לפני המשחק של בית"ר נגד הפועל ת"א, רוב פרשני הספורט, גם מומחי הווינר קבעו שהקבוצה של ברק יצחקי פייבוריטית. לא רק שאין לזה שום אחיזה במציאות, כי בית"ר בנויה היום על שלושה שחקנים בלבד- ירין לוי עומר אצילי וירדן שועה (שמצוי בכושר נוראי), כולם גם שכחו שליחסי הכוחות במפגשים הללו אין שום משמעות של איכות. זה קרב של סמלים על החולצה וההיסטוריה של המועדונים. קצת כמו משחק גביע, יש לו חוקים משלו. אם כבר, להגיד שבית"ר עדיפה אחרי מה שראינו ביום שני, רק ממחיש כמה הצהובים שחורים זה בלון נפוח בלי מודעות עצמית והסתכלות במראה. רעש וצלצולים.
בואו נפרוט את זה: השחקן הראשון על המגרש, מיגל סילבה רחוק מאד מלהיות שוער שמביא נקודות. הוא אמנם חביב הקהל בצדק ושגריר מעולה לישראל. אבל בסוף התפקיד שלו הוא לעצור גולים. מה שאנחנו רואים מהמשחקים באירופה ועד כה, אלה הם שערים שאסור לאף שוער בעולם לספוג. אם עומרי אלטמן מעיד ש"אני וסתו טוריאל חיכינו לראות איפה סילבה עומד לפני הבעיטה" ושוער בית"ר משאיר להם מסדרון אז מה כבר נותר להגיד? לא רק זה: לכו לשער השיויון של האדומים. נגיחה קשתית, ממרחק לא קטן, שסילבה אמורה לאסוף אם הוא עומד כמו שצריך.
"שוער זה מוראל של קבוצה" אמר פעם דוד שוויצר. סילבה כבר יותר מדי פעמים לא באירוע. קשה להסביר לאן הוא, השוער שהיה מביא נקודות ושומר על יציבות (גם אם לפעמים היה משתולל כמו אוהד אחרי גולים ומול שחקני יריב) נעלם. יש לבית"ר בעיה בעמדה אולי הכי חשובה שיש. לזכותו של סילבה נגיד, שחלק גדול מזה נובע מהעובדה שהוא לא סומך על ההגנה החלשה שלו מה שפוגע לו בשקט הנפשי ובפוקוס.
קראו גם:
הלאה. שני הבלמים של בית"ר גיל כהן וקראבלי, הם גם לא משהו שאפשר לישון בגללו בשקט בלילה, אם כבר ההיפך. אין קבוצה בעולם שיותר קל לשחק מול ההגנה שלו כמ זו של בית"ר שנותנת שטחים, שלא מכסה חלוצי יריב ועושה טעויות של טירונים. קראבלי איטי ולא מסוגל לבצע הנעת כדור לכיוון הקישור שעליה מתבסס המשחק. כהן, זה פשוט תמונה מראה של הסכיזופרניה של בית"ר. מצד אחד, מספר 5 הבקיע שער של חלוץ גדול. מצד שני, הוא נרדם בצעד הראשון לאלטמן וסיים את המשחק עם אדום, כדור חופשי טפשי ועונש בדמות כדור ברשת שעלה לבית"ר רק באובדן נקודה אלא גם במכה מוראלית שיהיה קשה להתאושש ממנה.
נלך למגינים: גרגורי מורוזוב, כבר כתבנו כאן אינספור פעמים לא דומה בכלום למגן שהגיע לכאן ארצה. הנטיה שלו להיות אובר אגרסיבי עם משיכות ברחבה שאולי לא שורקים עליהן פנדל אבל תמיד קיים סיכון כזה כפי שראינו ביום שני האחרון, אלא טעויות של טירון. מורוזוב פתח את העונה שעברה עם שני שערים עצמיים מול אשדוד, שער שקיבל על הראש מבילנקי הטברייני ואדום מיותר נגד נתניה במחזור השלישי. גם העונה הנוכחית מאז שנפתחה, לא מאירה לו פנים, נראה מתי בבית"ר יודו שיש להם בעיה בעמדה הזו.
אריאל מנדי בצד השני הוא שחקן מאד אמוציונאלי, כזה שאוהדי בית"ר אמורים להתחבר אליו. אבל ברמת הכדורגל אין כאן שום בשורה לא בפן ההתקפי בטח שלא בזה ההגנתי (תראו איך הוא נוגח באוויר לפני השער השני של הפועל ת"א). גם כאן, זה לא שחקן שיכול להיות באנקר בקבוצה שרצה למעלה אלא עוד שחקן שמקבע את הבינוניות.
תמונת מצב: אלו הבעיות
ליגת העל תוכרע בין קבוצות שוות ברמתן פחות או יותר, על פי המאצ' אפים בקישור. לבית"ר עונה שניה ברציפות אין שום דבר להציע בגזרה של הקשר האחורי. אליסון טבארש הוא בדיוק אנטי תזה למה שבית"ר צריכה, שחקן שיבוא לקבל את הכדור מהבלמים ויוציא אותו קדימה. מה שקורה בגלל זה, פעם אחר פעם, זה בילד אפ שמכריח את ירין לוי להיות השחקן הראשון אחרי הבלמים שמקבל את הכדור ולהוציא אנרגיות מיותרות או לחילופין מצב שבו אין ברירה אז פשוט בועטים קדימה בלי כתובת. טבראש שחקן נחמד, אבל אין לו את החתירה למגע ויכולת הקלאץ' לחבר בין ההגנה להתקפה מה שהופך את המשחק למפוזר ועמוס באיבודי כדור ועבירות מיותרות באמצע המגרש כדי לנסות להרוויח את הכדור בכח.
