בית"ר נורדיה תפתח היום (ו') את העונה במפגש מעניין מול הפועל הרצליה. אהוד כחילה, מאמן קבוצת האוהדים הצהובה, מספר: "כבר מתחילת השבוע יש לי פרפרים בבטן, התרגשות של פתיחת עונה עם המועדון המיוחד הזה. היריבה, הרצליה, כבר כמה שנים ברציפות מסיימת עונה בליגה א' במקום השלישי, כך שהיא יריבה קשה ואיכותית עם שחקנים טובים לליגה הזו, אבל אנחנו לא באים להתבטל או להרים ידיים אלא לתת את כל מה שיש לנו כדי לפתוח את העונה ברגל ימין.
בשבוע שעבר, במשחק הרשמי הראשון שלנו, ניצחנו את קרית מלאכי 1:2 במסגרת הגביע, והיה חשוב שנתחיל בניצחון את המסע הזה. והיום מתחיל הדבר האמיתי שהוא הליגה, למרות שלדעתי רק במחזור הרביעי-חמישי, אחרי שנהיה עם סגל מלא לגמרי, יוכלו לראות את האיכות שלנו ונדע להשתפר ולעשות את ההתאמות תוך כדי תנועה".
חשמלית ושמה תשוקה
לא ילד כחילה. הוא כבר בן 55, אבל התשוקה והאטרף שלו נותרו בדיוק כמו בימים שלו כשחקן, כשהיה עולה למשחקים פצוע, עם תחבושת א-לה אריק שרון על הראש, ולא נותן לאף אחד להתקרב לשער של בית"ר. אבל, וזה אבל גדול, זו לא רק התשוקה והמוטיבציה. כחילה הוא פשוט איש מקצוע מעולה שבכל מועדון שבו היה הטביע חותם, כולל ההישג המדהים שבו העלה את נורדיה ליגה תוך עונה מליגה ב' לליגה א', דרך משחקי הפלייאוף. "העונה שעברה היתה מטורפת, ולמי שזוכר, אמרתי כבר בתחילת משחקי הפלייאוף שנעלה דרך הפלייאוף כי היינו בשתי דרגות מעל כל הליגה, כולל קרית מלאכי שעלתה מהמקום הראשון. כשאתה הולך בדרך נכונה, כשהמועדון מספק לך את המעטפת, אז אתה גם תגיע ליעד. שלושה ימים אחרי שעלינו כבר שכחתי מזה והתחלתי להכין את הסגל לליגה א'".
קראו גם:
נורדיה של השנה תתבסס בעיקר על השלד של העונה שעברה, עם כמה שיפוצים וחיזוקים של שחקני רכש. כחילה מסביר שהיה עליו ועל ראשי המועדון, מומי דהן ואלי דנון, ליצור כאן תלכיד שרץ כמה שנים ברציפות. "יכולנו להעמיס כאן 15 שחקנים עם ניסיון בליגה א', אבל רצינו לייצר קבוצה מחוברת שיודעת ואוהבת לשחק ביחד, מתואמת ומפיקה מעצמה את המקסימום", הוא מסביר.
"השארנו 14 שחקנים מהעונה שעברה, הוספנו שחקנים כמו עידן נסימוב, לירז כהן, ניקו לנדסמן ממכבי יפו, אור אשכול מדימונה, אדיר חליפה, המגן הימני עבד זועבי ושחקן מסכנין ששמו עבד אל סתאר חג' יחיא. אני כמאמן כמובן תמיד שואף הכי גבוה ואהיה מאושר אם נעשה פלייאוף עליון, אבל אם נהיה ריאליים, המטרה היא לתקוע יתד בליגה ובשנה הבאה להיאבק על העלייה. הכי חשוב שלא נגרום למומי דהן ואלי דנון, האנשים שמנהלים את נורדיה ולאוהדים שלנו, דפיקות לב מיותרות".
שלא ייגמר לעולם
כחילה הוא לא רק מאמן נורדיה אלא בעיקר סוג של שגריר של מועדון האוהדים הצהוב. לשמוע אותו בערב הגאלה המפואר בשבוע שעבר אומר בקול רועד ש"זו זכות גדולה להיות מאמן של מועדון כזה", אלה לא דברים מובנים מאליהם. כחילה, עם ה־DNA הבית"רי, אחרי שנים מפוארות בבית"ר ירושלים של ילד שבכלל גדל בהפועל, מתחבר לפרויקט הזה של נורדיה באופן מוחלט. אם תרצו, זהו תמהיל מנצח של בית"ר ירושלים משנות ה־70 ועד סוף שנות ה־90, כולל ערכים ובית שפתוח לכולם, ללא הבדל דת וגזע, עניין שלצערנו הוא עדיין אישיו בשנת 2023 אצל האחות הגדולה מבית וגן.
