הוועדה המחוזית ירושלים אישרה את תוכנית הבנייה להקמת מגדל בן 40 קומות בין הר הרצל ליד ושם — זאת למרות 195 התנגדויות שהוגשו על ידי משפחות שכולות, ארגונים שונים ותושבים ירושלמים. בכך, המחוזית בעצם לא קיבלה את עמדת הוועדה המקומית שהמליצה להפחית עשר קומות ולבנות מגדל בן 30 קומות בלבד. המתנגדים נערכים לקרב ארוך שצפוי להגיע גם לבית המשפט.
2 צפייה בגלריה
המגדל
המגדל
המגדל
(הדמיה: יח״צ)
2 צפייה בגלריה
 טענות לסדר עדיפויות שגוי. המיזם בשמריהו לוין (מתחם אפשטיין)
 טענות לסדר עדיפויות שגוי. המיזם בשמריהו לוין (מתחם אפשטיין)
המגדל השנוי במחלוקת
(הדמיה: AS+GG אדריכלים)

״הוועדה המחוזית בירושלים לא הפתיעה, לצערי, היא אטומה לחשיבות הר הרצל אטומה לחשיבות יד ושם ואטומה אפילו להתנגדויות המשפחות השכולות, העיקר בניה ועוד בניה ורווחים ליזמים״, אמר סגן ראש העירייה יוסי חביליו. ״התוכנית הזו פוגעת במוסדות החשובים ביותר לעם היהודי ולמדינת ישראל ומהווה חילול הקודש. המאבק עדיין לא תם ואנחנו נפעל בכל האמצעים הציבוריים והמשפטיים שעומדים לרשותנו כדי למנוע את ביצוע התוכנית הרעה הזו״.
בהתנגדות ששלח למינהל התכנון כתב יו"ר ארגון יד לבנים אלי בן שם: "עם פרוץ המלחמה הצטרפו למשפחת השכול מאות משפחות ואנו עדיין בעיצומה של מלחמה. בימים אלה אנו חווים פגיעה קשה ברגשות המשפחות השכולות עם החשיבה על בניית מגדל ענק צמוד להר הרצל, המקום בו קבורים למעלה מ-2,800 חללי מערכות ישראל". לדבריו מדובר ב"מתחם מגורים חריג ושונה בנוף אשר בוודאי יפגע ברגשותיהם של כלל המשפחות השכולות".
פרופ' ערן פייטלסון, חוקר ומרצה לגאוגרפיה ותכנון באוניברסיטה העברית, אחד מהמתנגדים לתוכנית אמר כי "הקמת מגדל שיתנשא לגובה של כ-200 מ' תאפיל על הר הרצל ויד ושם, ומהווה חדירה פוגענית לאזור", כתב. "תוכנית המגדל פוגעת בערכי היסוד של התכנון הישראלי במערב ירושלים למען רווח יזמי רגעי, ושהיחידים שאולי יהנו ממה הם תושבי חוץ והמאיון העליון, וזאת מעבר לפגיעה הנופית. מקומה של תוכנית זו הוא בפח הזבל של התוכניות המגלומניות שהעלו מעת לעת בירושלים כגון קשת הזהב בכניסה לעיר ובניין דמוי יונה ליד ארמון הנציב".
מתכנן הערים עו"ד איתמר שחר, שעובד כיום במינהל התכנון, הגיש אף הוא התנגדות: "התוכנית יוצרת מגדל יוקרה מנותק ובלתי נגיש; היא יוצרת פרויקט שמרבית הדירות בו יהיו דירות רפאים, שבעליהם לא ישהו בעיר ולא יצרכו בה 95% מהשנה; היא יוצרת היקף מסחר מינימלי, שאינו מופנה לרחוב ושלא יתרום לכלכלה העירונית; היא יוצרת מגדל תמיר ללא קומות מסד מלוות רחוב, שלא יניב צל להולכים ברחוב ולא יתרום לאקלים העירוני או לנוף העירוני".


על פי התוכנית, המגדל צפוי לשלב מגורים, מסחר ותעסוקה, מלונאות וכן דיור להשכרה על שטח של כ-7 דונם. במגדל יהיו כ-240 יחידות דיור. מתוך כלל יחידות הדיור, כ-50 דירות יוקצו לטובת דירות קטנות בגודל של עד 55 מ"ר וכ-50 יחידות דיור יוקצו לטובת השכרה ארוכת טווח למשך 12 שנים לפחות. בנוסף, התוכנית כוללת כ-11,000 מ"ר עבור שטחי מלונאות, כ-300 מ"ר עבור שטחי מסחר וכן כ-4,000 מ"ר עבור מבנה ציבור שישמש לטובת מוזיאון ומרכז תרבות.