"אנחנו לא באים עם טייפ קאסטינג. לא מעניינות אותנו תדמיות". זה המשפט הראשון שאמר סלובודן דראפיץ' לירדן שועה ביום שבו נחת בבית וגן. את המשפט הזה הביא ברדה, מורה מנוסה בבית ספר מחוץ לשעות הכדורגל, מן העולם הפגדגוגי. "יש לך פה הזדמנות עם מאמנים", הסבירו לשועה צמד מאמני בית"ר, "שרוצים לקדם אותך, לגרום לכל הכישרון שלך להתפוצץ. בסוף זה תלוי בך. אם תושיט לנו יד זה יעבוד. אם תקפוץ את היד בצורת אגרוף, כנראה אף אחד כבר לא יוכל לעזור לך".
את התהליך שעובר שועה בבית"ר צריך ללמד בכל מועדון כדורגל וגם בכל עמותה לנוער בסיכון. יש כאן הכל מהכל, עצבים, פיצוצים, חיבוקים, עונשים, לטיפות בשם הגזר וחבטות בשם המקל. כבר מהרגע הראשון, דראפיץ' בתפקיד השוטר הרע היה מעלה את שועה על המשקל ועוקב אחריו בזכוכית מגדלת. "אתה לא יכול לשחק בליגת העל עד שלא תוריד שלושה קילוגרם", היה אומר לו, ובודק מולו פרונטלית אם הוא נצמד לתפריט המיוחד שהכינו בשבילו במועדון. אחרי שהגיע לתוצאה המקווה על המשקל הגיעה הדרישה שיגיע בקביעות לחדר כושר. זה נתקל בהתחלה בפרצוף חמוץ מצידו של החלוץ הסורר. בבית וגן מספרים שמאמן הכושר טלמו דה אנדרס הבטיח לשועה: "בכל פעם שאני רואה אותך נכנס לחדר כושר ומתאמן ברצינות אני מזמין אותך לארוחה". היום הספרדי החביב אומר בשיחות סגורות: "מזל שבגלל הקורונה המסעדות סגורות כי שועה הפתיע אותי בגדול".
אבל שלא תטעו. זה לא סיפור על ילד פוחז שלפתע הפך לילד טוב ירושלים. רחוק מזה. זה כן סיפור על בחור צעיר מפוצץ בכישרון שלעשות לו כיוון פרונט זו עבודה מתישה מסביב לשעון. כך, באחד המקרים נכנס שועה לחדר ההלבשה והתייחס לתג המחיר המופרז ששילם עליו משה חוגג, שהפך לאישיו בכלי התקשורת. "אני שם פס על התקשורת, לא רואה אותם ממטר. אחרי מה שעברתי במכבי חיפה שום דבר לא מזיז לי". כמה שחקנים ותיקים אמרו לשועה אז שאם הוא מקפיד לדבר על זה סימן שהוא עדיין לא הגיע לשלב של נטרול רעשים, שהוא לא למד כלום.
באחד האימונים שועה כעס על שריקה נגדו במשחק אימון פנימי, זרק את בקבוק המים שלו בהפגנתיות ומלמל כל מיני דברים שהם לא בדיוק ברכות. דראפיץ' וברדה הודיעו לו שירים את הבקבוק שלו וגם את כל שאר הבקבוקים שהיו מפוזרים על הדשא והודיעו לו שהוא נקנס בארוחה קבוצתית.
במקרה אחר זעם שועה על כך שלא קיבל מסירה באחד האימונים, עשה פרצוף, התחיל לדבר עם תנועות ידיים בהפגנתיות. "לך הביתה", אמרו לו דראפיץ' וברדה. "גם לא בטוח שתחזור כל כך מהר". החלוץ היה על סף דמעות. בגילוי לב הוא אמר את כל מה שיש לו בבטן מאז שהגיע לחיפה ואת כל מה שגרם לו מאז ללכת לאיבוד. "אני לא יודע מאיפה העצבים האלה, אני לא שולט מזה. תבינו, זה חזק ממני. אני נלחם בזה ומפסיד, מבטיח לעצמי לספור עד עשר אבל מתפוצץ עוד לפני שאני מתחיל לספור". דראפיץ' וברדה חיבקו פיזית. כשזרועותיהם סביב צווארו אמרו לו: "אנחנו נכיל אותך, אנחנו נעלה אותך על המסלול, רק תקפיד שלא להגזים, כי אז לא תהיה דרך חזרה".
סדנה לעצבים
בבית וגן אומרים שמדובר בכישרון על שלא ראו מאז ימי אלי אוחנה. זה קצת מוגזם, אם כי מהגולים של שועה עולה בהחלט הניחוח של מספר 11 האגדי. תיזכרו בגול מול קרית שמונה, זה מול הפועל חיפה, ההוא מול חדרה בחוץ, משחק הראש מול עכו בגביע, והדרך שבה ביצע טאצ' דאון בבאר שבע. לא הרבה יודעים שחמש דקות קודם שועה כמעט גמר את המשחק. מרקו יאנקוביץ', הקשר הזר החדש של בית"ר, קלט ששועה לא משתתף במאמץ ההגנתי, לא עוזר בסגירה, מחכה כמו בשכונה שמישהו יפיל את הכדור ליד רחבת באר שבע. יאנקוביץ' זעם. "אתה לא עושה הגנה", צרח לשועה.
