הפנים שמאחורי מחדל הדיור הציבורי בבירה: כ־700 משפחות מירושלים מחכות לדיור ציבורי. כך עולה השבוע מדיון בכנסת בנושא. בזמן שהמלאי רחוק מלספק את המענה, הזכאים נאלצים להתמודד עם שגרת חיים בלתי אפשרית. רבים מהם סובלים ממחלות כרוניות, נמצאים בחובות ובקשיים כלכליים ונתמכים על ידי שירותי הרווחה. שלוש משפחות הסכימו לחשוף את סיפורן בפני mynet ו"ידיעות ירושלים" ולספר על הסבל בהמתנה הבלתי נגמרת לדירה.
3 צפייה בגלריה
כדי לפתוח את המקרר במטבח אני צריך בכל פעם להזיז מיטות". אוחנה בדירתו
כדי לפתוח את המקרר במטבח אני צריך בכל פעם להזיז מיטות". אוחנה בדירתו
כדי לפתוח את המקרר במטבח אני צריך בכל פעם להזיז מיטות". אוחנה בדירתו
(צילום: עמית שאבי)

10 דיירים ב־65 מ"ר


"אנחנו רוצים חיים נורמלים", מבקש ישי אוחנה (50), נשוי ואב לשמונה ילדים בגילים 18-3 שמתגורר בדירת 65 מ"ר בשכונת שמואל הנביא. "הילדים ישנים בסלון על הרצפה אחד על השני. כדי לעבור לשירותים בלילה אני צריך לעלות על הרגליים של הילדים כי הם ישנים ברצפה בסלון. כדי לפתוח את המקרר במטבח אני צריך כל פעם להזיז מיטות. זה סיוט".
אוחנה בעל 65 אחוזי נכות ומתקשה ללכת. אשתו, כך הוא מספר, היא עקרת בית שסובלת ממחלות כרוניות, פיברומיאלגיה בלוטת התריס, ורטיגו וסחרחורות. כ־5 שנים הם ממתינים לדיור ציבורי, ובינתיים הם מתמודדים עם החיים הקשים בביתם הנוכחי.

קראו גם:

"יש לנו ילדה קטנה בת 6 עם אסתמה, ואנחנו נאלצים לסגור את החלונות בגלל עבודות הרכבת. יש רטיבות בדירה, צפיפות. מ'עמידר' אני מקבל סיוע של 4,000 שקלים עבור שכירות, רק שאנחנו צריכים דירה גדולה יותר. אני רוצה לתת לילדים שלי תנאים בסיסיים לחיות בהם. לא ייתכן שאנחנו נסבול ונחיה בתת־תנאים, והרי הם (עמידר; מש"מ) נותנים עדיפות למשפחות מרובות ילדים כמונו, אז למה לא לתת לנו דירה. אנחנו רוצים חיים נורמליים".

רגע מלהיזרק לרחוב


עליזה בוכריס (40) ממתינה כ־4 שנים לדירה. לדבריה, שעון החול שלה ושל משפחתה הולך ואוזל. "יש לי 10 ילדים מגיל 3 עד 15", היא מעידה, "ואני אישה חולה במחלות כרוניות של כבד וכליות. בשל חובות של 1.2 מיליון שקל אנחנו חוששים שבעוד חודשיים יוציאו אותנו מהדירה ולא יהיה לנו איפה לגור, כי בשום מקום לא רוצים להשכיר לנו. אנחנו מוגבלים בבנק, עם עיקולים, ולא מוכנים לחתום איתנו בלי ערבויות וצ'קים. כרגע אנחנו מתגוררים בבית של 110 מ"ר עם 11 נפשות בשכונת רמת שלמה.
"יש צפיפות נוראית. הילדים כבר גדולים ורוצים קצת פרטיות. בימי שישי בערב בקושי אפשר לעשות קידוש. עלות השכירות עומדת על 6,200 שקל, ואני מקבלת סיוע בשכר דירה של 3,900 שקל ואת היתר אני צריכה להשלים. בעלי לומד בכולל. הוא כבר שבור נפשית מהמצב. הלחץ של הכסף והחובות והבלגן משגעים אותו והוא מוציא את זה על הילדים. אני מבקשת שרק יעזרו וייתנו לי דירה. עם החובות אני כבר אסתדר. אם עוד חודשיים נהיה ללא קורת גג אני אישן באוהל מול העירייה".

