בנובמבר 2019 הגישו לבית המשפט בוושינגטון ארצות הברית מספר משקיעים בחברה של משה חוגג בגיברלטר, ששמה STX Technologies Limted, תביעה נגד חוגג על סך 19 מיליוני דולרים. הם טענו כי השקיעו בקרן ההשקעות של בעלי בית"ר בגיברלטר. בכתב התביעה, שמתפרש על פני 46 עמודים, טוענים התובעים כי כספם ירד לטמיון.
הם הזכירו שני נכסים הנמצאים 'על הכוונת': "האחד הוא נכס נדל"ני רחב ידיים של וילה מפוארת בתל אביב. השני הוא מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים", רשמו לבית המשפט. שני הנכסים האלה נקנו (כך לטענת התובעים, ש"א) "בזכות הכסף שחוגג גייס מאיתנו עבור קרן ההשקעות שלו בגיברלטר". חוגג שידע על התביעה, ניסה להגיע עם המשקיעים להסכם פשרה. שני הצדדים אף הסכימו על הפיצוי שישלם חוגג מה שגרם להם ב־4 בפברואר 2021 למשוך את התביעה מבית המשפט בוושינגטון. אך מכיוון שלטענת המשקיעים חוגג לא עמד בהסכם הפשרה, הם הגישו את התביעה מחדש כעבור 15 ימים, ב־19 בפברואר. בימים אלה נמצאת התביעה בבית המשפט בוושינגטון. בין היתר היתה שם גם תביעה של משקיע בשם שון סניידר שטען שהשקיע 430 אלף דולר. אלא שבמקרה זה בית המשפט דחה את תביעתו של סניידר והורה לו להצטרף לכתב התביעה הכולל של המשקיעים.
הפלפולים המשפטים היבשים הללו חשובים אמורים לעניין את כל מי שבית"ר יקרה לו. הסיבה: המשקיעים עשויים לממש נכסים של חוגג אם וכאשר תביעתם תתקבל. הם עשויים בהחלט לדרוש לממש נכסים של בית"ר וזה כולל הכנסות, כסף שיתקבל עבור שחקנים וכדומה.
"המועדון בסכנה"
גורם המעורב בפרשה אמר לנו השבוע: "מועדון הכדורגל של בית"ר בסכנה ממשית. התובעים לא יכולים ליטול לידיהם את המועדון אבל הם יכולים לממש נכסים שלו, הכנסות וכדומה ולפגוע בו כמו גם לעקל סכומי כסף שיקבל חוגג עבור מכירת המועדון. במצב כזה, איזה משקיע שרוצה לרכוש את בית"ר ירצה להיכנס לסיפור הזה?".
אבל הבעיה של בית"ר כמועדון לא נגמרת פה. המועדון מוגן משפטית מעיקול על כרטיסי שחקן ובמקרה הזה, מכיוון שלבית"ר אין נכסי נדל"ן כמו מגרש אימונים או אצטדיון וכדומה, אין שום סנקציה שאפשר להפעיל נגדו. אבל, וזה אבל גדול, אם רשויות האכיפה במדינת ישראל, כלומר מס הכנסה, הרשות להלבנת הון וכדומה, או במקרה הזה בית המשפט בארצות הברית - ידרשו לממש נכסים של חוגג, הם בהחלט יכולים לעקל הכנסות ו/או ליטול לידיהם את סכום הכסף שיתקבל עבור מכירת המועדון לצד שלישי.
תקדימית, בחודש אוגוסט 1999, כשמס הכנסה הציג לבית"ר חוב על סך 28 מיליוני שקלים, הוא דרש מהיו"ר דאז, משה דדש מכירת נכסים שברשות המועדון לצורך סילוק החוב. דדש מכר אז את מתחם האימונים בית וגן, למאיר פניג'ל, ששון שם טוב ומאיר לוי ובעזרתו כיסה את החוב לרשוית המס.
הערכות זהירות מדברות על כך שבגלל תביעת המשקיעים נגד חוגג בבית המשפט בוושינגטון, המידע הגיע ל־sec (הרשות להלבנת הון בארצות הברית) ומשם הועבר לרשויות החוק בישראל, מה שהוליד לפחות חלק מהחקירה בפרשת "המשחק הגדול" שבגינה נעצר חוגג.