"איי ויל פאק יו אם תהיה אגואיסט. תתחיל לזוז ולרוץ לפני שאני קופץ עליך". שועה ירד לחדרי ההלבשה במחצית כשהוא רק מחפש משהו או מישהו לכלות בו את זעמו. דראפיץ' וברדה תפסו אותו מהחולצה ושאלו מה קרה. "יאנקוביץ', הוא מקלל, הוא מלכלך. אני לא אשתוק על זה". צמד המאמנים התחיל לצרוח על שועה: "בגלל יאנקוביץ' אתה נראה ככה, לא דומה לכלום מחצית שלמה? תהיה חירשששש, תנטרל רעשים". בשלב הזה הם קראו ליאנקוביץ' וביקשו שילחץ יד לשועה ויתנצל. מספר 9 שיתף פעולה. "עכשיו קח את הקריזה שלך ותוציא אותה על המגרש", אמרו המאמנים לשועה. דקה וחצי אחרי זה הרשת של אוהד לויטה זזה. בסיום המשחק אמר אחד משחקניה הבכירים של בית"ר לשועה: "יש לך מזל שאלה הם המאמנים שלך. מאמנים אחרים היו מעיפים אותך במחצית".
זו לא היתה הפעם הראשונה ששועה איבד את זה מול חבר לקבוצה. במשחק החוץ מול חדרה, בדקה האחרונה כשבית"ר מובילה 0:4 שועה כעס שהצוות המקצועי הורה למיכאל אוחנה לבצע בעיטה חופשית על חשבונו, והגיב בעצבים ושוב בתנועות ידיים.
בזמן שכל הקבוצה היתה במקלחות תפס דראפיץ' את שועה והשתולל עליו בצרחות: "חתיכת פישר, בנאדם אחרי שנתיים של פציעות ואתה לא מסוגל לפרגן לו? איפה הכבוד שלך? אני מתבייש שבחרתי להיות מאמן אם אני צריך להתמודד עם טיפוסים כמוך". שועה התנצל גם בפני דראפיץ' וגם בפני מיכאל אוחנה.
מודלים לחיקוי
אבל לא רק עצבים וליטופים הם הכלים של הצוות המקצועי מול שועה, גם ובעיקר דברים מקצועיים חשובים. הם מבקשים ממנו שייקח דוגמה משון וייסמן, שאף אחד לא נתן לו סיכוי והגיע עד ללה ליגה. הם מבהירים את ההבדל שבין פוטנציאל על שנעלם לאחד כזה שמתעלה על מחול השדים סביבו ובתוכו ומנצח את התדמית ואת התכונות שכל כך קשה לשנות. בהקשר הזה לא קשה למצוא שמות מן העבר: רוני קלדרון, שלום רוקבן, ואם תרצו ללכת רחוק אפילו ג'ורג' בסט. שועה לא היה ולא יהיה אף אחד מאלה, אבל הוא קיבל מתנה מלמעלה ורק הוא יכול להחליט אם לבעוט את המתנה הזאת לכל הרוחות או להנדס אותה לחיבורי הקורות.
שועה זוכה, בתוך שלל הטיפול המיוחד שהוא מקבל, גם לשיחות וידיאו, לעריכת מהלכים ולמעקב צמוד אחרי המדדים שלו בסיום כל משחק. בתחילת הדרך בבית"ר הוא גמע במשחק 8 קילומטרים בממוצע. דראפיץ' וברדה בתגובה ספסלו אותו, ואמרו לו גם בשיחות אישיות: "עד שלא תעבור את התשעה קילומטר למשחק לא תראה הרכב". מאז שועה עומד על ממוצע של 9.3 קילומטרים למשחק.
האיש הכי מאושר מכל גול של שועה הוא משה חוגג, שמאז שהגיע לבית"ר נחל מפלות וחטף על החלטות הזויות שקיבל. גם החתימה על הצ'ק של 1.4 מיליון ליעקב שחר נראתה נראית כמו חוסר הבנה. אלא שחוגג, שעדיין לא סיים את התשלומים לשחר עבור שועה, כבר רוקם עם סוכנו של החלוץ מהלך של מכירה של השחקן לחו"ל בקיץ הקרוב. אם זה יקרה, כדאי שדראפיץ' וברדה יתפסו את שועה ויגידו לו את מה שיהודה ברקן אמר לדוד שושן (בדמותו של מיקו) לפני שהאחרון עלה על המטוס לארצות הברית: "תראה מיקו, אמריקה זה לא ישראל. שם אין חוכמות, שם אין למורות אנגינה".