3 צפייה בגלריה
יש גם חובות של יותר ממיליון שקל. עליזה בוכריס
יש גם חובות של יותר ממיליון שקל. עליזה בוכריס
יש גם חובות של יותר ממיליון שקל. עליזה בוכריס
(צילום: פרטי)

כמותם גם שמעון (35ׂ), תושב מרכז העיר, נשוי ואב ל־7 ילדים שמחכה כבר 7 שנים לדירה. "אני משלם שכירות בסך 4,200 שקל על יחידה של 3 חדרים בדירה מפוצלת של 60 מ"ר", הוא מספר. "6 מהילדים חולקים חדר, ואני ואשתי ישנים בחדר שלנו עם הילד הקטן. הדירה במצב מוזנח וקשה והמקום לא ראוי למגורים. יש שירותים אחד בדירה ומקלחת אחת שבורה ומלאת עובש. עד כה נזרקנו משכירות לשכירות ומנסים לסגור את החודש. אנחנו זקוקים לדירה בהקדם האפשרי כדי שנוכל לחיות ברווחה ושהילדים יוכלו לחיות ולישון כמו שצריך".

דיור ציבורי בירושלים במספרים:


76 משפחות בדיור זמני ממתינות לדירה חדשה
21 דירות בתהליכי אכלוס
2,272 דירות מאוכלסות
701 משפחות ממתינות לדיור ציבורי
37 דירות נרכשו ב-15 החודשים האחרונים
100 דירות נמצאות בתהליכי רכישה

לאן נעלמו 1.7 מילארד שקל?


לפי נתוני משרד השיכון שנחשפו בכנסת, מתוך 2,293 הדירות הציבוריות בירושלים, 2272 מאוכלסות ו־21 בתהליך אכלוס. 701 משפחות בעיר ממתינות לקבלת דירה בדיור הציבורי, ו־76 משפחות נוספות מתגוררות בדיור ציבורי אך ממתינות להחלפה לדירה המתאימה לזכאותם החדשה.
אלא שהנתון המביש הוא כי מתוך 1,700 דירות שאמורות להירכש בארץ כולה בשנים 2022/23, בירושלים נרכשו רק 37 דירות ממרץ 22, וכ־100 דירות נמצאות בתהליכי רכישה כעת. יצוין כי תוכנית הרכישה משתנה בהתאם לרשימת הממתינים ומתעדכנת באופן שוטף, וככל הנראה ההמתנה של משפחות בוכריס ואוחנה תוסיף להימשך.

3 צפייה בגלריה
אתגרים בינלאומיים מורכבים לפניו. גולדקנופף
אתגרים בינלאומיים מורכבים לפניו. גולדקנופף
למה ויתר על התקציב הענקי? שר השיכון גולדקנופף
(צילום: אלכס קולומויסקי)

פרט תמוה נוסף שעלה בדיון הוא ששר הבינוי והשיכון ויתר לכאורה למשרד האוצר על תקציב של כ־1.7 מיליארד שקל לרכש של כ־1,000 דירות לדיור ציבורי. "הוויתור הזה הוא אסון למלאי הדיור הציבורי במדינת ישראל", תקף יו"ר ועדת המשנה לדיור ציבורי לעולים, ח"כ זאב אלקין, ודרש לעגן תקציב שיישמר גם לשנים הבאות, וכן לסכם על מנגנון ברור שיבטיח את רכש 1,000 הדירות החדשות.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "משרדי הבינוי והשיכון והאוצר חתמו על סיכום תקציבי בנובמבר 2021, שלפיו יתוקצב רכש של 1,700 יחידות דיור למלאי הדיור הציבורי, בנוסף לקרן הדיור הציבורי. בסיכום התקציבי לשנים 2023/24 הוחלט כי יוארך הסיכום מהממשלה הקודמת, על פי מנגנון שבו ראשית יירכשו יחידות דיור מכספי קרן הדיור הציבורי, ולאחר מכן יתקצב האוצר ממקורותיו את המשך הרכש של 1,700 הדירות.
"נוסיף כי החל ממרץ 2022 ועד תחילת יוני רכש המשרד כ־550 דירות למלאי הדיור הציבורי, מתוכן כ־50 בירושלים. בנוסף בימים אלה יש מעל ל־100 דירות בתהליכי רכישה. בסיכום התקציבי האחרון יוקצו סכומים של יותר מ־400 מיליון שקל עבור תחזוקה, שיפוצים והרחבת סל השירות לדייר".