1. משפחת המשקיעים מארצות הברית שעליה סיפרנו לכם, שמגלה עניין בבית"ר, ממשיכה לעבוד במרץ כדי לעבור לשלב המעשי במשא ומתן. אף אחד בעולם, גם לא הם עצמם, לא יכול לדעת אם ילכו עד הסוף וישלימו את המהלך שבסופו יהפכו לבעלי בית"ר החדשים או שיגידו לעו"ד יצחק יונגר, נאמן בית"ר: "נו תנקס". בבית וגן שואבים עידוד מכמה דברים: האדיקות של קבוצת המשקיעים בנוגע לסודיות, שמראה הרבה על רצינות כוונתם; העובדה ששמעו את תג המחיר של בית"ר, שעומד על 14 מיליוני דולרים, והמשיכו את התהליך; וגם העובדה שהם שואלים את אנשי בית"ר הרבה שאלות לגבי מצב המועדון אבל לא נתפסים בתירוץ למה לא לרכוש אותו. הם לא העלו עדיין את נושא התדמית הבעייתית של בית"ר וההקשרים הלא מחמיאים שלה לגזענות. הם לא בדקו בציציות את הקנסות שמשלמת בית"ר בבית הדין, מה שהרתיע לא מעט אנשי עסקים אחרים.
ייאמר מייד: משה חוגג אינו פעיל במשא ומתן הזה. הוא מעודכן אבל לא מנהל דיאלוג עם קבוצת המשקיעים. מי שרוצה להיות פסימי שואל למה הם לא שלחו עדיין נציג לישראל שיישב עם עו"ד יונגר מאחורי שולחן עגול. "מצד אחד הם מנהלים משא ומתן עסקי וענייני. מצד שני, עד שלא יגיע צעד שובר שוויון בדמות הגעה שלהם לישראל או פגישת פנים אל פנים עם דרישות מפורטות של מה כן ומה לא, הדרך עדיין ארוכה", אמרו בבית וגן.
2. משה חוגג לא הוציא מאז עזב את בית"ר בחודש ספטמבר שקל אחד עבור המועדון. המשכורות, התשלומים השוטפים, כל מה שמצריך תפעול של המועדון, משולמים כמו שעון שווייצרי בעזרת הלהטוטים שמבצע החשב חיים נבון, בעזרת כסף מספונסרים, טלוויזיה והכנסות שוטפות. כל העיניים נשואות לינואר, או אז יהיה לבית"ר בוודאות בור תקציבי של מינימום מיליון שקל ומקסימום מיליון דולר, הפער בין מה שציפו ממכירת כרטיסים לבין ההיענות החלשה בפועל. אחד משניים: או שבית"ר תמכור שחקנים ותמלא את החסר או שהבקרה התקציבית תממש את הבטוחות שהעמיד חוגג לטובת התקציב. עו"ד יונגר חותר לפתרון של ויתור על נכסים. בית"ר יכולה גם לוותר על שחקנים בעלי שכר גבוה ללא תמורה ואז לחסוך את השכר שלהם כדי לסגור את האוברדרפט.
3. מיכאל אוחנה עדיין לא כשיר, עניין שמתייחסים אליו כבר כמעט כמובן מאליו. מספר 11 של בית"ר סובל מדלקת בפיקת הברך שמפריעה לו ביציבות. על פניו, היו אמורים להעניק לו טיפול תרופתי כדי לפתור את הבעיה, אבל כל מומחי הברך שאבחנו את אוחנה פסקו שעדיף לבצע חיזוקים למקום הפגוע כי טיפול תרופתי עשוי לגרום לנזק עתידי. אוחנה, וזו טרגדיה, מתקדם בקצב של רקדן טנגו במאמצי ההחלמה שלו. בדיוק בשלב שנראה שהשחקן פתר את רוב הדלקת מתחילים הכאבים והתסכול להלום בו. במובן האישי והספורטיבי זו גזירת גורל שאין מה לעשות נגדה. פחות חשוב איזה מיכאל אוחנה נקבל לכשיחזור. יותר מעניין מתי נזכה, אם בכלל, לראות אותו חוזר לכר הדשא.
4. הבשורה שהגיעה בשבוע שעבר, שלפיה ז'וסוואה מחיאס שבר את המפרק במשחק של נבחרתו ונצואלה מול נבחרת ברזיל והוא ייעדר כשלושה חודשים הוסיפה כאב ראש וכאב לב לארווין קומאן. בסיטואציה שבה מחיאס, שמטופל בוונצואלה, מושבת לפחות עד חודש ינואר ואוראל דגני יהיה כשיר רק למשחק הבא מול הפועל חיפה בגלל קרע במפשעה, קומאן מחפש את השחקן הנוסף שיאפשר לעלות ביום שני מול הפועל תל אביב במערך של שלושה בלמים לצד קריאף וחוג'ה. כרגע יש אפשרות שמקס גרצ'קין או קמסו מארה, הזר החדש, יאיישו את התפקיד.
5. מארה, שהפר בידוד בשבת שעברה, וננזף בידי אנשי בית"ר, הסביר שיצא מהמלון שבו שהה בגלל שרצה לקנות לעצמו אוכל והכל סביבו היה סגור. הסיפור הזה נגמר בשקט יחסית, וביום שני הזר הגינאי של בית"ר צפוי לערוך את הופעת הבכורה שלו. כל הקריירה הוא הורגל ללבוש את הספרה 23 אבל מכיוון שהיא תפוסה על ידי תמיר עדי מארה ילבש את החולצה מספר 32. שימו לב לבעיטות הנייחות שלו, שבקרב החפירות בין בית"ר להפועל אחת מהן עשויה להכריע את ההתמודדות. בית"ר תזכה בבלומפילד לגב מסיבי של כחמשת אלפים צהובים לפחות ביציע, תפאורה נהדרת למפגש שפעם היה הדבר הכי מעניין בכדורגל הישראלי והיום הוא משחק בין שני מועדוני ענק שמגששים את דרכם באפלה.