מעו"ד משה מזור, פרקליטו של חוגג נמסר: "אין תגובה".
כל עסקה תיבדק
ייאמר מיד: אף אחד לא יודע באיזה היקף, אבל הפרשה הזו, אלא אם יקרה נס חנוכה, תפגע בבית"ר. חוקרי המשטרה בודקים ויבדקו כל עיסקה שנעשתה על ידי חוגג במסגרת של מועדון הכדורגל. הבדיקה היא שלכאורה כספים יצאו ונכנסו בעיסקאות סיבוביות באופן לא כשר. אם זה יוכח, לאף אחד אין את האפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ו/או לדרוש ממישהו כסף בחזרה. אבל בהחלט יכולה להיווצר סיטואציה שהרשויות ייקחו את הכסף שיתקבל מהרוכש הבא. יתרה מכך, אם לבית"ר לא יהיה רוכש עד הקיץ, נחזור ברגע אחד לימי איציק קורנפיין של גיוס תרומות, מכירת שחקנים ושל חיזור על הפתחים כדי להגיע לקיום. זה עוד לפני שציינו שצריך לבדוק במצב העניינים הנוכחי מה טיבן של הערבויות של חוגג בבקרה התקציבית והאם הן מכסות את ההוצאות במקרה ויהיה חסר כסף בקופה. בקיצור, בית"ר שוב יתומה ונטולת בעל בית באופן מעשי. בדיוק כמו כשגאידמק ניתק מגע, בדיוק כמו כשזאבי רץ לפרק את המועדון בבית המשפט. הנה לכם, עוד איקס בחגורה.
הפתעה? לא ממש
אף אחד לא הופתע כשביום חמישי פורסם על "בעלים בכיר של קבוצה מליגת העל שנעצר". לכולם היה ברור שמדובר בחוגג. היו כמה סאטיריקנים שבהפוך על הפוך כתבו ברשתות החברתיות: "מה פתאום חוגג? זה בטוח יעקב שחר", כדי לחדד את המובן מאליו, ואולי גם לכמת את הפער העצום בין האיש שרכש את בית"ר לזה שמנהל לתפארת את מכבי חיפה ב־30 השנים האחרונות. כמו בסיפור הביצה והתרנגולת, לא ברור מה קודם למה: האם בית"ר ירושלים המורכבת, התופעה הסוציולוגית־אנתרופולוגית שצריך לנתח אותה במוסדות האקדמיים, האם היא זו שמושכת אליה כמו מגנט את כל מי שטמונה אצלו עמוק בפנים הקיצוניות הזאת, ההיבריס וסינדרום ירושלים, ואז החיבור כמעט מתבקש, או שמא אצל בעלי הבית של בית"ר מתפתח הסינדרום אחרי שהם הופכים להיות שליטי בית וגן?
מה שברור הוא שאצל חוגג הכתובת היתה על הקיר. הוא רצה מהר מדי, הרבה מדי, תוך כדי שהוא חייב כמעט כצורך להיות חלק מסדר היום התקשורתי, עם ציוצים בלתי פוסקים, פוסטים שנוגעים לבית"ר, לבנימין נתניהו, לצה"ל, לערן זהבי, ולמה לא בעצם. זו היתה במידה רבה מאוד תוכנית ריאליטי של איש אחד, שבכל פעם חיפש את הדרך להמציא את עצמו מחדש. בסוף הדרך זו היתה המלחמה נגד ארגון האוהדים הקיצוני לה־פמיליה, במידה רבה מאוד מלחמה צודקת, ערכית ואמיצה, שלחוגג, שמתברר היום מעל לכל ספק שהחזיק כמה שלדים בארון, היה זה שאמור לנהל אותה. "אתה לא יכול לזעוק נגד קומץ אוהדים שהוא עברייני וביום בהיר אחד להיות מובל להארכת מעצר", אמר לנו השבוע גורם בבית וגן. "זה הסיפור הקלאסי על מישהו שיש לו חמאה על הראש ומתעקש בחירוף נפש לעמוד תחת השמש הקופחת".
