"אני רוצה לספר יותר, אין לי בעיית פוריות בכלל אלא לבעלי, אבל הוא מצדו לא מוכן שאני אספר לאנשים על ספירת הזרע הנמוכה שלו", מספרת ש', שכמובן בחרה לא להיחשף אבל כן לספר את סיפורה.
3 צפייה בגלריה
בני זוג בעיות פוריות גבר אישה
בני זוג בעיות פוריות גבר אישה
לספר או לא לספר? זאת השאלה
(צילום המחשה: shutterstock)
"גם אם הבעיה הייתה אצלי לא הייתי מתביישת. אבל בגלל שזה עניין זכרי גברי, אני לא יכולה להתווכח וגם לא לעשות דברים שלא בהסכמתו. בסוף זה הגוף שלו אבל אני מתוסכלת, אני גם בטיפולי פוריות וגם אני לא יכולה לחלוק את זה עם אף אחד, וכששואלים אותי לגבי ילדים אני צריכה להתחמק. יש בזה משהו לא הוגן".
עם דילמות כאלו מתמודדות העובדות הסוציאליות במחלקות ההפריה החוץ גופית על בסיס יום יומי. "הולדה הוא דבר נורא פרטי באופן טבעי ורוב האנשים יולדים ילדים בלי לשתף אחרים, אז אותו דבר עם אנשים שהם מאותגרי פוריות ורוצים לשמור על אותה מידת הפרטיות", אומרת נורית זידל לוי, ראש יחידת העובדות הסוציאליות בבניין אם וילד בהדסה עין כרם.
"אני חושבת שבכלל באתגר הפוריות הרבה דברים הופכים פומביים ונאלצים לשתף דברים שלא רוצים לשתף, האחות והטכנאית והרופא וזו שלוקחת את הדמים, המון אנשים יודעים ולפעמים אנשים עייפים מכל השותפים האלה, ואז כשזה מגיע לעולם הפרטי ולמקום שיש בו בחירה הם בוחרים שלא לשתף, ולפעמים לדבר על משהו זה להודות בפני עצמך שיש בעיה".
זידל לוי מסבירה שבשיחות עם העובדות הסוציאליות הן רוצות לחזק את הנשים בבחירה שלהן, כי יש להן בחירה האם לספר או לא, וזאת בניגוד לכך שלא בחרו את הבעיה הרפואית שהובילה אותן לטיפולי הפוריות.
3 צפייה בגלריה
נוגה מידן
נוגה מידן
נוגה מידן
(צילום: המרכז הרפואי הדסה)
"מצד שני אנחנו הרבה פעמים רוצות להעלות את נושא המחירים, מה אישה משלמת על לשתף או לא? כשלשני הדברים יש מחירים, והבחירה שלא לשתף היא בחירה שלפעמים כרוכה בתחושה של בדידות, בצורך למצוא פתרונות קונקרטיים, איך להסביר איחורים לעבודה או למצוא סידורים לילד ודברים שצריך לפתור ברמה הטכנית, ואם לא מבינים במה את עסוקה יותר בקלות תהיה ביקורת או כעס".
"כל אחת ומה שמתאים לה", אומרת נוגה מידן, עובדת סוציאלית במרפאת הפריה החוץ גופית בהדסה עין כרם. "אם לאישה אחת יעשה טוב לשמור על הסוד עם המחירים הכרוכים בכך, אז זו תהיה התשובה שלה, ואם התשובה שהמחיר יהיה גבוה מידי והיא לא יכולה יותר, אולי צריך לחשוב לשתף". מידן אומרת שמהניסיון שלה מי שיודע ראשון על טיפולי הפוריות הם דווקא הבוסים בעבודה כי מהם הכי קשה להסתיר.
מה עושים כשהאישה רוצה לספר אבל הגבר מבקש להסתיר בגלל שהוא לא רוצה לחשוף נגיד ספירת זרע נמוכה?
"להרבה מהמטופלים יש איזה שהיא בעיה בגורם הזכרי של הגבר וזה משהו שהוא מאוד שכיח, ומי שעובד פה יודע שזה שכיח", אומרת מידן.
"בתחושה שלי לזוגות האלה יש תחושה של משהו חריג ופגום מאוד, בכלל נושא של פוריות אצל גברים ונשים מביא תחושה של חריגות ופגימות, בגלל שיש יותר שיח נשים קצת יותר מרגישות בנוח עם זה ולגברים קשה, אני לא חושבת שהם יודעים כמה זה שכיח וכמו שזה אצל האישה זה יכול להיות אצל הגבר וזה לגיטימי. העניין של הסוד הוא קצת יותר חזק, ולי ממש כואב על זה כי יצא לי לפגוש גברים שזה כל כך קשה להם עם זה שהם לא מסוגלים לדבר על זה".
