בחדר ההלבשה של בית"ר, רגע לפני שנוסעים לבית החולים שערי צדק, מיכאל אוחנה ואבא אילן צמודים; רוני לוי, שמנהל משחק חצי גמר של גביע הטוטו, רץ לאמא נועה אוחנה ומעודד אותה; ואלי אוחנה, שכבר מבין הכל עוד לפני שאוחנה ג'וניור נבדק, אומר שהוא מוכן לקנות עכשיו קרע ברצועה הצידית שישבית את הילד לחודש או חודש וחצי. חובה לציין שאלי אוחנה עבר את הפציעה הזו בגיל 35 ואילו מיכאל אוחנה בן 23. יש לכך משמעות אדירה כי פיזית אפשר להחלים מפציעה כזו בגיל כל כך צעיר, הגם שזמן ההחלמה הצפוי הוא בין שישה לתשעה חודשים.
בכניסה למיון בשערי צדק, בבדיקה ראשונית של רופא תורן, כולם מבינים שיש סיבות לאופטימיות. שזה לא נעים, אבל שהילד יחזור או־טו־טו למגרשים. בדיקת האם־אר־איי וההגעה הביתה בשלוש וחצי לפנות בוקר עוברות איכשהו בתפילה ואמונה שיהיה בסדר. אבל רק מיכאל אוחנה שומר על שתיקה רועמת, אולי משום שהוא מרגיש את הגוף שלו טוב מכולם, ואולי מכיוון שאחרי הפעם הראשונה שזה קרה לו, לא נעים להגיד, הוא משופשף היטב.
בבית"ר אף אחד, ובצדק, לא ממש חגג בראשון בלילה את העלייה לגמר גביע הטוטו, גם לא את הניצחון הראשון על באר שבע בטדי מזה 6 שנים. כל העיניים היו נשואות לבית החולים שערי צדק. אליפויות וגביעים הם דבר חשוב, אבל ההתנהלות של כל מי שהוא בעל תפקיד בבית"ר ראויה לכל שבח. אף אחד, מהקודקוד חוגג, דרך אוחנה, בניון, מוני ברוש או מנהל הקבוצה אושרי דודאי, לא התעסק שם בציניות אינטרסנטית לטרגדיה הספורטיבית הנוראית הזו.
חוגג למשל, בניגוד לכמה בעלי בית שאתם מכירים, לא הוציא מחשבון וניסה לבדוק נזקים כלכליים, אלא התפלל בכל הכוח שהילד יהיה בריא. אותו דבר רוני לוי, שאיבד את הג'וקר הכי חזק שלו בחפיסה רגע לפני שמתחילה הליגה. הדברים האלה מהותיים. כי חוגג ואוחנה וברוש ולוי ובניון וכולם לא התעסקו בכלום ביום ראשון באישון לילה, רק תמכו במשפחה, רק שאלו מה הם יכולים לעשות, רק ליטפו ותמכו במיכאל אוחנה. מי שמכיר את ההיסטוריה של אוחנה ג'וניור בבאר שבע יכול ללמוד על ההבדל בין המועדונים. שם, בטוטו טרנר, בעת הפציעה של אוחנה אלונה ברקת ושות' היו עסוקים בכל מיני טופסיאדה של ביטוחים ובדיקת הוצאות של זמן ההחלמה והאופרציה הרפואית של השחקן.
חוגג בחר בדרך אחרת לגמרי: "מה שאתם צריכים, כמה שאתם צריכים ומתי שאתם צריכים. אני לרשותכם", אמר למשפחת אוחנה ולשחקן. רוני לוי ויוסי בניון ניהלו אינספור שיחות עם השחקן, נתנו לו דוגמאות מהעולם על שחקנים שחזרו בתוך כמה חודשים לעניינים, סיפרו על עצמם. רוני לוי נזכר איך נסע לניתוח בבלגיה לבד אחרי פציעה דומה ורק כשחזר לארץ נזכרו במכבי חיפה לשאול אותו לשלומו. "אין מועדון בארץ עם משפחתיות, עם ערבות הדדית ועם תמיכה כמו שיש כאן בבית"ר", אמרו שחקנים במועדון. "אנשים בראשון בלילה לא הסכימו ליהנות לרגע מהניצחון על באר שבע. שלום אדרי, שזה היה הרגע הגדול בקריירה שלו, אמר לאנשים: 'רק שמיכאל יהיה בריא'. רוני לוי לא דיבר עם אף אחד, רק רץ לראות מה עם מיכאל. אפילו אוהדים שיצאו מטדי נכנסו לרכב עם מועקה, כי היה עדיף לכולנו שמיכאל יסיים את המשחק הזה בריא".
× × ×
בשעות הבוקר כססו במשפחת אוחנה ובבית"ר ציפורניים לקראת האבחנה הרפואית. זו היתה סצנה שכל מי שהוא חובב כדורגל אם היה נוכח בה לא היה יכול להישאר אדיש. בבית ההורים בקרית יובל, כשהוא בחדר, מטר מהסלון, התקשר מיכאל אוחנה להוריו בטלפון כי לא היה יכול לקום מהמיטה וביקש שיגיעו אליו. "זה קרע ברצועה", אמר להם. משפחת אוחנה היא משפחה בריאה, תומכת. לא תראו אותם, וזו חלילה לא ביקורת אפילו מרומזת על יעקב בוזגלו, פורצים בבכי כמו בוזגלו סניור לעיני כל עם ישראל. אבא אילן ניגש לבנו, נישק את ראשו ואמר לו: "אנחנו נעבור את זה ביחד. הכל יהיה בסדר". אמא נועה חיפשה נקודות אחיזה שיאחו משהו מרוחו של בנה. "הפעם השנייה, בגלל שכבר עברת את זה, יותר קלה מהפעם הראשונה", אמרה.