ירין לוי לצידו זו נקודת אור שרק צריך לקוות שהפציעה שלו מעל הברך ובירך אחרי המשחק בבלומפילד (האבחנה הרפואית ניתנה אחרי סגירת הגיליון) לא תשבית אותו חלילה לתקופה ארוכה).
כשהולכים לכנפיים ולאמצע, גם לצערנו אין בשורות. עומר אצילי גדול על הליגה הזו במידה אחת לפחות. אף אחד לא חולק על זה. אבל אי אפשר לצפות ממנו לתת הצגה בכל משחק, מה גם שאליניב ברדה היה מספיק חכם ביום שני לאפשר לו לקבל את הכדור אבל לדאוג שלצידו יהיו שני שחקנים אדומים שימנעו ממנו לעשות את התנועה שלפני הבעיטה לשער. זה בעיקר תסכל אותו ואת בית"ר, שמתברר שבלי ההברקות של אצילי אין לה שום רעיונות בחלק הקדמי.
לב הבעיה כרגע, אין מה לעשות זה סיפור ירדן שועה. הקפטן של בית"ר נראה כמו שהוא נראה בגלל שהוא והצוות המקצועי שרויים באי אמון מוחלט לא משנה עד כמה יספרו לכם ש: "הסיפור בינינו מאחורינו". שועה לא אמר סתם בסיום המשחק את המשפט: "לא השלמנו אבל הכל בסדר". הרי אם הכל בסדר, כנראה שיש כאן פיוס. לא יכול להיות שאף אחד בבית"ר לא קלט ששועה במיטבו כשהוא במצב רוח טוב ושסומכים עליו. אלה הדברים האחרונים שהצוות המקצועי משדר לו. אפשר להגיד שאנחנו לא בתנועת נוער, ושהתפקיד של שועה זה לשחק טוב בכל מצב. אבל גם אפשר להיות חכמים ולדעת איך להגיע אליו ולעשות לו קצת חנדל'ך כי המטרה מקדשת את האמצעים. בית"ר בדרך לאבד את שועה בכל הקשור לחדוות המשחק והתרומה שלו. אם מישהו בצוות המקצועי לא יתעורר, במועדון יכולים לשכוח מהמטרות שהם הציבו לעצמם.
עוד לגבי החלק הקדמי: מוזי בכל מקרה הוא השחקן הכי משמעותי שיש לצהובים שחורים להציע גם אם בבלומפילד הוא לא היה במיטבו. קאלו רץ המון אבל המטרה של חלוץ היא להבקיע שערים. הוא לא סקורר, הוא לא טכני ואם בשביל בבית וגן ויתרו על מיירון ג'ורג', שמישהו במועדון אמר עליו את המשפט הבלתי אפשרי: "חוץ מגולים הוא לא עושה כלום", אוי אבוי לנו. אולי קאלו יודע לעשות הכל, חוץ מגולים.
ביי ביי לאליפות
כל זה מתחבר לנקודה אחת מרכזית: מי שפנטז על אליפות או משהו שקרוב לזה, פשוט, סליחה, מבלבל את המוח. אין כאן קבוצה שהיא איכותית בשום עמדה על המגרש. יש ארבעה שחקנים שהם ברכה לכל קבוצה- אצילי, שועה, מוזי וירין לוי (לאו דווקא בסדר הזה). בכל השאר, זה כמעט, זה ליד, זה בינוני, זה בנוי על יום טוב שנתפס לא משהו שאפשר לבנות עליו לאורך זמן. זה עדיין שווה, למי שזה מנחם אותו מקומות 4-5 בטבלה כי בליגת העל שלנו יש רמה נמוכה מאד. בסוף, גם ברק יצחקי וגם אלמוג כהן, צריכים לזכור שאין לבית"ר שום פרמטר שהיא יכול להתגאות בו בעונה הנוכחית כשדרוג ביחס לעונה שעברה. זה תיק שלהם.
לשמוע בסיום המשחק את אנשי בית"ר מתלוננים שהפועל ת"א "שיחקה מלוכלך, עשתה מניפולציות ונפלנו אליהן", זה מעליב. קבוצת כדורגל צריכה להיות גם קשוחה מחוספסת וגברית. לא משחקים כאן כדור נוצה. במשחק כזה צריך לדעת "לנשוך" מהרגע הראשון, בטח כשמובילים 2:1 10 דקות לסיום. יש כאן לא רק קבוצה בינונית אלא סגל שלם שסובל מרכוכיות. צריך להיות נאיבי ולוזר כדי לקבל גול כמו זה של אלטמן בדקה ה-98. צריך להיות נטול כל מסורת בית"רית, כדי לפספס את העובדה שככה בית"ר מסורתית, מפסידה משחקים להפועל ת"א. זה היה משה סיני בימק"א ב-1984, סלים טועמה עם כדור חופשי שפגע בראש של אבוקסיס בתוספת הזמן ב-2001, ערן זהבי ב-2010 שלקח לכולנו דאבל על הראש עומרי אלטמן השבוע.
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