לצידו של כחילה אפשר למצוא את עוזרו אלירן ממן, שהמאמן מכנה "החצי השני שלי, מי שאני מדבר איתו בטלפון 15 פעם ביום, יותר מאשר עם אשתי", משה בן הרוש, חברי הוועד המנהל מומי דהן ואלי דנון, ואורח חדש ומשמעותי מאוד בצוות, יוסי מזרחי. הליהוק של מזרחי הוא מבחינת כחילה רגע מכונן באבולוציה של נורדיה. "אני מעריץ גדול של יוסי, בית"רי בכל רמ"ח איבריו, איש כדורגל אדיר שעשה דברים מדהימים. אחד מהם זה להיות היחיד בהיסטוריה שזכה עם בית"ר ירושלים באליפות הן כשחקן והן כמאמן.
"כשמומי דהן אמר לי שיוסי מצטרף לנורדיה ויהיה אמון על מחלקת הנוער, אמרתי לו שאני רוצה שיוסי יהיה גם לצידי בבוגרים. זו זכות ורווח נקי שהוא איתנו במועדון, ואני בהחלט מנצל את הניסיון ואת הידע שלו ונעזר בו בדברים רבים, כולל לדבר איתו מדי יום. אני חושב שזה הרווח של בית"ר נורדיה וההפסד של בית"ר ירושלים. ייקח לו כמובן זמן להבין יותר לעומק את ההתנהלות בליגות הנמוכות, כי באחד המקרים הוא הפנה את תשומת ליבי ששחקן מסוים לא עוצר נכון את הכדור, אז אמרתי לו שאם הוא היה עוצר נכון את הכדור הוא היה משחק בליגה הלאומית או בליגת העל. אנחנו צוחקים על זה, אבל לאנשים שהורגלו לרמה מסוימת לוקח זמן להפנים".
בדרך שלו
כחילה אף פעם לא פונק במיוחד על ידי התקשורת. תמיד היה ונשאר חביב הקהל, האיש שבא לשים את כל מה שיש לו, במלוא מובן המילה, על המגרש, אבל באופן טבעי לא זכה יותר מדי לאור הזרקורים. אלה תמיד הלכו לכוכבים הגדולים ששיחקו לצידו והיו מביאים מספרים וגולים. "אלי כהן השריף אמר פעם שלא משנה כמה שערים החלוצים יבקיעו, קבוצת כדורגל לא יכולה לנצח בלי האנשים 'השקופים', אלה בהגנה או בקישור האחורי שבאים לעבוד ולהילחם בשיניים. תראה למשל את מכבי ת"א.
"זהבי הוא הכוכב הבלתי מעורער שלה, אבל בלי עבודת צוות של כל השחקנים, לא משנה כמה הוא יבקיע, זה לא יעזור אם האחרים לא יעשו את העבודה שלהם. אני שמח בחלקי. אני מאמין מאז ומתמיד שכדורגל זו עבודת צוות. אף פעם לא הרגשתי מקופח, מה גם שתמיד המאמנים שלי והכוכבים שלצידי, ושיחקתי עם הגדולים ביותר, ידעו לפרגן ולהעריך".
אבל דווקא כמאמן, נדמה שעושים לכחילה עוול. התדמית שלו היא של מוטיבטור ואיש שבא להנחיל רוח קרב. מצד אחד זה נכון, אבל מצד שני יש לו ידע ויכולת לבנות סגלים כמו שצריך, להגיע עם תוכנית משחק מסודרת ולהיות מנהל משחק בחסד עליון.
"שנים אני נלחם בסטיגמה הזו של רק מוטיבטור ורק האיש שיודע להטריף את כולם. בפועל, אני יודע מה אני שווה. אני יוצא להשתלמויות בחו"ל, אני לומד המון, אני מתאים את עצמי כל הזמן לידע ולחדשנות של הכדורגל המודרני, כך שאני שלם עם עצמי. קח למשל את גדול המאמנים, דרור קשטן. הוא היה מסוגל להוציא מכל שחקן יותר ממאה אחוז, וזה לא רק בגלל המוטיבציה. זה בגלל שהוא היה יודע להגיע לנפש של השחקן ולייצר קבוצה שתשחק כמו שהוא מאמין ורוצה.
"אמרתי כבר בעבר שאני לא בליגה הלאומית או בליגת העל בגלל היעדר קשרים ולא בגלל היעדר כישורים. מעולם לא היה לי סוכן או מישהו שהתפקיד שלו היה לדחוף אותי. אני מספק את הסחורה בכל מועדון שאני מגיע אליו, ולראיה אני גם נשאר בכל קבוצה כמה שנים טובות.
"אני מאוד מקווה שגם בנורדיה אשאר לטווח ארוך ואגשים את החלומות שלי ושל המועדון. זה מקום שאני גאה להשתייך אליו בגלל מה שהוא מייצג, מה שהוא עושה, הערכים שהם במקום הראשון אצלו. אנחנו לא מגיעים לאימון או למשחק רק כדי לנצח אלא שדרך הכדורגל יהיו כבוד, חינוך, ראייה של האחר ונתינה. מבחינתי, שזה לא ייגמר לעולם".
