במהלך אמצע העונה שעברה, אחרי המשחק מול קרית שמונה בו עומר אצילי הראה ניצוצות של מה שהוא יודע, החמיאו שחקני בית"ר למספר 77. אלמוג כהן, שנכח באירוע היסה אותם. "עוד לא ראיתם כלום", אמר. "חכו תראו מה עומר ייתן לנו אחרי הכנה נורמלית בקיץ וכושר משחק. בעונה הבאה, הוא יראה לכולם מה הוא שווה".
קראו גם:
הנבואה הזו של כהן, מסתבר, מדויקת להפליא. אין מספיק סופרלטיבים כדי להגדיר את מה שאצילי עושה מאז מחנה האימונים של בית"ר בקיץ ועד לשבוע האחרון. שער בכל משחק, יכולת בלתי רגילה, תצוגות כדורגל של שחקן שכבר לא מייצרים במחזותינו.
יש למה שאתם רואים מאצילי כמה סיבות. הראשונה: בגיל 32 בית"ר קיבלה את הגירסה השלמה ביותר שלו. שחקן בוגר, מנוסה, עם קבלת החלטות מעולה ובעיקר כזה שהוא ממוקד מטרה להטביע חותם בבית"ר ולזכות איתה בתואר. דבר נוסף: אצילי לראשונה בקריירה שלו מנטרל לחלוטין רעשי רקע. הוא עובד כמו משוגע, מנהל חיים ספורטיבים ורעב להראות לכל העולם, ממכבי ת"א שגירשה אותו דרך מכבי חיפה שאוהדיה לא סולחים לו על כך שהבריז להם, שהוא עדיין השחקן הישראלי מהטובים בנמצא, אולי אחרי הפרישה של זהבי מספר 1.
אבל מה שאתם רואים זה ביצועים של כדורגל. ביום יום בבית וגן, אצילי כמו מנטור. כזה שמשוחח עם הצעירים, מכבה שריפות קטנות בחדר ההלבשה בצוותא עם הקפטן ירדן שועה, זה שהולכים אליו לקבל אישור או עצה.
שני דברים קטנים שמראים משהו על החיבור של אצילי לבית"ר. הראשון: ההחלטה שלא לשלול את סרט הקפטן משועה, היתה גם בעקבות כך שאצילי הבהיר שהוא לא יקבל את הסרט על חשבונו של מספר 7. השני: במשחק מול הפועל חיפה אצילי ויתר על הפנדל לטובת טימוטי מוזי שויתר בעצמו לטובת זיו בן שימול, וכך כשכולם רצו לברך את בן שימול על שער הבכורה שלו בבית"ר, אצילי רץ למוזי ושמע ממנו שההחלטה לתת את הפנדל לבן שימול היתה בזכות הפרגון בין אצילי לשועה בעניין הפנדלים.
אצילי, שסבל בעונה שעברה מחוסר יציבות בגלל החלודה שצבר בקפריסין ובגלל ציוות לא נכון של הצוות המקצועי שהתעקש לשים אותו על הקו, פורח כי יצחקי את כהן הבינו שהוא צריך לקבל את הקרדיט לעשות מה שהוא רוצה על המגרש. בגלל זה תראו אותו משתתף גם במשימות הגנתיות וגם מנסה לקחת את המשחק ההתקפי עליו. הסטטיסטיקה שלו מבשרת על ריצה למלכות השערים אבל תהיו בטוחים שכל מה שמעניין אותו אחרי שפספס גביע עם בית"ר במשחק שעד היום אף אחד לא מבין למה סופסל בו, זה להירשם בספרי ההיסטוריה של המועדון כמי שזכה איתו בתואר.
לא רוצה להיות כאן
נתחיל מהסוף: סילבה קאני לא רוצה להישאר בבית"ר. מכבי חיפה מחכה לו בזרועות פתוחות. גם השחקן וגם חיפה מחכים שיגיע לסמי עופר וכל זה, לא באמת עניין את האנשים בבית"ר (ובצדק) בתחילת השבוע.
קאני מנסה לעשות הכל כדי לשכנע את האנשים בבית וגן שהוא סיים כאן את דרכו. פרצופים חמוצים, שפת גוף כועסת, ירידה בסיום המשחק מול סכנין לחדר ההלבשה בהפגנתיות. מסר חד משמעי מבלי לעבור עבירת משמעת בוטה. בבית"ר מודעים להכל. אבל, הסבירו שם בתחילת השבוע, נגמרו הימים בהם ניסיון לכיפוף ידיים יוביל שחקן אל מחוץ שערי בית וגן. במילים אחרות: קאני לא קיבל דקה בדוחא כי לא מגיע לא פרס על התנהגותו ומאותה סיבה הוא גם לא מקבל שחרור.
