המשבר האנרגטי בדרך: בזמן שרובנו מקללים את הימים החמים, מעטים כבר מבינים שהיום שבו כבר לא נוכל לווסת את הטמפרטורה במבנים הציבוריים קרוב מתמיד. למה? כי משק החשמל במצבו הנוכחי אינו ערוך עדיין לעמוד ברמת הביקושים שרק הולכת וגדלה מדי שנה בזמן שתפוקות האנרגיה נשארות כפי שהיו, או במקרה הגרוע הולכות ופוחתות.
5 צפייה בגלריה
כיסוי סולרי ליותר מ־20 מבנים כל שנה. קולטני שמש על מבני ציבור בעיר
(צילום: באדיבות 'מוריה)
אם המיזוג אינו מפחיד אתכם מספיק, תארו לעצמכם שהעיר נקלעת למצב שאין די חשמל לספק לעמדות טעינה לרכבים חשמליים, אוטובוסים, או גרוע מכך לרכבת הקלה, שעתידה להיות פתרון התחבורה המרכזי של העיר, ולמרכזי ההייטק ולתעשייה הכבדה. חישבו מה יקרה כשהחשמל יהיה כל כך יקר והעסקים והתעשיות הגדולות ישאלו את עצמם אם ירושלים תהיה המקום הנכון עבורם לפעול בו. תסריטי אימים שכאלה אינם רק בגדר הפחדה אלא מציאות שכבר מתרחשת ביבשת הסמוכה.
אירופה זה כאן?
"בצרפת התושבים החלו להופיע בבריכות הציבוריות עם חליפות צלילה", מספר הלל שחר, מנהל תחום פיתוח עסקי ואנרגיה ב'עדן', החברה הכלכלית של עיריית ירושלים. "הסיבה היא שמחירי האנרגיה עלו שם לפני שנה באופן ניכר והם נאלצו לתעדף צריכה. כפועל יוצא הם הפסיקו לחמם את הבריכות הציבוריות".
ולמה לדעתך גם אנחנו בדרך לשם?
שחר: "כי לירושלים, כמו לאף רשות מקומית אחרת בארץ, אין אחיזה במשק החשמל והגז ברמת ההולכה או התשתיות. נוצר מצב מאוד בעייתי עבורן, כשהן צריכות להחליט החלטות דרמטיות על קידום תחבורה ציבורית ירוקה, אזורי תעסוקה ותעשייה, וכשאין להן שליטה על התחום זה מסוכן".
זה משהו שכבר התחיל לחלחל לכאן? "כבר היום, כששיעור הרכבים החשמליים עומד על 1.5 אחוז מסך כלי הרכב, חברת החשמל נמנעת מלאשר הקמת תשתית לטעינת רכבים במקומות מסוימים בעיר, מסיבות טכניות או כלכליות - אז תחשוב מה יקרה כשהרכבים החשמליים יתפסו נפח של חמישה אחוזים מכלל המשק".
למה זה קורה? "כי הרגולציה כרגע מתונה. יש רשות ויש חברת חשמל שעד לא מזמן היו אחראיות להכל – ייצור, הולכה ואספקה. לאט לאט נכנסו חברות ייצור פרטיות ובהמשך גם ספקים נוספים שמייצרים שיקול דעת עסקי מסחרי בענף – מה שלא היה הרבה שנים. אז עד כה אומנם מדובר במהלכים מבורכים ובינתיים עוד יש חשמל לכולם, אבל מחר כשיתחיל המחסור, הספקיות בלית ברירה יתחילו לתעדף לקוחות לפי מי שמסוגל לשלם יותר - רשויות, מפעלים ותעשייה כבדה, אך אלה בינתיים לא ערוכים לשינויים במחירים. אנחנו רוצים למנוע מצב של היעדר אנרגיה, שבו תשתיות אסטרטגיות של העיר יפסיקו לעבוד או יעברו למתכונת חלקית.
קראו גם:
"לכן שאלת מעורבות והאחריות של הרשות המקומית ובטח אחת ענקית כמו ירושלים בהקשר של ענף משברי כמו זה של האנרגיה היא משמעותית ביותר, וזו הסיבה אנחנו פועלים לקדם את האחיזה בביטחון האנרגטי שלנו עבור התושבים, ברמת האחריות, הניצול והשימור, לא רק בתחום הסולרי אלא בכל האירוע הזה של ענף האנרגיה".
ואילו פתרונות מאמצים מעבר לים? "בפריז למשל הוקמו 12 תחנות כוח של חשמל ירוק למכירה לתושבים באמצעות מונה חכם (מונה שמשדר נתוני צריכה מרחוק - בארץ טרם הושלמה פריסת מונים כאלה; א"א). שם התושב יכול להחליט אם הוא קונה אנרגיה ירוקה ממנה או מהרשת הארצית של המדינה. תחנות אלו הוקמו על גגות בתי הספר בפריז.
"בברזיל, אצטדיון ריו דה ז'נרו הנטוש מוכר את החשמל שמיוצר מהמערכות שהותקנו עליו לעשרות אלפי בתי אב. גם מקומי וגם ירוק - היינו מאוד רוצים לעשות מודלים דומים לאלה גם כאן".
