המספר קובע: תושבים בשכונת נווה יעקב טוענים כי העירייה מבצעת אכיפה בררנית כלפי נהגים שחונים בשכונה. איך זה קורה?
מתברר כי בשנתיים האחרונות יש מקרים רבים בהם פקחים מחלקים דוחות למי שמשאירים את רכבם ליד המרכז המסחרי, ברחוב לאה גולדברג 5.
לעומת זאת ליד לאה גולדברג 7, שם יש תחנת משטרה, הפקחים לא נותנים דוחות, לא רק לרכבי המשטרה, אלא גם לסתם נהגים שמשאירים שם את רכבם.
הייתכן? הלכנו לשאול. ואכן, מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לבקשת התושבים, ברחוב לאה גולדברג 5 מתבצעת אכיפה כשנתיים, וזאת בעקבות תלונות שהתקבלו על חניות רכבים המהווים הפרעה לתנועה וחסימת רכבי התושבים. לכן ניתנו דוחות בגין עבירות אלו בלבד. לעומת זאת, בחניה הסמוכה לתחנת המשטרה ברחוב לאה גולדברג 7, מדובר בחנייה רחבה ומרווחת השייכת לבניין מגורים, ולגביה לא התקבלו תלונות בנושא ולכן לא מתבצעת אכיפה".
קראו גם:
זה הגיוני? "רשות שאוכפת את החוק בצורה שונה כלפי אנשים שונים במצבים זהים - היא דבר פסול ולא חוקי", מסביר עו"ד אריאל עטרי ומבהיר כי הגם שאין בדברים משום ייעוץ משפטי, "התנהגות פסולה כזו נקראת 'אכיפה בררנית' ובתי משפט הכירו בה, בין היתר, כעילה לביטול דו"חות וכתבי אישום נגד אזרחים.
"בית המשפט העליון קבע שאין צורך באפלייה שמכוונת לפגוע באזרח אחד ולהעדיף את זולתו ודי בעצם קיום האפליה, גם בשל רשלנות. פסקי הדין הראשונים שניתנו בסוגיית האכיפה הבררנית על ידי בית המשפט העליון ניתנו, באופן לא מפתיע, נגד רשויות עירוניות שאכפו את הדין בצורה לא שוויונית. בית המשפט העליון ביטל למשל כתב אישום נגד תושב מבשרת ציון שחנה בתל אביב לצד מכוניות של תושבי העיר ופקחי העירייה גררו רק את מכוניתו בטענה שהפריעה למעבר חופשי, בזמן שהמכוניות שחנו לפניו ואחריו לא נגררו. בית המשפט העליון הגדיר אכיפה בררנית כסכנה ממשית לשלטון החוק".
