"זה לא יום קל עבורי. קשה למצוא את המילים. אף פעם לא הרגשתי חיבור כזה וכזאת אהבה במועדון כדורגל – מאנשי הצוות ועד אחרון האוהדים. אני רוצה לומר תודה גדולה לכולכם על שנתיים בלתי נשכחות". במילים אלה סיכם אונדז'יי באצ'ו את התקופה שלו בהפועל, אחרי ששוחרר במוצאי השבת שעברה וחתם בקבוצת דיושגיור ההונגרית.
על פי כל הסימנים, באצ'ו היה אמור, נוכח החיבור הבלתי רגיל שלו למועדון, להישאר כאן שנים רבות. לא סתם הוא מונה, כשחקו זר, לקפטן הקבוצה והיה אחד ממנהיגיה. אלא שהמניה הבטוחה הזאת, שברזומה שלה 68 הופעות במדים האדומים, הלכה והתרסקה בגלל פציעה טורדנית בגיד אכילס, פציעה שבאצ'ו וגם הפועל, כל אחד מהצד שלו, החלו לאבד בגללה את הסבלנות כלפי הצד השני: הוא, מכיוון שציפה שיבינו שהכאב מכריע אותו; הם, בגלל הציפייה שהבלם ינסה יותר לחזור לפעילות ואולי אפילו ייטול זריקות. ככל שנקף הזמן היה ברור שזה ייגמר בפרידה.
השבוע שוחחנו עם באצ'ו, ששוהה עם קבוצתו ההונגרית במלאגה. "בשבילי זה היה עצוב מאוד לעזוב את הפועל", אומר הבלם. "הרגשנו מהרגע הראשון, אני ואשתי, שמצאנו בירושלים בית חדש. אני לא יכול להסביר כמה טובים היו אלינו, ממש תחושה כאילו נולדתי בהפועל. היה מאוד עצוב לעזוב כך. לא ציפיתי שכך זה ייגמר. החלום שלי היה לסיים את הקריירה בהפועל, אבל זה רק מוכיח כמה הכדורגל נזיל ועד כמה הדברים בו לא צפויים. עכשיו אני בהונגריה, וכמובן אעשה את המיטב עבור הקבוצה שלי. יש לנו כאן את התנאים במלאגה, וההונגרים ידעו את הסיטואציה ואת העובדה שהתמודדתי עם פציעה, אבל עכשיו אני כשיר וכל מה שאני צריך זה להיכנס לכושר משחק. אני מאמין שבשבוע הבא כבר אוכל לשחק".
אם בהפועל ידעו שזה עניין של שבוע ומדובר רק בכושר משחק, אז למה בעצם ויתרו עליך?
"במשחקי הידידות והאימונים שהיו לנו בהפועל במהלך פגרת המלחמה התחלתי להרגיש כאבים באכילס. אלה היו כאבים נוראים, אבל הייתי בטוח שבתוך שבוע-שבועיים אחלים והכל יהיה בסדר. התחלתי להתאמן, אבל הכאבים המשיכו להציק לי ברמה כזאת שלא יכולתי להמשיך. הכאב שלי היה כפול: גם פציעה שהיא לא לגמרי ברורה וגם חוסר האונים הזה שבו אני רוצה לתרום ולתת למען הקבוצה אבל פשוט לא מסוגל. שאלתי אם אני יכול לעזוב והם הסכימו. נפרדנו כמו ג'נטלמנים".
משחקים פטריוטיים
5 שערים ב־68 משחקים, שער בלתי נשכח בדרבי 'ששת הזרים', שהסתיים בהפסד טכני, ויותר מכל התחושה שעם ההגעה שלו לישראל הפועל מצאה עוגן, כל אלה הפכו את באצ'ו לאהוב במיוחד בקרב האוהדים האדומים. החיבור לקבוצה היה גם חיבור מיוחד לישראל, כשבאצ'ו לא הסתיר לרגע, במהלך אינספור שיחות שקיים במהלך המלחמה, את התמיכה שלו בישראל.
עוד בחדשות:
גם עכשיו, כשאנחנו הופכים עבורו לזיכרון רחוק, באצ'ו אינו חוסך במילים כדי להביע סולידריות. "כואב לי מאוד מה שקורה בישראל. הדבר שהכי מרשים אותי זה החוזק והחוסן שיש לכם, כשאחרי כל מה שעברתם אתם ממשיכים לחרוק שיניים ולא נשברים, וזה דבר ראוי להערכה. אני מתפלל שישראל תדע להגן על עצמה, ואני תמיד אתמוך ואהיה שגריר שלכם. אני מתפלל שיהיה לכם טוב ושישחררו את החטופים ששבויים בעזה. אני חושב שהסיפור הזה של החטופים זה הדבר הכי קשה וכואב שאומה יכולה לחוות, ובדיוק כמוכם אני מקווה ומחזיק אצבעות לבשורות טובות".
סגירת מעגל
באצ'ו ינסה לחזור לעצמו בדיושגיור ההונגרית, שנמצאת במקום השביעי בליגה שלה, עם 7 נצחונות, 7 הפסדים ו־3 תוצאות תיקו, קבוצת אמצע טבלה טיפוסית שרחוקה 10 נקודות מהמקום הראשון ו־9 נקודות מהקו האדום. "אני פותח פרק חדש בקריירה ומקווה כמובן להצליח. חשוב לי להדגיש שתמיד אזכור מהפועל את החום והאהבה שהרעיפו עליי, כולל מאות הודעות התמיכה שקיבלתי מאוהדים במוצאי השבת שעברה כשיצאה ההודעה הרשמית על העזיבה שלי. אני מתכוון לעקוב בצורה צמודה אחרי מה שקורה עם הפועל ולרוץ בכל הזדמנות לאינטרנט כדי לבדוק את התוצאות של הקבוצה. אף אחד לא ציפה שאעזוב, ואולי גם תהיה הפתעה בכיוון השני ואחזור פעם להפועל. זו יכולה להיות סגירת מעגל נהדרת".