נמלט מהצלמים
ביום חמישי סירב חוגג להיכנס לאולם בית המשפט בראשון לציון כדי לשמוע את כבוד השופט ארז מלמד מאריך את מעצרו בשישה ימים. היה משהו קצת אירוני בעובדה שחוגג מבקש להימלט מהפלאשים של הצלמים כדי שלא יתועד כשהוא שומע שמאריכים את מעצרו ומובל אל בית המעצר. זה אותו חוגג שקפץ על הצלמים כשבית"ר זכתה בגביע הטוטו כשהוא מחייך מאוזן לאוזן. זה אותו חוגג ששבר שיא ישראלי במספר מסיבות העיתונאים שקיים בעלים של קבוצת כדורגל. זה אותו מושיקו שהתראיין ל־CNN, שעיטר שערים של מוספי חג וסוף שבוע וכתב פוסטים וציוצים לעייפה. שלשום הוארך מעצרו של חוגג עד יום ד' הבא, הראשון בדצמבר. פרקליטיו אמרו במהלך הדיון: "אנחנו מבקשים שהדיון לא יהיו בנוכחות החשוד". בסיום הדיון אמרו עורכי הדין של חוגג: "אנחנו בטוחים שבסיום החקירה תוכח חפותו של מרשנו".
21 סעיפי אישום
את ההחלטה להאריך את מעצרו של חוגג בשישה ימים, שנתמכה על ידי 21 סעיפים(!!!) שבהם חוגג חשוד, נימק השופט מלמד במילים אלה: "על פי החשד, החשוד שבפניי ביחד עם אחרים נהגו לגייס כספים ממשקיעים פוטנציאליים באופן שיטתי וסדור, תוך הצגת מצגי שווא מתוחכמים הנוגעים למיזמים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. בפועל, כספי המשקיעים התמימים, בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, שימשו את החשוד ואחרים למימון אורח חיים ראוותני ופזרני, הכולל רכישת רכבי פאר, נדל"ן ועוד. אני סבור כי קיים חשד סביר הקושר את העבירות המיוחסות לו".
בין 21 הסעיפים שבהם חשוד הבעלים היוצא של בית"ר אפשר למצוא עבירות של הלבנת הון, עבירות מס, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשירת קשר לפשע וכן עבירות סמים, מין ומוסר, שנאסר לפרטן.
חוגג נעצר בשעת בוקר מוקדמת בחמישי שעבר, לאחר חקירה סמויה שארכה חודשים רבים ומשותפת ליאח"ה בלהב 433, יחידת יהלום ברשות המיסים, הרשות לניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון. במקביל אליו נעצרו מספר מאנשי שלומו ומקורבים אליו, ושמונה חשודים נוספים המעורבים בחברות של חוגג, חלק מהם שמות מפתיעים. אחד מהם נעצר בנתב"ג מייד עם נחיתתו מניו יורק.
מעצרם של החשודים הנוספים הוארך גם כן ועל פי הפרסומים גם גויס עד מדינה. בנוסף עוכבו לחקירה 10 אנשים נוספים, ורבים עוד צפויים להיחקר או לתת עדות בימים הקרובים. מלבד חוגג, על שאר השמות הוטל צו איסור פרסום. במהלך יום חמישי שעבר הגיעו למתחם האימונים של בית"ר בבית וגן חוקרי משטרה ולקחו מספר תיקיות ומסמכים. יש לציין ולהדגיש כי אף אחד מבעלי התפקידים בבית"ר אינו חשוד במאומה, אולם חלקם עשויים להישאל שאלות על ידי המשטרה כדי לשפוך אור על החקירה שמתנהלת נגד חוגג.
בבית וגן, בכל מקרה, מנסים לשדר עסקים כרגיל. העובדה שמזה שבועות ארוכים, מאז הפקיד את המועדון בידי עו"ד יצחק יונגר, חוגג מנותק לחלוטין מהמתרחש בבית"ר היא חצי נחמה. הגלגלים ממשיכים לנוע בצורה חלקה יחסית, כשעו"ד יונגר, אלי אוחנה, מוני ברוש וחיים נבון מטפלים בענייני היומיום של בית"ר.
