בשעות אחר הצהריים של יום שלישי השבוע, הגיעו כעשרה קשישים אמיצים ל'בית בפלמ"ח' (שברחוב הפלמ"ח בקטמון הישנה), למפגש הקבוע שלהם של "קפה אירופה". המעילים הוסרו, החיוכים עלו ולמרות הרוחות המשוגעות שנשבו בחוץ הם הצליחו לבלות שעתיים חמימות עם כוס קפה ועוגה ולהקשיב למופע מוזיקלי של שירים אהובים.
מסתבר שחמישה "בתי קפה" כאלה פזורים ברחבי העיר, באופן לא מפתיע אף אחד מהם לא מפורט בטריפ־אדוויזור או ברשימת בתי הקפה המומלצים של ירושלים. אלו הם "בתי קפה" ליודעי סוד בלבד, ניצולי שואה ששרדו את הנורא מכל ומתגוררים בעיר, ובשונה מכל פרויקט אחר שנעשה עבורם – זהו מקום שנותן להם בית עם פעילויות תרבותיות וחברתיות ולא מנסה לגרום להם להתמודד אם העבר.
איך הכל התחיל?
היוזמה לפתיחת בית הקפה הראשון החלה לפני למעלה מעשור בקרן לירושלים שפועלת למען הקשישים בעיר דרך פרויקטים רבים. הקרן, בשיתוף מנהלים קהילתיים, מממנת עד היום את חמשת בתי הקפה שנפתחו, בזכות תרומות מיוחדות שהיא מגייסת לפרויקט הנוגע ללב הזה. בנוגע לשמו של בית הקפה, "קפה אירופה", ובכן, לפני 75 שנים, קפה אירופה היה שמו של בית קפה מקומי בשטוקהולם, שוודיה, שאליו היו יוצאים יהודים ששרדו את המחנות בכל אחר צהריים בחיפוש אחר קרובי משפחה אבודים.
היום, כאמור, זה שמו של "בית קפה" שנפתח מדי שבוע בחמש שכונות שונות בעיר. יש לציין, כל מקום מתאים את עצמו לצורכי האוכלוסייה המגיעה אליו: יש בית קפה לדוברי אנגלית, בית קפה לדוברי רוסית (המכונה "קפה מוסקבה") ואפילו בית קפה לחרדים בלב אחת השכונות החרדיות בירושלים. "בבית קפה הזה לא מטפלים בטראומות העבר ולא מספרים מחדש את הזיכרונות, שחלקם מעדיפים שלא להיזכר בהם", מסבירה אביה פרידליך, רכזת תחום ניצולי שואה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים באגף הרווחה בעיריית ירושלים.
"הם מגיעים כדי להרגיש בבית, לפגוש חברים ולבלות יחד. לפעמים יש הרצאות, הופעות, קונצרטים או מידע על זכויותיהם, אבל תמיד יש שגרה; שגרה מבורכת שחיונית עבור הניצולים הללו. יש משהו בעצם המפגש החברתי עם אנשים שעברו חוויות דומות שהוא תרפיה. שיטת העבודה שלנו היא להתאים את עצמינו לצרכים המשתנים של הניצולים ומעבר למענה החברתי אנחנו נותנים גם מענה פרטני כמו מרותקי בית שלא יכולים להגיע למפגשים או עזרה במיצוי זכויות, חיבור לגורמים רלוונטיים בקהילה וכדומה".
