עונת 91/90, ימק"א, מחזור 28. בית"ר והפועל נפגשות לדרבי. נצח מסובי מנצח את הצהובים־שחורים 0:1. לבית"ר יש עוד ארבעה מחזורים לתקן ולהישאר בליגה, אבל מסובי ייזכר לעד בזיכרון הקולקטיבי כמי שתקע את המסמר האחרון בארון של בית"ר באותה עונה. 29 שנים אחרי, והפועל ירושלים נמחקה, מסובי פרש מזמן, על חורבות ימק"א לא נשאר זכר של מגרש כדורגל, אבל אוהדי הפועל (זה מה שנשאר להם) חיים עד היום על המשחק ההוא.
יש לא מעט מקרים בהיסטוריה שבהן יריבות מרות תקעו האחת לשנייה מקלות בגלגלים. בתחילת שנות ה־70 מנצ'סטר סיטי הורידה את יונייטד ליגה, הפועל תל אביב לעולם תהיה פצע מדמם בליבו של כל אוהד בית"ר בעקבות המשחק ההוא בעונת 84/83, ואפילו אוהדי ריבר פלייט הארגנטינית לא ממש יודעים לומר אם הם שמחים על הזכייה בגביע הליברטאדורס לפני כמה חודשים או שמא הם שמחים יותר שהניצחון בגמר היה על היריבה העירונית בוקה ג'וניורס. אלה דברים שהם בשוליים אולי, אבל הם מהות הספורט. הרגע הזה של 'משחק על שש נקודות' כמאמר הקלישאה, כשהיריבה ממול היא סדין אדום (או צהוב) והשמחה או במקרה הפוך התוגה היא כפולה.
× × ×
מעונת המשחקים הנוכחית לא ייזכר שום דבר חיובי שייצרב בזיכרון של שום אוהד בית"ר. אבל כדור השינה בפלייאוף התחתון סיפק לקבוצה הנוכחית הזדמנות פז להיות היום בטדי אלה שמנתקים ליריבה השנואה בני סכנין את החוט של בלון החמצן האחרון שנותר לה ושולחים אותם לליגה הלאומית. זו נחמת עניים ושוטים, אבל סבב קצר בין אוהדי בית"ר מלמד שמדובר בנחמה נהדרת.
"עברנו שנה מסויטת עם אכזבות והשפלות ומפחי נפש, ולמרות הכול השחקנים שיש לנו עליהם כעס עצום קיבלו עכשיו במשחק ביום ראשון הזדמנות מצוינת לכפר ב־90 דקות על כל העונה הזו", אומר גיא ישראלי, מראשי הלה פמיליה. "אין דבר יותר משמח ביריבות ספורטיבית משמחה לאיד, בדיוק כמו שהיינו שמחים אם היה מדובר בהפועל תל אביב למשל. בכל ההיסטוריה תמיד כשקיבלנו הזדמנות לדפוק את המסמר האחרון בארון של יריבה שנואה בעטנו בדלי, אם זה באר שבע לפני כמה שנים שנשארה בליגה אחרי ניצחון מולנו, או אפילו ב־1985 בוסרמיל כשהם ניצחו אותנו וניצלו, או הפועל תל אביב בעונת הדאבל עם ה־3:1 בבלומפילד של טליקסקי. מובן שהמקרה הכי כואב זה הדאבל של הפועל תל אביב בטדי ב־2010. התחייבנו אז, האוהדים, שכל מי ששיחק במשחק ההוא במדי בית"ר לא יהיה פה ועמדנו בדיבורנו. אז לידיעת שחקני בית"ר, אם הם לא יתעלו על עצמם ביום ראשון הם יהיו מולנו בבעיה. המטרה היא לדפוק את המסמר האחרון בארון של סכנין ולשיר בסיום שיר שיזרה להם מלח על הפצעים, לחגוג על חשבונם. זו תהיה הנחמה שלנו מהעונה הזו שיכולה להפוך מסרת טעם לטעימה מאוד", מסכם ישראלי.
יוסי מנצור, אוהד בית"ר עם המון שעות בטדי ובפארק אוסטרליה הסמוך לאצטדיון דוחא, רואה באפשרות להוריד את סכנין ליגה סוג של חלום. "היתה לנו הזדמנות להוריד את סכנין ב־2011 ומוחמד אבו־ריא הבקיע בדקה ה־85 והציל אותם, אבל אולי ביום ראשון תהיה לנו הזדמנות חוזרת. מבחינתנו זו מתנה לעונה מסויטת. אנחנו ממש לא נתגעגע אליהם כשהם יהיו בעונה הבאה בלאומית, כמו שהפועל תל אביב לא היתה חסרה לנו. מצד שני, בואו נודה על האמת, אנחנו היום הקבוצה הכי חלשה בליגה, והפסד נגד סכנין יכול לסבך לנו את החיים. אם נפסיד זה חמש נקודות, ויתחיל כאן לחץ אטומי ולשחקנים ירעדו הרגליים ותתחיל כאן סחרחורת אחת גדולה".
