בין ששת שחקני הפועל שאובחנו חיוביים לנגיף הקורונה והשביתו לגמרי את פעילות הקבוצה הבוגרת היה גם גיא בדש. הקשר, שהגיע לפני מספר שבועות להפועל אחרי ששי אהרון חיזר אחריו במשך תקופה ארוכה, דיבר איתו כשהוא בתהליכי החלמה מהנגיף.
"היתה הדבקה בין כל מי ששייך לקבוצה. אין לנו מושג ממי זה התחיל אבל כמה שחקנים נדבקו. זו כבר פעם שנייה שזה קורה במועדון, אז כנראה יש כאן חוסר מזל. יש אצלנו שחקנים שאין להם שום תסמינים אבל בכל זאת הם לא יכולים להתאמן, וזה די מבאס. אצלי אין שום דבר מיוחד. אני מרגיש קצת כאב בגרון וצינון, ממש סוג של שפעת רגילה. שמעתי שיש תסמינים של טעם וריח שמאבדים אותם, אבל אצלי הכל בסדר, טועם ומריח כרגיל".
הוא בן 26, הבטחה גדולה שעדיין מחכה לממש את עצמה. גדל בהפועל כפר סבא, עבר ברמת השרון, שותף בבילוי של הפועל תל אביב בליגה השנייה ופרץ באמת במשך קרוב לשנתיים אצל זיו אריה בבית"ר תל אביב רמלה. בעונה החולפת, בדש היה רחוק גול אחד מלהישאר בליגה עם נס ציונה. שי אהרון סימן אותו כבר לפני כמה שנים טובות, ובכל פעם שפנה אליו שמע שהוא רוצה למצות את העניין בליגת העל, עד שלפני כמה שבועות, החיזורים של אהרון והחיבור המיוחד שיש לבדש עם זיו אריה הולידו שידוך. "כשהגיעה ההצעה משי בפעם האחרונה לא חשבתי פעמיים", אומר בדש.
"נכון שבשנה שעברה סירבתי לשי, אבל זה בגלל ששיחקתי בנס ציונה בליגת העל. החיבור ביני לבין הפועל נועד להיות. הסיפור עם זיו היה בכלל טיעון מנצח. התאמנתי אצלו בבית"ר תל אביב רמלה, ואני מחלק את הקריירה שלי לשניים: עד שפגשתי את זיו, ומהרגע שהתחלתי להתאמן תחתיו. הוא לימד אותי מחדש כדורגל. אני לא מתחנף אבל מבחינתי הוא סוג של גאון, מאמן מהטובים בארץ. עוד אחד שמאוד השפיע עלי היה ליאור זדה בנס ציונה. אלה מאמנים שלא רק עובדים איתך על המשחק הקרוב אלא מלמדים אותך כדורגל ומשפרים את כל החבילה שיש לך להציע ככדורגלן. זיו יגיע עם הפועל לליגת העל כי זה הדבר המתבקש. אני גם יודע כמה בוער לו לעשות את זה דווקא עם המועדון הזה, אז אין לי ספק שזה יקרה".
יש לבדש חזות מטעה. מי שצופה בו משחק מגלה שפת גוף אדישה משהו, לא ממש עם ברק בעיניים. "אני מבין מה אתה אומר", הוא מחייך, "אבל זו אשליה אופטית שהדביקו לי. הרעב, האטרף והתשוקה שיש לי בפנים, הטוטאליות שלי למקצוע והעבודה שאני משקיע מסביב לשעון, הם כרטיס הביקור לכמה אני רוצה להצליח. יש לי קור רוח, אז מי שזה נוח לו קורא לזה אדישות. אני יודע שהקהל של הפועל הוא איכותי והוא יודע לזהות את הדברים החשובים באמת. בסוף, במקצוע הזה הכל תלוי במבחן התוצאה. כשהולך יגידו איזה יופי הוא עומד בלחצים, וכשלא הולך יטענו שלא אכפת לי. אז אכפת לי לא פחות מלאף אחד אחר, אפילו יותר".
השנה יש הזדמנות נדירה לעלות.
"כשהפועל תעלה לליגת העל היא גם תישאר שם הרבה שנים. יש כאן שקט, מקצוענות, תנאים שאין גם בטופ 5-4 בליגת העל, ובצד זה, יש דרישה להישגיות. זה רק מוכיח כמה המועדון הזה בריא. זו עונה מוזרה. כל רגע משביתים קבוצה אחרת בגלל הקורונה, וזה מאזן את הליגה עוד יותר, מה גם שהיא גם ככה מאוד שוויונית. אין קבוצה אחת שהיא מעל כולן כמו בשנים עברו, וזה הרבה יותר מעניין. מי שתשמור על יציבות ולא תמעד בדרך או תיכנס למשבר, תלך עד הסוף. אנחנו כבר בלי הפסד שבעה-שמונה משחקים, וספגנו בתקופה הזו רק שער אחד, ככה שאנחנו בדרך הנכונה. השנה סוף סוף נעלה ליגה בעזרת השם. אני מאמין בזה".
