הסגר של ראש השנה נפל על מוסדות התרבות בירושלים כרעם ביום בהיר. מספרת מנכ"לית תיאטרון החאן, אלישבע מזי"א: "היה שינוי חד שקרה כשהגיע שר תרבות חדש. החשיבות שהוא ראה לתרבות זזה ב־180 מעלות. הוא קידם את פתיחת מוסדות התרבות. לא זז כלום לפניו. החלטנו לקחת את התקופה הזאת גם כהזדמנות להמציא את החאן מחדש".
מה עשיתם?
"כיום אנחנו מופיעים בחוץ. הופענו באמפי בגן הפעמון, הצגנו בשכונת ימין משה, כשהשחקנים מסתובבים בין רחובות השכונה. הופענו גם בחצר החאן וברחובות ירושלים, הכל באוויר הפתוח. זאת חוויה מיוחדת לשחקנים, לעובדים, וכמובן לקהל. ברגע שעברנו להציג בחוץ - היה סולד אאוט בתוך רגע. הקהל לגמרי הצביע ברגליים. ללכת למופע תרבות תחת כיפת השמיים - אין בזה סכנה. זאת לא חתונה, אתה לא מכיר אנשים אחרים. אתה מגיע, יושב בקפסולות, וחוזר הביתה".
ובסגר החדש?
"עכשיו? סגירת אירועי התרבות בחוץ זו ממש טעות מטופשת. זה עוול מאוד גדול. זה פחות מסוכן ממקום עבודה. זה ממש חבל".
צפו גם:
לקשיי הקורונה הרבים התווספה במוסד הוותיק 'תמול שלשום' טרגדיה אישית – מותו הפתאומי של דוד ארליך, אחד מבעלי המקום ושותפו של דן גולדברג. "כשסגרו אותנו בחודש מרץ, אני ודוד הבנו שזהו זה, נהיה חייבים לסגור את 'תמול שלשום'. הודענו גם לעובדים שסוגרים. שלושה ימים אחרי זה דוד הלך לישון ולא קם", נזכר גולדברג. "אני קורא לו הקורבן הראשון של הקורונה - לא מבחינת המחלה, מבחינת השבר. כשישבתי שם בסגר, אחרי מותו, דיברתי עם דוד שאיננו. הוא שם כל הזמן".
צוות העובדים של 'תמול שלשום' יצא במימון המונים, שגייס יותר מ־300 אלף שקל. "התקשרו אלינו טובי אנשי התרבות - דויד גרוסמן, אלי עמיר, גיל חובב, אתגר קרת, אשכול נבו. אמרו - נעזור בכל דרך שהיא. הדבר הראשון שעשיתי היה לדאוג לכך שנחזיר את אירועי התרבות למקום".
ומה קורה במתחמים פופולריים כמו מתחם התחנה?
"יש עסקים שנסגרו לפרק זמן קצר ופתחו שוב. יש גם עסקים שסגרו לגמרי, בעיקר כאלה שעוד לפני הקורונה לא היו במצב אופטימלי", מספר ליאור שפירא, מנהל השיווק במתחם התחנה.
איך עוזרים לעסקים לקום מחדש אחרי הסגר?
"אף אחד לא אומר מה יהיה בסוף הסגר. ברמה של ניהול עסק מול הרשויות - מורגש חוסר חזון. בעוד שלושה שבועות מה קורה? איך פותחים את העסקים מחדש?".
צפו בשידור:
המשדר "משדרים מהעיר" נערך בשיתוף עיריית ירושלים