הטלפון הראשון לאוחנה ג'וניור היה מחוגג. "זה שובר לב, אבל אנחנו כאן לצידך לאורך כל תקופת השיקום בכל מה שתצטרך. אנחנו מחכים לך ויודעים שתצא מזה חזק. הבריאות שלך היא החשובה כרגע ותתמקד בה".
אוחנה באקט פרקטי שלח באותו רגע מייל לדוקטור ויליאמס, מומחה עולמי לפציעות ספורט. אז, בפציעה הקודמת, אוחנה טופל בקליניקה בלונדון של ד"ר ויליאמס במשך שלושה חודשים. הוריו, שליוו אותו באופן צמוד ולא משו ממיטתו, היו יוצאים איתו לטיולים בבירה האנגלית כשהוא יושב על כיסא גלגלים. לאורך כל התקופה הזו היה משפט אחד שהיה שגור אצל משפחת אוחנה: "ישועת ה' כהרף עין". והנה אוחנה השתקם וחזר ופרח בטרום העונה בבית"ר, ובצירוף מקרים נדיר של חוסר מזל בלתי הגיוני ובלתי נסבל זה קרה לו שוב.
הפעולה השנייה אחרי המייל לד"ר ויליאמס היתה לכתוב פוסט מהלב בפייסבוק, שאומר הכל: "אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו", כתב אוחנה. "כל חיי הדבר שהכי אהבתי בחיים שלי זה הכדורגל. האהבה למשחק הזה נתנה לי הכל בחיים שלי ושום דבר לא יעצור אותי מלחזור חזק וטוב יותר. אני רוצה להודות באמת מכל הלב לכולם על התמיכה והאהבה הבלתי ניתנת להסבר!!! פשוט תודה. רק מחכה לדרוך שוב על הדשא.
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים לעד!!! תודה על הכל, תמיד".
× × ×
אין כמעט איש ספורט שלא שלח לאוחנה הודעת תמיכה מאז יום שני בבוקר. שחקנים בבאר שבע שראו את הפציעה הזו לא הפסיקו לסמס לאוחנה, אנשים מכל הליגה, מהרחוב. אף אחד לא נשאר אדיש לרגע הבלתי אפשרי הזה שבו בשנייה אחת חוזרים אחורה. אבל אם יש מישהו שיכול להבין במשהו את מה שעובר על מיכאל אוחנה זה מאור בוזגלו. אותו בוזגלו עם החולצה מספר 11 על הגב, שנפצע במדי באר שבע, חזר לחיים, ואז במדי מכבי חיפה קרע את הרצועה בברך מול אותה באר שבע. אצל אוחנה זה קרה בדקה ה־26, אצל בוזגלו בדקה ה־30.
"כשראיתי את התנועה שלך בטלוויזיה מיד הבנתי. אפילו היה לי קשה להירדם בלילה", כתב בוזגלו. "אני מרגיש את הכאב שלך, מכיר את הפחדים שלך, ויודע בדיוק מה עובר עליך בכל שנייה. שום חיבוק לא עוזר והעולם ברגע אחד הפך לשחור. אבל אני מכיר אותך ויודע שאתה תחזור ובענק. אתה כישרון גדול, וירטאוז אמיתי, ושום פציעה לא תיקח ממך את זה. אני כאן עבורך, ואפילו אם הדרך נראית לך ארוכה כרגע, זה עובר ועובר מהר. החלמה מהירה חבר".
הפציעה של אוחנה כופה על בית"ר חישוב מסלול מחדש. אף אחד אינו רואה עתידות, אבל כל מהלך טרום העונה של בית"ר בישר שאוחנה הולך לעונה גדולה. היכולת שלו, הדריבל, ההצטיינות בכל תרגיל באימון והצניעות שלו גרמו לא פעם לאנשים להרים גבה, איך לעזאזל בבאר שבע ויתרו עליו. עכשיו בית"ר תנסה למלא את החסר עם חיזוק, אולי זר, אולי ניסיון נוסף לכיוון אלירן עטר שסובל במכבי תל אביב.
רוני לוי הניח בכל מקרה בצד את הפלונטר המקצועי וביקש רק לחזק את הילד: "כואב הלב לראות שחקן שהשקיע כל כך הרבה בניסיון לחזור למגרש ובסופו של דבר סובל מחוסר מזל שכזה. מיכאל הוא שחקן מקצוען, נשמה אדירה ודמות חיובית בכל סביבה שבה הוא נמצא. אני בטוח שהוא יתגבר גם על המכשול הזה ויצליח בשיקום שמחכה לו. אנחנו כמובן נלווה אותו בכל דבר שהוא יצטרך והוא ממשיך להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו כקבוצה".
אבל בסוף היום ההצגה תימשך. אוחנה ומשפחתו הולכים לתהליך ארוך כואב ומייגע, פיזית ומנטלית. במשפחת אוחנה דחו השבוע כל ניסיון לעזרה או סיוע מצד אנשים טובים, רק אמרו: "תתפללו שהילד יהיה בריא, ייצא מזה ויחזור למגרשים כמה שיותר מהר". אינשאללה. תהיה בריא ילד.
