מנדל. "רצה וחושבת עלי כילדה ששכלה את אחיה" | צילום: רפי קוץמנדל. "רצה וחושבת עלי כילדה ששכלה את אחיה" | צילום: רפי קוץ
מנדל. "רצה וחושבת עלי כילדה ששכלה את אחיה" | צילום: רפי קוץ
(מנדל. "רצה וחושבת עלי כילדה ששכלה את אחיה" | צילום: רפי קוץ)
"כשאני רצה במרתון ירושלים למען קרן קובי מנדל", אומרת אליענה מנדל, אחותו של קובי שנרצח בידי מחבלים לפני כ־19 שנים בפיגוע בתקוע, "אני חושבת עלי כילדה בת עשר ששכלה את אחיה ולא ידעה כיצד להתמודד עם המצב. כל הזמן עולה לי בראש משפט שקובי אמר רק חמישה חודשים לפני שנרצח, בהלוויה של חלל טרור שהיה אביו של חברו: 'אני מרחם על האדם שנהרג, אבל אני מרחם יותר על אלה שנשארו מאחור'".
לא ידעת להתמודד עם המצב? "הביאו לי פסיכולוגים שידברו איתי אבל לא הבנתי מה הם רוצים ממני. הם לא הבינו אותי. אבל כשההורים שלי הקימו לראשונה מחנה קיץ לילדים ואחים שכולים ראיתי כמה ילדים נמצאים במצבי וזה הקל עלי את ההתמודדות. מדהים כמה צורך יש בזה ככל שעוברות השנים וכמה זה מוכיח את עצמו. הקרן הצילה את המשפחה שלי ואני מקווה שבמהלך השנים היא הצילה גם משפחות נוספות".
בשמונה במאי 2001 רצחו מחבלים את קובי מנדל בן ה־13 ואת חברו יוסף אישרן, סמוך לביתם. "ההורים שלי חשבו שהם הלכו לבית הספר, אך במקום זה הם הלכו לוואדי", משחזרת אליענה. "בשבע בבוקר סיפרו לנו שקובי ויוסף נמצאו מתים. אני זוכרת שאמא נפלה על הרצפה ואבא בעט בכיסא ואחרי זה התעשת, הרים את אמא שלי ואמר לה שתאזור אומץ כי יש להם עוד שלושה ילדים עכשיו לטפל בהם".
זמן קצר לאחר מכן הקימו הוריו של קובי, הרב סת' ושרי מנדל, את הקרן על שמו. "התוכניות של קרן קובי מנדל עוזרות למשפחות ששכלו הורה, ילד או אח במעשה טרור או בטרגדיה אחרת, לרומם את רוחם ולפתוח את ליבם", מסבירה אליענה. "במקום לקרוס תחת הצער והאבל משפחות מתחזקות ומתרפאות. בכך אנו לוקחים חלק בתפקיד החשוב של ריפוי החברה הישראלית. כל התוכניות שלנו נובעות מההרפתקנות של קובי, מרוחו, מהאכפתיות שלו מאחרים. הן טיפוליות, מהנות ומרגיעות".
המחנה החל כמחנה לילדים נפגעי טרור והמשיך להיות של ילדים שכולים. "כאן הם יכולים לשחרר את כל מה שמעיק עליהם", אומרת אליענה. "באיזשהו מקום אנחנו מחזירים את הכוח של מה שקובי יכול היה לעשות בעולם".
מנדל (29) מתגוררת כיום עם בעלה ושני ילדיה (היא בהריון מתקדם עם השלישית) בתקוע, לא הרחק מבית הוריה.
את היחידה מהמשפחה שרצה? "האמת היא שאני הכי מעורבת מכולם בקרן כמנהלת פרויקטים והמרתון הוא במה מצוינת להציג את הקרן שלנו".