"זה ביטוי נוראי אבל זו כל מהות הספורט ואנחנו רוצים לרקוד לבני סכנין על הדם ביום ראשון" אומרת האוהדת אביגיל שרעבי. "אוי ואבוי לשחקני בית"ר אם אחרי כל הבושות שהם עשו לנו השנה הם לא ייתנו את החיים שלהם ביום ראשון. אני הולכת לעבור שחקן שחקן בבית"ר ולהסביר להם שדמם בראשם אם הם לא מביאים ביום ראשון שלוש נקודות. פעם אחת ולתמיד לסתום את הפה של אוהדי סכנין ושחקניה, שמתייחסים אלינו בשנאה כל כך גדולה. אם הם מנצחים ביום ראשון אני סולחת להם על כל העונה הזו".
"אנחנו צריכים את הנקודות האלה כדי להישאר בליגה. אם נתעסק בשנאה ובלהט להוריד את סכנין אוי ואבוי לנו. זה לא שאנחנו במקום השביעי בליגה משוחררים מדאגות, אם נפסיד לסכנין זה חמש נקודות בינינו לבינם ואז אללה יוסתור ובניו, לפני שנבין מה קורה ניפול לליגה הלאומית", אומר האוהד הותיק של בית"ר, נומה.
וזה בדיוק העניין. בבית וגן אף אחד לא יגיד בקול שהמטרה ביום ראשון היא לתת לסכנין את הדחיפה האחרונה שתפיל אותה למטה, כי יש פרנויה רצינית מאוד שמא 90 הדקות האלה יסבכו לבית"ר את החיים. "אנחנו מתים להוריד את סכנין ליגה. אין פה שום סיבה לכבס מילים, אבל אנחנו לא יכולים להתעסק בזה כי אנחנו עשויים להירדם בשמירה ולמצוא את עצמנו בעוד שבועיים במשחקים של חיים ומוות", אומרים בבית"ר.
× × ×
אבל קיים גם הצד השני, זה של המגזר, של אוהדי סכנין שמתחילים להפנים שבעונה הבאה במקום מכבי תל אביב ובית"ר הם ינהלו 'דרבים' מסוג אחר, מול אום אל־פאחם ואחי נצרת, בערך כמו פוליטקאי שעובר מהמגרש הארצי לזה המקומי. בשוק המקומי בסכנין מדברים כל השבוע על בית"ר, על האפשרות שבית"ר תהיה חתומה על הסיפור הזה, על זה שהסיכוי נגמר דווקא בטדי. היום אמורה משלחת של אוהדי סכנין להגיע לאימון הקבוצה ולהגיד לשחקנים רק דבר אחד: "אל תיתנו לבית"ר להיות זו שמורידה אותנו ליגה, ואם נגזר עלינו לרדת, תדאגו ביום ראשון לסחוב איתנו את בית"ר לכיוון הליגה הלאומית".
עלא זבידאת, יו"ר האולטראס של אוהדי סכנין, לא ישן כבר כמעט שבוע. "אנחנו מבינים, אנחנו עומדים לרדת ליגה, אבל אני לא מוכן לשמוע על האפשרות שבית"ר תהיה זו ששמה לנו את הכדור האחרון. לבית"ר אין כלום העונה ומבחינתם זו הזדמנות לחגוג השנה. לא נשאר לנו כבוד העונה, הקהל נטש את הקבוצה, השחקנים אכזבו וכל מה שנשאר לנו עכשיו זה לשחק על הכבוד ולהילחם. הירידה מבחינתנו היא לא אסון כי הפועל תל אביב הגדולה ירדה וחזרה. האסון האמיתי יהיה שבית"ר תהיה זו שחתומה על הירידה שלנו. אנחנו מקווים לפחות לקחת את בית"ר איתנו, ובשביל זה צריך לנצח ביום ראשון. אם זה היה הפוך היינו מתים להוריד את בית"ר".
מרח ביידון, ירושלמית אוהדת סכנין: "אין ספק שהמשחק שהיום בטדי זה הצ'אנס האחרון שלנו להישאר בליגה. ברור שאם נפסיד אנחנו יורדים וזה עצוב, אבל אנחנו עוד נחזור. זו רק הפסקה של שנה. אוהדי בית"ר יכולים להירגע. גם אם הם ינצחו היום, לא הם הורידו אותנו, זה החלטות מקולקלות שנעשו השנה במועדון של סכנין, חילופי המאמנים והיכולת של השחקנים שלנו. לא בית"ר הורידה אותנו, אנחנו הורדנו את עצמנו".
