עבור ד"ר איילת וידר-כהן, תושבת העיר "דור שביעי בירושלים", החיבור לריצה ולמרתון ירושלים הוא טבעי לחלוטין. ד"ר וידר-כהן היא פסיכולוגית קלינית שמרכזת את תחום בריאות הנפש בבריאות האישה, בקופת חולים מאוחדת במחוז ירושלים.
היא תרוץ במרתון הירושר למי הקרוב שייערך בשמונה במארס בפעם -ה12- ברציפות, ולמעט המרתון הראשון, היא השתתפה בכל המרתונים שיתקיימו עד כה בבירה. בעוד שבמרתונים הראשונים היא רצה 10 ק"מ, בשנים האחרונות היא כבר מתחרה קבועה במקצה חצי המרתון, 21.1 ק"מ. מרתון ווינר ירושלים שהינו ביוזמת ובהפקת עיריית ירושלים, יתקיים השנה בסוג של 'שגרת מלחמה', בה אנו נמצאים מאז אירועי ה,7.10- לנוכח המציאות הקיימת, ההכנות למרתון השנה עבור ד"ר וידר-כהן והמשתתפים הרבים יהיו מעט שונות.
"מאז תחילת המלחמה", מסבירה ד"ר וידר-כהן ,"ובמיוחד כשהבן שלי, בארי בן -ה24- וחתני נכנסו לתמרון המבצעי, למשפחתנו כמו ליתר המשפחות של המגויסים, היה עומס נפשי ומתח רב. אי הודאות מהמצב והחדשות הקשות בבקרים, הורידו אותנו למטה והיה לי ברור שהריצה תהווה לי עוגן ואי של יציבות, ותעזור לי לתפקד כמו שצריך. כשאני פותחת את הבוקר בריצה באוויר הפתוח ופוגשת רצים נוספים, אני מרגישה לאורך כל היום את ההשפעה הגדולה של הריצה על מצב הרוח שלי, היא מביאה לאנרגיות ולמחשבות טובות ועושה טוב על הנשמה".
ניצלנו את השיחה עם ד"ר וידר- כהן, כדי לבדוק איתה, למה בקבוצת הכדורגל של בית"ר, שבוע אחרי שבוע, מצליחים לבעוט בדלי בדקות האחרונות ולספוג שערים בתוספת הזמן של הדקה 45 והדקה ה 90- הוא סמוך אליהן, במה שנראה כקריסה מנטלית של לוזרים?
ד"ר וידר כהן מסבירה ש: "יש מושג שנקרא 'חוסר אונים נלמד' בפעם הראשונה שנכשלת אתה כבר צופה את הכישלון הבא. הכישלון מתנחל בתוך המוח והוא מוביל אותם לשם למסלול המוכר. זה קורה פעם אחר בעיקר בגלל עודף ביטחון עצמי ואגו. להאשים את כל העולם במקום ללמוד לקח להסתכל לבעיה בעיניים ולפתור אותה. האתגר המנטלי הוא להצליח ליצור חזון מוחשי שבו מדמיינים אחד לאחד הצלחה. יכולות להיות בעיות של יחסים בין השחקנים או עם המאמן וההנהלה ובעיות לא מטופלות יבואו לידי ביטוי בהכשר לה עצמית אבל לא בצורה מכוונת. חשוב להציף את הבעיות והכשלים ולהגיע לפתרון. יש ביטוי שאומר 'מה שלא נאמר מתחים וקונפיליקטים באים לידי הכשלה עצמית לא מודעת". נחזור לריצה ולהתארגנות לקראת מרתון ירושלים״.
"בתחילת המלחמה היה לי קשה לצאת מהבית ולרוץ. הדאגות הרבות, הלילות ללא שינה, והמחשבות הבלתי פוסקות על הבן והחתן ובכלל על הסיטואציה בה אנו נמצאים, הכבידו מאוד על הנפש שלי" אומרת ד"ר וידר-כהן "אבל החלטתי להתגבר על זה, ללבוש את בגדי הספורט, לא לתת למחשבות להשתלט עלי ופשוט לצאת לריצה. זה היה הניצחון האישי שלי.
להשתתף במקצה חצי המרתון ועוד בירושלים מחייב להתאמן באופן קבוע מספר פעמים בשבוע גם אם בחוץ קר ויורד גשם וגם בזמן מלחמה. הפן המנטלי הוא מרכיב חשוב מאוד בריצה, ממש כמו בחיים".
עד כמה משפיעה הריצה על הפחתת מתחים ולחצים? "מחקרים מראים שיש השפעה רבה לפעילות גופנית על דיכאון ועומס נפשי וכן על הפחתת חרדות ופוסט טראומה. כיום העיסוק בפעילות גופנית הוא חלק בלתי נפרד מטיפול פסיכולוגי כולל, בגלל אותה השפעה חיובית. בנוסף, בעידן של בעיות קשב והסחות דעת, הריצה משפרת את רמת הקשב שלנו, מביאה לצלילות במחשבה ומשפרת מחשבה יצירתית. ריצה היא פעולה חזרתית שבמהלכה מופרשים אנדורפינים המשפרים את הקשב".
טל לבנה, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מערך בריאות הנפש של מאוחדת במחוז ירושלים, הוסיפה כי "הביטוי 'נפש בריאה בגוף בריא' מבטא את החיבור הבסיסי ביותר שקיים בין הגוף והנפש שלנו. פעילות גופנית ידועה כמפחיתה מתח וכמיטיבה עם הבריאות הנפשית. אנחנו מעודדים מאוד פעילות גופנית, ורואים איך במיוחד בתקופת המלחמה כעת יש לה ערך רב.
ד"ר וידר-כהן, החלה לרוץ בעקבות בן זוגה שאול, רץ מרתונים ובחלקם אף משמש כמוביל קצב פייסר שהצליח להדביק את המשפחה באהבת הריצה. "אם אני רצה כבר כמה שנים, אז כל אחת ואחד יכולים לרוץ. הריצה לא דורשת יכולת מיוחדת אלא בעיקר התמדה, עבודה מנטאלית ושהיא תהיה בסדר עדיפויות גבוה. לא צריך להיות אתלטית או ספורטאית מקצועית על מנת לרוץ, אלא פשוט להאמין ביכולות שלך ולדאוג לעצמך ולבריאותך. היום יש יותר מודעות לפעילות ספורטיבית ולשמירה על הבריאות ולכן אנו עדים לעלייה במספר הרצים ובעיקר במספר הרצות".
מה את הכי אוהבת במרתון ירושלים ומה הכי מתאגר? "תמיד יש לי את ההתרגשות של לפני ואחרי המרתון. הייחוד של מרתון ירושלים הוא המסלול שמער בר לכך שהוא עובר באתרים ההיסר טוריים והמרכזיים של העיר הוא גם מגוון, יש עליות וירידות וזה יוצר עניין לרצים. השתתפתי במרתון פריז ולמרות שאני מאוד אוהבת את העיר, הריצה היתה מונוטונית, במישור ובלי שינויים בתוואי המסלול. מעבר לכך במרתון בירושלים, כל העיר בחגיגה, הקהל עומד בצדי המסלול ומעודד אותך, יש מוסיקה קצבית וזה מעניק לך המון אנרגיות וכוח במהלך הריצה. האתגר בירושלים שבמסלול של חצי המרתון ישנן כמה עליות שהן קשות אבל בסוף צולחים גם אותן".
