מתחילים מחדש: ההחלטה של מנכ"ל הפועל גיא הראל לפתוח את מסיבת העיתונאים החגיגית ביום ראשון האחרון לכבוד תחילת האימונים בברכות חמות לליאור אליהו, דווקא מי שלא נמצא בחדר וכבר לא במועדון, סימלה אולי יותר מכל את הפועל של 2020/2019.
הברכות של הראל היו מהלב והיו צעד מכובד בהחלט, אבל הן גם סיפרו את האופי שאמור להיות בהפועל בעונה הקרובה, ואלה לא דברים שבהכרח קשורים לכדורסל נטו אלא לקבוצתיות, לחדר הלבשה בריא, לערבות הדדית. "עם כל הכבוד למי שהיה פה, תודה מיוחדת, אישית וחמה למי שהיה איתנו בשש שנים מופלאות והיה הקפטן ליאור אליהו, שבא ושינה יחד עם יותם הלפרין והיה החותמת על המהפך של הפועל ירושלים. אנחנו רוצים להודות לו ולאחל לו הצלחה בעונה הקרובה".
אליהו הוא כאמור לא הסיפור אלא האווירה שהיתה במסיבת העיתונאים הזו: אם הורגלנו בשנים עברו לפצצות אגו כמו דונטה סמית' או לישראלים שעמוסים בטבעות אליפות, כמו אליהו ואוחיון והלפרין, אז השנה בנו בהפועל (הכל על הנייר כי על הפרקט הכל יכול להשתנות) קבוצה שהשלם בה אמור לעלות על סך חלקיו. היה צריך לראות את זה באימון הפתיחה כשדבוקת שחקנים (לא בודדים אלא כמעט הסגל כולו) עמדה בצד וניהלה שיחה ערה. כולם הרגישו חלק, אף אחד לא התבודד, גם החבר'ה החדשים קיבלו את התחושה שהם חלק מהנוף. וכל זה כשהכוכב של הקבוצה, ג'יימס פלדין, שאמור אולי להבהיר לכולם שהוא מספר אחת בהיררכיה המקצועית, משמש כמנטור של סולימן בריימו ושל טרנט וקאזינס החדשים.
קטש, הראל וחומסקי הלכו כאן על קונספט מעניין. מצד אחד, קבוצה שאוהדי הפועל יאהבו מאוד לראות וגם במקומות אחרים יפתחו כלפיה סימפטיה כי יש בה בחורים טובים שמשחקים למען המטרה ולא למען הסטטיסטיקה האישית. מצד שני, זו יכולה להיות נקודת התורפה של האדומים כשהם ייתקלו ביריבות איכותיות מהם. במונחים ישראליים, הקבוצה של קטש עדיין אמורה להסתכל בלבן של העיניים של מכבי תל אביב אבל הקמפיין באירופה הוא חידה.
הפועל תהיה אגרסיבית ובניגוד לעונה שעברה לא תסבול במאני טיים מיום רע בהגנה (זוכרים את ראשון לציון בפיינל־פור?), אבל אין לה ורסטיליות ברמת שוברי השוויון, כי פרט לפלדין חסרים לה סקוררים, ועם כל הכבוד לעידן זלמנסון ולסנטר הליטאי הענק מינדאוגאס קופשאס, קשה לראות מי משניהם יצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אמארה. קטש אינו מסתיר את העובדה שהוא עשוי לסבול מכאב ראש מכיוון שהוא ייאלץ לחלק את דקות המשחק בקרב שחקנים שירצו את ליטרת הבשר שלהם גם אם אינם עמוסים באגו.
"אנחנו נרצה להיות אגרסיביים יותר, וכחלק מזה יש עמדות קצת יותר עמוסות. זה נעשה עם מחשבה וביטחון באופי השחקנים", אמר קטש והתכוון לכך שהעובדה שהאופי של שחקניו הוא נוח אמורה להקל עליו. "הצלחת הקבוצה מעל הכל. למדנו מהעונה שעברה, בהתבסס על החולשות והחוזקות שלנו, וקיבלנו את ההחלטות במה שנוגע לסגל", אמר המאמן.
אחד הדברים שבהפועל נתנו עליהם את הדעת הוא הבעייתיות במשחק ההגנה של תמיר בלאט, ולכן נחת כאן קאזינס, שיחד עם בראון וטימור יכול לעיתים לתת מענה בעמדה הזו ולהוריד קצת את התיק מכתפיו של מספר 6.
למרות שאף אחד לא יודע עד כמה טרנט וקאזינס בשלים להיות שחקני מפתח בסיר לחץ כמו בהפועל, כמו גם זלמנסון ונמרוד לוי, וכאמור כלל לא בטוח שקופשאס יצליח להשכיח מאיתנו את אמארה (אגב, השבוע, על פי מקורביו של סטודמאייר, כבר אפשר לומר סופית שהסנטר לא יחזור לארנה העונה) - בארנה אף אחד לא מנמיך ציפיות או מנסה להרדים מישהו.
"אנחנו מועדון שמביא תארים. שתי אליפויות וגביע בארבע העונות האחרונות זו הצהרת כוונות בפני עצמה וזו המטרה גם העונה. מבחינתנו, המטרה היא להגיע לפיינל־פור של ליגת האלופות", הבהיר המנכ"ל גיא הראל. גם סולימן בריימו, שהגיע לכאן מהפועל אילת, מודע לרף הציפיות בארנה. "טוב לחזור לישראל. כבר שכחתי כמה חם כאן. אני מתפלל להצליח עם ירושלים. יש ציפיות מאוד גבוהות ועכשיו נצטרך להתחבר וליצור כימיה ואני מקווה שתהיה לנו עונה מוצלחת מאוד".
צילומים: עוז מועלם
צילום: יאיר שגיא