קרן נווה, מנהלת תחום קהילה ורווחה בקרן לירושלים המלווה את הפרויקט: “זה אחד הפרויקטים המרגשים שיש לי הזכות לעסוק בהם. לראות את החיוך שעולה על פניהם של הקשישים, כשהם מוזמנים לקונצרט שהפקנו במיוחד עבורם במרכז למוסיקה משכנות שאננים או כשניצולות שואה משתתפות בפרויקט בת-מצווה רב-דורי עם נערות, זה שווה הכל”
כ-11,000 ניצולי שואה חיים בירושלים. קפה אירופה מייצר עבורם מעין מקום בטוח ומוכר. "התפקיד שלנו הוא לעזור להם לשמור על השגרה שלהם", ממשיכה פרידליך. "אלה אנשים שהעבר הוא תמיד חלק מההווה שלהם. הם לא צריכים טקסים ואבני דרך כדי לזכור את זה. יש כאלה שמעדיפים להסיט את מבטם, לא לשמוע על כך ולא להזכיר, ויש כאלה שרצים ממקום למקום כדי לתת את עדותם. כאן אנחנו לא עוסקים בשואה ולא מחליטים עבור אף אחד איך הוא צריך להתמודד עם מה שהתרחש. אנחנו רק רוצים לספק רשת חמה של תמיכה שהם ירגישו חלק ממנה ושבה הם ירגישו פה בטוחים ומאושרים".
תקופת הקורונה, באופן מובהק, דרדרה מאוד את הניצולים. חלקם נפטרו, חלקם כבר פחות פעילים. "למדנו לנצל טוב יותר את הזמן שאפשר להיפגש ולהיות בקשר", אומרת פרידליך. "מה שאפשר לעשות עכשיו – לעשות מיד. לא לחכות".
"הפרויקט הזה הוא שילוב מנצח של מענים קהילתיים-חברתיים יחד עם מענים מתחום הרווחה והבריאות", אומרת קרן נווה, מנהלת תחום קהילה ורווחה בקרן לירושלים המלווה את הפרויקט. "זה אחד הפרויקטים המרגשים שיש לי הזכות לעסוק בהם. לראות את החיוך שעולה על פניהם של הקשישים, כשהם מוזמנים לקונצרט שהפקנו במיוחד עבורם במרכז למוסיקה משכנות שאננים או כשניצולות שואה משתתפות בפרויקט בת-מצווה רב-דורי עם נערות, זה שווה הכל".
"לקרן לירושלים יש תכניות לעשור הבא ולקפה אירופה יש מקום מיוחד של חשיבות בראש סדר העדיפויות שלנו לשנים הבאות", אומר נשיא הקרן לירושלים שי דורון.
"זאת כחלק מהמאמצים שלנו לתמוך בכוח הקהילתי בירושלים, תחום פעילות חשוב המהווה מאבני היסוד של עבודתנו בעיר; העצמת הקהילות המגוונות בירושלים, תוך מענה לצרכים השונים של כל קהילה, כך שכל האנשים המרכיבים את העיר הזו, המורכבת והמגוונת ביותר בכל ישראל, ירגישו בבית.
מחובתנו להמשיך ולתמוך בניצולי השואה החיים בעיר, לתת להם "בית" חם ומסביר פנים. ידידי הקרן לירושלים ברחבי העולם עזרו לאפשר זאת, אך יש עוד מה לעשות. החובה המוסרית שלנו היא לאפשר להם להזדקן בכבוד, לקבל תחושת ביטחון ואהבה בעולם שנתן להם מעט מדי מהדברים האלה כשהם היו רק ילדים".
מירה גול, ניצולת שואה, בת 83 שהגיעה ארצה מהולנד ופעילה משמעותית ב'קפה אירופה' מספרת ש: "המיזם הזה הוא נקודת אור בחיים שלנו. הפעילויות התרבותיות העובדה שאנחנו פוגשים אנשים שיש להם איתנו גורל משותף. 'קפה אירופה' זה מקום מפגש של ניצולי שואה שהתחיל ברחוב אוסישקין ועבר לרחוב הפלמ"ח, והמפגשים האלה אחרי הצהריים הם משובבי נפש. אנחנו יושבים לקפה ועוגה, יש לנו הופעת אורח של אמן וזה נותן לנו מזון רוחני, תרבותי ומוזיקלי. עבור רבים מאיתנו זה מקום שהוא בית, שהוא מפגש חברתי, שהוא תרבות פנאי במיטבה. לצערי, נגיף הקורונה גרם לכל שכבת הגיל שלנו לנזקים גדולים מאד אבל אנחנו מקפידים למרות מגבלות הנגיף ותוך שמירה מוקפדת וזהירה על החוקים להמשיך את הפרויקט הנפלא הזה".
