האם אנחנו בתחילתו של עידן חדש בשוק העבודה החרדי? בראשית חודש אוגוסט נערכים באתרי הבנייה בעיר לקבל את פניהם של כח עבודה "מהניילונים" במספרים משמעותיים. לדברי מנכ"ל ארגון בוני ירושלים והסביבה, יהונתן ניסים, עשרות קבוצות של עשרות בוגרי קורסים בתחומי הבנייה השונים יקלטו על ידי החברות היזמיות והקבלנים- כולם עם חותמת הכשר העדה החרדית.
"מדובר באנשים רציניים מהמגזר החרדי שעברו הכשרות מוכרות מטעם המדינה לעסוק בתחום. לא מדובר כאן על פועלים כלליים אלא בעובדים ומתמחים במגוון מקצועות כגון חשמל, ניהול אתר ועוד. אם עד כה, הם השתלבו בטפטופים ובמספרים קטנים, עכשיו אנחנו כבר מדברים על קבוצות של אנשי מקצוע ומתמחים, מהם מתחילים בתור עוזרים לבעלי המקצוע וכאלו שסיימו את ההכשרה וההתמחות במלואה ומועסקים כבעלי מקצוע מן המניין".
מה גורם ל'שידוך' הזה לעבוד? "יש כמה סיבות. העבודה באתרים למשל לא פוגעת בערכים דתיים מפני שכמעט ולא נמצאות שם נשים, וכן שילובם כקבוצה מאפשרת התייחסות מתאימה לצרכים שלהם, כמו תפילה במניין. כל זאת בענף שלעצמו מתגמל עם שכר התחלתי גבוה מאוד, כ-12 אלף שקל בחודש לפועל פשוט, וכן פוטנציאל עצום לקידום. בהקשר המקומי ניתן לציין גם שלאחרונה אנו רואים כמות גדולה של גורמים חרדים, מבוססים מאוד כלכלית, שמזרימים הון של משקיעים מחו״ל והופכים ליזמים מובילים, בעיקר באזור ירושלים ובית שמש. אלה מאוד ישמחו לקלוט שדרת ביצוע ופיקוח חרדית ואגב כך לעזור לחרדים שלא לומדים, להשתלב בענף".
שיפור תדמית
על יוזמת ההכשרות והשמת החרדים בענף מנצחת הקואליציה לתעוסקת חרדים, אותה מנהלת חביבה אייזלר, חרדית בעצמה. הקואליציה מורכבת מהתאגדות קרנות פילנטרופיות ששמו לעצמן מטרה לפרוץ דרך בנושא והן פועלות בשיתוף הקרן לעידוד ענף הבנייה ועמותת 'ציונות 2000'
אייזלר: "בשנתיים האחרונות לאחר מחקר מקיף שערכנו, גילינו שקיימות השקעות ממשלתיות לא מבוטלות בהכשרות מקצועיות למגזר החרדי. מאז פרוץ המלחמה, התמקדנו בענף הבנייה ומצאנו כי למרות ההיצע רחב ואפשריות הקידום, יש פער בכח אדם שנבע ככל הנראה מהנגשה לא נכונה לציבור החרדי. אין מי שבודק מול המעסיקים מה הם צריכים לעשות כדי לקבל עובדים חרדים במסות גדולות. כשעבדנו למשל מול חברת בנייה מהגדולות בארץ, מצאנו כי ה'כשל שוק' אצלם בקליטת עובדים מהמגזר החרדי טמון בתהליכי מיתוג וגיוס ש'לא מדברים את השפה', ולכן הבאנו להם יועצת תקשורת חרדית שהתאימה את המסרים לקהל.
"מיזם ה'ביזנס' שהקמנו פועל לפי אסטרטגיה שמתמקדת בצרכי המעסיק שיאפשרו לו לקלוט עובדים חרדים בכמויות גדולות תוך הדגשת היתרונות בהעסקתם ובאילו תחומים. בנוסף הוקמו צוותי עבודה לטיפול בבעיות רוחב, כמו שיפור תדמית הענף למגזר החרדי, והתמקדות בטכנולוגיות מתקדמות שיפחיתו תלות בעבודת כפיים כמענה כללי למחסור בידיים עובדות עקב המלחמה, מה שיקדם את כניסתם לענף. לאור כל זאת, בנינו מודל הכשרה בליווי המעסיקים, באורך של 18 חודש שמותאם עבורם".
