1. מצד אחד קשה לבוא בטענות להפועל ירושלים על סיום דרכה ביורוקאפ, כי כמעט בלתי אפשרי ללכת עד הסוף בלי מגרש ביתי ועם שורת פציעות בלתי נגמרת. מצד שני, אם עניין הביתיות הוא גזירת גורל שאין מה לעשות נגדה, נשאלת השאלה למה הצוות הניהולי-מקצועי בהפועל לא מצא פתרונות בדמות רכש כדי לנסות לשמור על ציביון של סגל שמסוגל לתת פייט גם כמגיעים לשלבים המכריעים במפעל?
אין מה לדבר במונחים של כישלון בסיפור הזה כי הפועל עשתה את המיטב ונכנעה ליריבה מאד איכותית כאמור עם סגל חסר ובאולם שלא מעניק שום יתרון ביתיות. אבל, בכל זאת, האכזבה היא גדולה, כי היה מי שציפה עם ההגעה של מתן אדלסון שהפועל תהיה מסוגלת לתת פייט בארץ ובאירופה על כל שחקן משמעותי פנוי בשוק, ובגזרה הזו, אדלסון לא מספק את הסחורה ומונע בכך מהקבוצה שלו לגדול למימדים שכולנו ציפינו להם כשהגיע. אדלסון סיכם את המשחק ביום שלישי מול גראן קנאריה במשפט: "בשנה הבאה".
ובכן, קשה להאמין שיותר מדי בשורות היו כאן בשנה הבאה עם מדיניות יד קמוצה כפי שאנחנו עדים לה בהפועל. נכון, אין שום סיבה להיגרר לבולמוס הקניות של הפועל ת"א ולנסות לבנות כאן "גלקאטיקוס" או אם תרצו "לקנות אליפות". אבל יש גם אמצע. אפשר להיות שפויים ומאוזנים אבל גם לתת את הדעת כל כך שכל שני וחמישי שחקן מפתח אחר נפצע, לפתוח את הארנק כי אין ברירה ולהישאר הישגי.
2. אפשר להתחבר לדרך האימון של יונתן אלון ואפשר שלא, אבל קשה שלא להתרשם מהעובדה שיש כאן מאמן ששם את הדברים על השולחן מבלי להתחבא ומבלי לתרץ, למרות שיש לו נסיבות מקילות למכביר. אלון אמר אחרי ההדחה מאירופה השבוע ש: "היתה לנו עונה אירופית מדהימה", סיכם אלון אחרי המשחק, "לא הרבה קבוצות שנפצעו להם חמישה שחקנים מרכזיים היו ממשיכות לתפקד בצורה בה תפקדנו, ועם בית שהוא לא בית, לא יודע אם זו עונה לקחת את היורוקאפ".
כשאלון ניסה לנתח באופן ספציפי את ההפסד לגראן קנאריה, הוא דיבר על הכשלים המקצועיים. "ברמות האלו אתה לא יכול לעשות כל כך הרבה טעויות בהגנה, בטח קבוצה כמו שלנו", הודה אלון, "קיבלנו הרבה נקודות קלות שלא היינו אמורים לקבל, לא הצלחנו לעצור את השטף שלהם, נכשלנו בזה".
אלון התייחס לשאלת הקצב: "הם רצו, עשינו עונה אירופית מדהימה, בלי להחמיא לעצמנו יותר מדי. חמישה שחקני מפתח בסגל נפצעו והמשכנו לתפקד, שלא לדבר על המצב הפיזיולוגי, העדר משחקי הבית. לא יודע אם זאת העונה לקחת בה את היורוקאפ. לא התבכיינו והתמודדנו, תמיד מבאס להפסיד. אני לא אוהב את הקלישאות האלה של 'גאה', 'לא גאה'. אם לא ניצחנו לא עשינו את העבודה, אני גאה בשחקנים".
3. ג'ארד הארפר האיש הכי משמעותי בהפועל ומי שכולם ציפו שיצליח להוביל את הקבוצה לחצי הגמר, למרות שכדורסל בסוף זה משחק קבוצתי. ג'ארד הארפר הוסיף: "חזרנו מיתרונות דו ספרתיים שלהם, הפסדנו על הפרטים הקטנים. על ריבאונד, על הגנת מעבר, על ליי-אפים, על חילופים בהגנה. אני לוקח אחריות בתור המנהיג של הקבוצה. אנחנו חייבים להשתפר בסיטואציות כאלה. אני חושב שזה היה מבחן טוב עבורנו, גם אם זאת לא הייתה התוצאה שרצינו ולא הגענו לאן שרצינו להגיע. הכל בפרטים".
4. בסוף, כדורסל זה עניין של השניות האחרונות. אם קאדין קריגנטון קולע את הזריקה האחרונה במשחק וכופה הארכה יכול להיות שהפועל בסיטואציה אחרת לגמרי אבל ה"אם" הזה לא משרת אף אחד. הפועל צריכה למצוא את הדרך כבר בקיץ הקרוב, לבנות סגל הרבה יותר עמוק ממה שהיה לה, לדאוג שהארפר יישאר פה, גם במחיר כלכלי כבד כי תחליף אמיתי לא יהיה לו, ולהתחיל לראות איך היא מייצרת כאן קבוצה שלא רק בונה על זה שהשלם שלה יהיה גדול מסך חלקיו אלא עם שמות גדולים שמביאים פרנסה. אם זה לא יקרה, העובדה שהפועל מסתכלת העונה בלבן של העיניים מול מכבי והפועל ת"א שהיא כמעט נס נוכח הפציעות והחוסרים לא תחזיק מים בשנה הבאה. הצהובים והאדומים מתל אביב רק משתדרגים כל הזמן אלה של ירושלים כך נדמה דורכים במקום.
קראו גם:
5. אירופה נכון לעונה הזו היא היסטוריה. גם הגביע הלך. לא נעים, לא נורא. השאלה היא עכשיו איך אוספים את שברי האכזבה כדי שהפועל תוכל להתמודד בצורה אמיתית עד לסיום הליגה ופלייאוף ולא תסיים את השנה הזו כשהיא משאירה שוב את הבמה למשחק אליפות שהוא דרבי תל אביבי. גם אם זה יקרה, שוב, התחושות יהיו כמו כלפי ההדחה מאירופה. לא כישלון, כי ההיררכיה בכדורסל הישראלי הולכת ומתבהרת ושם הפועל היא כינור שלישי, אבל אכזבה משום שהקבוצה הזו חלמה ועדיין חולמת כל כל תואר אפשרי ועל יורוליג וביום שלישי האחרון קיבלנו הוכחה ניצחת כמה היא רחוקה בפורמט הקיים מהמטרות האלה.
למרות כל הדברים האלה, ההגינות מחייבת להחמיא להפועל שלמרות אינספור קשיים הגיעה בסוף למעמד הזה בצורה מרשימה. זו אולי נחמת עניים, אבל באמת שמגיעה להם תודה.
