא בעיית פוריות.
"הממצאים הוצגו בכנס ולפיהם לא היה הבדל משמעותי בין שלוש קבוצות הילדים - אלה שהגיעו לעולם באמצעות טיפולי IVF, אלה שלהוריהם היו בעיות פוריות אך הם לא היו צריכים טיפולי פוריות ובין אלה שהגיעו לעולם ללא כל בעיית פוריות".
ד"ר הולצר מספר על הסתייגות אחת קטנה של של חשש לשכיחות מחלות ממאירות בילדים שהגיעו לעולם מטיפולי IVF עם מיקרומניפולציה אך מדובר בארבעה מקרי סרטן העור כאשר החוקרים אינם סבורים שיש קשר בין האבחנה לטיפולים.
עוד חידוש מהכנס הוא על פיתוח של קבוצה ספרדית-אמריקאית בשיתוף חברה ישראלית, הפועלת בימים אלו לשילוב בין שתי שיטות ששתיהן כבר כיום ניתנות בהדסה, וד"ר הולצר מקווה כי בעתיד הקרוב ניתן יהיה להכניס את הפיתוח גם להדסה אם אכן יוכח כיעיל.
"סיכויי ההצלחה של טיפולי IVF השתפרו במהלך השנים. ולנו חשוב לבחור עובר אחד שלו הסיכוי הטוב ביותר להיקלט כהריון ולהיוולד כילד, בשיטה הקלאסית אנו מסתכלים עליו במעבדה ומחליטים אילו מהם מחזירים לרחם. שיטה אחת לברור את העובר בעל הסיכוי הגבוה להיקלט היא בחינה גנטית בשם PGT-A במסגרתה לוקחים כמה תאים מהעובר במעבדה ובודקים את מספר ושלמות הכרומוזומים כמו בבדיקת מי השפיר., את העוברים להם יש 23 זוגות כרומוזומים שלמים נחזיר לרחם", מסביר ד"ר הולצר.
בדיקות בנושא הראו כי הבדיקה מקצרת את זמן ההגעה להריון ולמרות שהיא כרוכה בפרוצדורה, בהוצאה כספית ובסיכון מזערי לפגיעה בעובר כיוון שמדובר על ביופסיה, נשים רבות בעולם בוחרות לבצע אותה. כיום ניתן לבצע אותה בהדסה ובמספר מרכזים אחרים.
גישה נוספת הנמצאת בפיתוח ומחקר בהדסה מתבססת על מורפוקינטיקה: ניטור התפתחות העובר במעבדה בהתאם לציר הזמן. בגישה זו העובר שנמצא באינקובטור לא מוצא ממנו לבדיקת אמבריולוג כמו בשיטה המיושנת, אלא האינקובטור עצמו מצלם את העובר ואף מספק סרטון משלב אחר ההפריה של הביצית ועד לשלב העובר בן חמשת הימים.
הקבוצה בהדסה בראשות ד״ר בן מאיר ושותפיו משתמשת בבינה מלאכותית לנתח את נתוני המורפוקינטיקה וכך מאתרת של את העוברים מהם הסיכוי להרות וללדת הוא גבוה יותר.
"להדסה יש את שתי הטכנולוגיות, החידוש של הקבוצה האמורה אשר הוצג בכנס היה כי דרך המורפוקינטיקה ו״ראיית המיקרוסקופ״ נוכל לדעת לאילו עוברים יש בדיקה גנטית תקינה", מסביר ד"ר הולצר.
"הבינה המלאכותית תגיד לנו איזה מהעוברים התפתח יפה, יש לו כרומוזומים תקינים ויש לו הסיכוי הגדול ביותר לבדיקה גנטית תקינה".
ד"ר הולצר מסביר שאם השיטה תתפתח, הוכח במחקרים רחבים ותראה אחוז דיוק גבוה יותר בהמשך, יתכן והיא תייתר את הצורך בסקר הכולל ביופסיה. למעשה, בשיטה החדשנית האינקובטור עצמו יאמר בסבירות גבוהה מהו סיכויו של עובר להיות עם כרומוזומים תקינים.
נושא נוסף שהוצג בכנס קשור בקורונה, "גם בהדסה בעבודה של ד"ר יעקב בן טוב וד״ר הרשקו הודגם כי זהום בקוביד 19 או החיסון כנגד המחלה אינם פוגעים בתפקוד הזקיק ממנו מגיעה הביצית. בכינוס הוצגה עבודה המראה כי הרזרבה השחלתית ככל הנראה לא מושפעת לרעה מקוביד 19", מסביר ד"ר הולצר.
נושא נוסף אך לא פחות חשוב שהוצג בכנס עסק בטיפול בנשים שהתגובה השחלתית שלהן לגירוי במינונים גבוהים נמוכה.
"עד היום השתמשנו בגירוי ״כפול״ בנשים שסבלו ממחלות ממאירות, ביצענו שאיבה ושבוע לאחר מכן שוב נתנו תרופות וביצענו עוד שאיבה. באה קבוצת חוקרים מאיטליה וטענה שכדי למקסם את סיכויי ההצלחה בטיפולי IVF בנשים עם תגובה שחלתית ירודה יש לבצע את הגירוי הכפול", מסביר ד"ר הולצר ומספר על מקרה שקרה לאחרונה במחלקה, במסגרתו אישה צעירה כבת 30 שסבלה מגידול חוזר בשחלה ועמדה בפני ניתוח שני שלאחריו הייתה עלולה להיוותר עם רזרבה שחלתית נמוכה או ללא שחלות כלל.
בתיאום עם הגניקואונקולוגים ביצעו לאישה גירוי שחלתי בוצעה שאיבת ביציות שהוקפאו ומספר ימים לאחר מכן התחלנו סבב טיפולי נוסף כך הצליחו למקסם את כמות הביציות המוקפאות והעלו את סיכוייה להרות יום אחד ילד ואולי יותר.
עד כמה יש סיכוי שהדבר יאושר בישראל?
"אם נראה בעבודות אחרות שההליך מטיב עם נשים להן תגובה שחלתית נמוכה, ונצליח לשכנע את הגורמים המבטחים, הדבר יכול לסייע לנשים רבות להשיג הריון בהפריה חוץ גופית".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 18:57, 30.06.21