אז איך שיניתם את התדמית 'המאובקת' של הענף? "כדי לגייס ולעבוד עם האקו סיסיטם החרדי היינו צריכים בסמינרים ובמפגשי החשיפה להתגבר תחילה על התחושה שלהם לפיה אנחנו באים להחליף בהם את הפועלים הפלסטינים, זו לא המטרה. לפגישות אלו תמיד גם מביאים את המעסיקים כדי שיכירו מקורב את ההון האנושי החרדי. סוכם איתם, למשל, כי הם יועסקו בתחילה בסטאז' כעוזרים בתחום החשמל כשבפועל הם יצברו ניסון בשטח במקביל ללימודי המקצוע. בתום שנה וחצי כשיוסמכו כחשמלאים, הם יקבלו קידום אוטומטי אצל הקבלן/ חברה מעסיקה. עם זאת, למסלול של עובדים כלליים גייסנו בעזרת מינהלת התעסוקה בעיריית ירושלים, נוער נושר או על קצה הרצף המגזרי. אלה יוכלו לעבוד באתר כפועלים אבל עם מעטפת ליווי אישית".
תוכלי לתאר את הפרופיל של החרדי המתעניין בתחום? "לא מדובר בחברה הומוגנית ולא כל הגברים לומדים תורה כל היום. נהוג לחלק את החרדים לפי השתייכות, ובתכל'ס אם מוציאים את הליטאים מתוך התמונה, גברים מקהילות הספרדיות ומהזרמים החסידיים יוצאים לעולם העבודה בגילאים צעירים יחסית ויותר פתוחים למגוון רחב של עבודות. נדהמנו מההיענות וההתמדה בקורס מנהלי עבודה, ואני אומרת את זה בתור אישה חרדית. הקורסים הראשונים היו עם אפס אחוז נשירה וכשהרחבנו אותם היא נותרה מועטה".
ואיך בכלל מגשרים על פערי הידע כל כך מהר? "הקורסים לא מצריכים ניסיון קודם. יום לימוד נמשך 8 שעות, כשחצי שנה ראשונה מוקדשת ללימודים עיוניים בלבד והשלמות פערים, ושנה נוספת שכוללת סטאז' באתר כעוזר בטיחות או עוזר מנהל עבודה. במהלכו התפיסה והתדמית משתנים ממקום עבודה פיזי למקום עם אופק ניהולי.
"בוועדת ההיגוי שהתכנסה לאחרונה עם הקרן לעידוד הענף, שמחנו לראות שכ־57% מהפונים להכשרות בענף הם מהחברה החרדית, בזמן כשהמגזר כולו מייצג רק 13 אחוז מהחברה הכללית. את זה אנחנו זוקפים לעבודה המסודרת והמובנת שאנחנו עושים, לצד החשיפה הנכונה לאקו־סיסטם החרדי. זה יוצר את ה־"WIN־WIN" לכולם, כשרואים את החרדים כחלק מהפתרון ולא הבעיה".
מספרים מעודדים
מהם הישגי התוכנית עד כה? על כך עונה עו"ד יוליה נוביק אלוש, סמנכ"לית פיתוח ואסטרטגיה בקרן לעידוד ענף הבניה. "בימים אלו מוכשרים כ־2,000 עובדים חדשים. מבין אלו שסיימו לאחרונה את ההכשרות אנו עומדים על נתוני השמה של מעל 70% נכון להיום. במהלך השבועות הקרובים אנו מאמינים כי נגיע למעל 95%. נראה שלאחר ניסיונות רבים בשנים האחרונות, הצלחנו לפצח את הנוסחה יחד עם כל השותפים: הממשלה, גופי פרט ותעסוקה, גופי הכשרה וכמובן המעסיקים בשטח. זאת כשברקע המשבר הלאומי שפרץ בענף לאור מלחמת חרבות ברזל חידד את הצורך בהגדלת ההכשרות בתחום לעובדים חדשים, תוך שילוב של אוכלוסייה חרדית".
האם לדעתך אירועי השביעי באוקטובר דחפו יותר את החרדים להשתלב בענף? "אירועי ה־7.10 השפיעו על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל ולרבות על האוכלוסייה החרדית להירתם למאמץ הלאומי להיכנס לעבוד בענף הבנייה. השוני מאז הוא שהם נכנסו עכשיו לעבוד גם בתחומי הליבה של הענף, בעיקד במקצועות הרטובים".
"מתוך מפגשים שערכתי עם קבלנים ויזמים קולטי חרדים באתרי בניה ניתן לראות כי השתלבות החרדים בענף משביעת רצון ואף יותר", מסכם ניסים. "העובד החרדי מגלה אחריות, מוטיבציה להתקדמות, לא חושש מעבודות כפיים, עומד בתקני הבטיחות ומשתלב ללא חסמים באתרי הבנייה. לראייתנו נפתח כאן אופק תעסוקתי חדש לחרדים ולענף הבניה גם יחד".