מי ששואל, בבית"ר מפנים אותו למה שמכבי ת"א עושה עם אורי עזו ולמה שאלונה ברקת עושה עם ונטורה. "חוזה הוא דו צדדי. מי שמנסה לשבור את הכלים גם גורם לעצמו נזק וגם יגרום לנו להתעלם ממנו", אמרו השבוע בבית וגן. במקביל לכל זה, חיפה לא מוותרת. היא מציעה טרייד מגוחך בדמות עילאי חג'ג' וחרמש תמורת קאני פלוס כסף, היא מנסה לגרום לסוכנו של קאני יחד עם השחקן להוציא בכל מחיר שחרור מבית"ר.
בבית וגן הבהירו השבוע היטב שזה לא יילך. שם הציעו שתמורת קאני בית"ר תקבל את חמישים האחוזים שיש למכבי חיפה בכרטיס השחקן של ירין לוי וגרמו לדפיקות לב בצד החיפאי.
שלשום, לקראת יום רביעי, הגיע הטוויסט בעלילה. ברק אברמוב החליט שכלכלית זו עיסקה כדאית ונכנס לתמונה. המתווה אומר שבית"ר תקבל 1.5 מיליוני יורו, 30 אחוזים מכרטיס השחקן של קאני יישארו ברשותו של הבוס הבית"רי ושחקן או שניים מחיפה, עילאי חג'ג', הבלם הברזילאי פדראו וסוף פודוגריאנו (האחרון בסבירות נמוכה)יגיעו לבית וגן.
כמעט מיותר לציין שאוהדי בית"ר זועמים על המהלך הזה כי הם לא יכולים לסבול ויתור על שחקנים, בטח לא ליריבה ישירה בצמרת הגבוהה. הרי אברמוב עצמו אמר לא פעם כשהתייחס למשל למעמדו של עדי יונה, ש"כסף לא מעניין, מעניינים שחקנים". אין לו סיבה, דווקא להחליש את הסגל עם עזיבה של שחקן מפתח שלא קיבל, יש לציין שום קרדיט ואמון מהצוות המקצועי. כל העיסקה הזו תושלם כנראה אחרי המשחק ביום א' מול חיפה אלא אם כן אברמוב ישתכנע שזה יפתח לו חזית עם האוהדים ויודיע לשחר שישכח מזה.
בין דוחא לטדי
בית"ר פתחה את העונה עם ניצחון וזה כל מה שחשוב ביחס למשחקה מול סכנין. הדבר המשמעותי והמדאיג ביותר, הוא שעל פי הביצועים של הזרים שהגיעו לכאן, קראבלי, מנדי טאברש וקאלו, אין באמת שדרוג ביחס למה שראינו בעונה שעברה. בבית וגן מייחסים את זה לתקופת התאקלמות וכן מוצאים נתונים שזורעים אופטימיות (כמות הקילומטרז' של קאלו, החתירה למגע של טאברש למרות הטעות שלו בשער שספגה בית"ר), אבל גם שם מודים, שציפו להרבה יותר מהרכש שהגיע מחו"ל.
במועדון עושים מאמצים להנחית בישראל כבר בשבועיים-שלושה הקרובים את הבלם הגיאורגי לוקה גדראני. גדראני שמשחק בקבוצת קייראט הקזחית שהעפילה השבוע לליגת האלופות על חשבון סלטיק, בעיצומה של מאבק אליפות בליגה המקומית. גדראני הוא שחקן הרכב קבוע במשחקי הליגה ולא משותף במשחקים באירופה. בבית"ר מקווים שבגלל שהליגה הקזחית תסתיים בעוד שישה שבועות, בקרייאט שרחוקה מהמקום הראשון בנקודה אחת בלבד, ישתכנעו, כולל פיצוי כספי של בית"ר שגדראני ישלים את מעברו לבית"ר לפני תום חלון ההעברות בישראל בעוד שבוע וחצי.
במקביל, אלמוג כהן במו"מ עם שני בלמים זרים, שאחד מהם, בהנחה שגדראני לא יקבל שחרור, יחתום בבית"ר. כמו כן, ייתכן שבמסגרת עיסקת קאני, פדראו יגיע ויתפוס את עמדת הבלם.
לקראת יום ראשון הקרוב לברק יצחקי יש כאב ראש חיובי, כי ירדן שועה חוזר מהשעיה וקשה לראות את מי המאמן יבחר להוציא מההרכב כדי להחזיר את הקפטן ל-11 הפותחים. דור מיכה שהתאכזב מאד שלא שיחק מול סכנין ימשיך לשבת על הספסל.