זאבי, גאידמק, אגייאר, אדלר ולוין, ועכשיו חוגג, מוכיחים שבית"ר עדיין לא עשתה את קפיצת המדרגה למעבר לבעלות פרטית
בשבוע האחרון חוגג לא יצר שום קשר עם אף גורם בבית"ר, גם לא עם עו"ד יונגר. הנאמן מצידו ממשיך לנסות בכל הכוח, בינתיים ללא הצלחה, למצוא רוכש שייקח על עצמו את הבעלות על המועדון. על פי גורמים יודעי דבר, קבוצת הרוכשים האמריקאית שמתעניינת בבית"ר מעודכנת על מעצרו של חוגג וזה לא מה שגורם להם לעשות צעד אחורה כמו גם איש העסקים אילן צדקה שמתעניים ברכישת המועדון. מצד שני, הם טרם עשו צעד משמעותי קדימה בלי קשר לפרשה של האיש שממנו הם מעוניינים על הנייר לרכוש את בית"ר.
בית"ר בכל מקרה אמורה לצלוח תקציבית את עונת המשחקים הנוכחית 2022-2021. לבקרה התקציבית יש בטוחות עד לסיום העונה, שבמקרה הצורך ימומשו. הבור התקציבי בסך ארבעה מיליוני שקלים, שבבית וגן אמורים להתמודד איתו בינואר, יכוסה אם באמצעות מכירת שחקנים ואם באמצעות קיצוץ רוחבי לבעלי השכר. ההתאחדות לכדורגל אינה רשאית, גם אם חוגג יורשע חלילה בפלילים (אף אחד לא באמת מאחל לו את זה), לכפות על חוגג למכור את בית"ר. היא כן, על פי התקנון, תכפה עליו להעביר את זכויות הניהול לצד שלישי. במציאות שבה בית"ר מנוהלת בידי נאמן אין כאן חדשות כלשהן.
שאלת מיליון הדולר
שאלת השאלות תהיה בקיץ הקרוב. אם עד אז בית"ר לא תימכר לבעלים חדשים, ההסתבכות של חוגג אמורה לזרז אותו במשא ומתן מול רוכשים פוטנציאליים. אם זה לא יקרה, בקיץ נגיע למציאות דומה מאוד לזו של קיץ 2002, כשבית"ר הגיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים והבעלים שלה גד זאבי ביקש להכריז על חדלות פירעון. חוגג אינו צפוי להשליך לפח את המיליונים ששם בבית"ר והוא ינסה למזער נזקים, אבל עשוי, בתסריט מסוים שבו ראשו טרוד במאבק המשפטי, לבקש פירוק. או אז ייתכן מאוד שבית"ר פשוט תימכר בסכום מגוחך (פניג'ל ושות' קנו בזמנו את זכויות הניהול בעשרת אלפים שקל) באמצעות מכרז שבו כל המרבה במחיר יהפוך לבעלים של בית"ר ויצטרך לתפעל אותה. כמעט בלתי אפשרי שמועדון בסדר הגודל הזה יתופעל עם אפס הזרמה כספית מבחוץ, ולכן הרעיון שלפיו בית"ר תחיה בעונה הבאה על סמך הכנסותיה בלבד משולל כל יסוד.
ב־22 השנים האחרונות, כמעט תמיד, הליהוק של הבעלים של בית"ר נגמר בקטסטרופה. חוגג הוא חלק משורה ארוכה של טייקונים ששרטו ריטה עמוקה בגופו של המועדון. זאבי, גאידמק, אגייאר, הצמד הבלתי נשכח דן אדלר ואדם לוין, ועכשיו כנראה חוגג, מוכיחים שבואכה 2022, מועדון הכדורגל של בית"ר הוא היחיד שעדיין לא עשה את קפיצת המדרגה למעבר לבעלות פרטית. בכל פעם מחדש הגוף דוחה את השתל. מיליארדר אמריקאי, שלפני כמה שנים כמעט ורכש בית"ר וחזר בו, הסביר זאת כך:
"כשאתה נכנס לבית משוגעים יש שתי אפשרויות - או שהגעת לשם בגלל שאתה משוגע, או שאתה שפוי לגמרי ובתוך פרק זמן תשתגע. אני לא רוצה להיות שייך לא לחלק הראשון ובטח שלא לחלק השני".