ומה עונים למי שקצת מחטט ושואל למה אין ילדים או עוד ילדים?
"יש משהו בחברה הישראלית שמכוון להולדה ושום בחירה אחרת לא לגיטימית, ויש איזה תכתיב חברתי שסוחף את כולם, זה חלק מהעבודה שנשים עושות אצלנו בחדר, לפעמים זה הזכות לא להגיד לאנשים את כל מה שהם רוצים, כשמישהו אומר 'בקרוב אצלכם' אפשר לחייך ולהמשיך הלאה, לא כל אדם בחתונה צריך לדעת".
איך אנשים מגיבים לאנשים שעוברים טיפולי פוריות?
"אני שומעת על הרבה אנשים שמנסים להיות רגישים אבל זה לא יוצא להם טוב, הם לא יודעים איך להגיב לסיטואציה", מסבירה מידן. "יכול להיות שקצת מקטינים את זה: 'טוב לא נורא, קטן עליך', אבל בסוף כרגע אני במשבר וקשה לי. או לחילופין אנשים שמאוד מרחמים עליך, שזו גם לא תחושה נעימה. אני מרגישה שהנשים שמגיעות אלי צריכות שיח בצורה הכי פשוטה, את התגובה שתעשה להן טוב מאשת מקצוע שלא מפחדת לדבר על".
3 צפייה בגלריה
נורית זידל לוי
נורית זידל לוי
נורית זידל לוי
(צילום: המרכז הרפואי הדסה)
מידן מספרת שלפעמים ישנם זוגות שבתחילת הדרך מספרים, אבל אז עושים הליך הפוך ומפסיקים לשתף כי כולם מחכים איתם לתשובות הבדיקות. "אנשים לוקחים כמה צעדים אחורה ולא רוצים שכולם ידעו איפה היו ומי תלש להם ומתי התוצאות וזה הליך שמחזיר את זה למשהו פרטי ולא לנחלת הכלל".
הן מספרות שהכאב ותחושת הכישלון היא בכל האוכלוסיות ושיש משהו מול המשפחות המורחבות של רצון לספק סחורה ולביא ילד למשפחה, "זה נחווה כהצלחה או כעמידה בחוזה לא כתוב, ולא להביא ילד יכול לגרום לאכזבה או כאב ולפעמים אנשים לא משתפים מול ההורים כי לא רוצים לצער אותם".
איזו תגובה אנשים בטיפולי פוריות היו מעדיפים לקבל לדעתכן?
"אני חושבת שזה נכון לנושא הפוריות וכמעט לכל נושא שבו אפגוש אדם שמספר לי על קושי. הדבר הראשון שאעשה הוא לא להרגיש צורך לומר את הדבר הנכון, אין דבר נכון, אבל עצה פרקטית היא לשאול ולהתעניין, ומה שלומך? ותספרי מה עובר עליך, ומה זה אומר? אין משפט מחץ שיכול להרגיש טוב, זה להתעניין ולראות איפה נמצא הבן אדם שמולי ולנסות להיות במקום הזה, אחרי ששואלים ומתעניינים זה עושה את רוב העבודה", אומרת מידן.
קראו עוד בערוץ הפוריות >>
"זה תמהיל של אמפתיה וסובלנות ובעיקר משהו שנותן מרחב, שנותן לגיטימציה לזה שאנשים הם לא שעונים שמתקתקים באותו הקצב, שהריון יכול לקרות בכל מיני אופנים ודרכים ואפשר להיות שמחים בהורות יותר מאוחרת או בפונדקאות או בלי ילדים", אומרת זידל לוי.
"אולי עצם העובדה שיש במרפאה עובדת סוציאלית היא מתוך ההבנה שההתמודדות היא לא פשוטה, לאנשים לפעמים קשה להתמודד עם הטיפולים ולהתמודד עם לחשוף ולשמור בסוד ולשתף או לא, ולכן הבינו שצריך שתהיה פה איזה שהיא דמות שיכולה ללוות את התהליך".
לדבריה מוסיפה מידן כי מה שחשוב באמת זה היכולת לבקש ולקבל תמיכה, "כי זה פחות משנה לכמה מספירים או מי בדיוק יודע, הדבר המהותי הוא האם הזוג או האישה מקבלים את התמיכה שהם צריכים ורוצים, ואם הם מקבלים את זה גם מרק אדם אחד שיודע – זה מעולה, כי אם סיפרתי להרבה אנשים אבל לא קיבלתי את התמיכה, לא קיבלתי הרבה".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פרסום ראשוני: 17:47 , 28.04.21