שחקנים מובילים
לפי שחר, 'עדן' הירושלמית נחשבת לשחקנית מאוד מרכזית בנושא הפעילות האנרגטית של הרשויות המקומיות. אנשיה מביאים לגופים הרגולטוריים הרבה מאוד מושגים שאין להם באשר למשמעות של עיר בלי אנרגיה. לדבריו, המציאות הנוכחית אמורה להדליק נורות אדומות אצל הערים האחרות, וצריך להתחיל לחשוב איך להיערך לשני נושאים חשובים: הבטחת רציפות אנרגטית לערכים ולמוקדים האסטרטגיים של כל עיר - תעשייה, תחבורה, מוסדות ציבור וביטחון, ובנוסף להשקיע מאמצים להשאיר את מחירי האנרגיה בשליטה.
"ברמה הטקטית אנחנו פועלים לפריסת מערכות קליטה ואגירה, שדות סולריים ואספקה למוסדות עירייה, ואסטרטגית אנחנו מתמודדים כאמור עם הרגולציה בענף, לרבות משק הגז, בשאיפה להפוך לאחראים על האירוע, ונכון לנו כרשות להיכנס אליו. יש לנו אחריות על התושבים שלנו ונדרשים לקבל החלטות מאוד דרמטיות. בנינו תפיסת עולם שלמה סביב הנושא הזה. הרכבת הקלה שפועלת חשמל היא דוגמא לתשתית משמעותית אך היא רק אחת מני כמה. אנחנו רוצים ואף מחויבים לעמוד מאחורי הדבר הזה".
עולים לגג
אז מה בינתיים נעשה בפועל? "בתור התחלה היינו הרשות הראשונה שלקחה על עצמה לפרוס בעיר באופן נרחב עמדות טעינה לרכבים חשמליים מבלי להיתלות בגורמים חיצוניים ('אינהאוס') כדי להעמיד בראש את האינטרס הציבורי לפני הכלכלי. בהקשר זה אנחנו בוחנים גם קירוי חניונים, אך כרגע העלויות עדיין גבוהות. אנחנו מחפשים מודל שיאפשר הצללה וניצול מיטבי של השטח".
אולם ללא ספק המאמץ הניכר ביותר בשטח הוא בנושא הגגות. לפני כשנתיים חודש על ידי 'עדן' מיזם של חברת 'מוריה' העירונית, שהחל לפני עשור, שכולל פריסת פאנלים לקליטת אנרגיה סולרית על גגות של מבני ציבור, בעיקר מוסדות חינוך, בטכנולוגיות חדישות. עד כה חברות הבת של העירייה 'עדן' ו'מוריה' כיסו 132 גגות בשטח של כ־500 מ"ר כל אחד, וב'מוריה' גם הושלם לפני מספר שנים פרויקט ענק של התקנת קולטי שמש על אצטדיון טדי (הראשון בישראל) בשטח של 6,800 מ"ר. נכון להיום מדובר בנתון מרשים שעומד על כ־80 אלף מ"ר של שטחי גג סולריים בהשקעה שמוערכת עד כה בכ־75 מיליון שקל.
באשר למוסדות החינוך, מדגיש שחר, אלה נהנים בתהליך מהשבחת הנכס, שכולל איטום ברמה גבוהה, חידוש תשתיות של מערכות חשמל ואמצעי בטיחות. לפי התוכנית השנתית ההספק הוא של 25-20 גגות בשנה, כשהפעימה הראשונה תסתיים בחודשים הקרובים. מספר דומה של כיסוי גגות בפאנלים יבוצע גם ב־2024 בכל רחבי העיר. בין היתר ניתן למנות במיזם את גגות בתי הספר של 'דוגמא' בשערי חסד, 'הימלפרב' בבית וגן, 'דרך תבונה' ברמות, 'הרב עמיטל' בהר חומה ועוד.
בנוסף בעירייה נערכים לחידוש והשבחה של מערכות קיימות וגם דואגים לתשתיות של מבנים עתידיים שיוקמו בהליך של התחדשות עירונית. "הרפרנטים שלנו עובדים במשולב עם צוותי התכנון השונים", מעיד שחר.
מה עושים עם מבנים שהוגדרו לשימור? "ההתקנות לא יוצאות לפועל עד שכל המוסדות ומחלקות העירייה הרלוונטיות חתומים על זה. בוחנים כמובן כל מבנה לגופו ולא כל גג מתאפשר. עם זאת יש כל מיני פתרונות, ומקומות עם רגישות לנראות משתמשים למשל בפאנלים שוכבים וגמישים".
שמש על גגות עירי
132 גגות של מוסדות חינוך בוצעו עד כה (500 מ"ר כל אחד)
6,800 מ"ר פאנלים סולריים על אצטדיון טדי
79,500 מ"ר קולטני שמש ברחבי מבני הציבור בעיר
75 מיליון שקל השקעה בפרויקט עד כה
*נתונים: עיריית ירושלים
מהו ההישג הנדרש מבחינתכם בטווח הנראה לעין? "בעתיד הכוונה היא שהחשמל שנמכר חזרה לחברת החשמל יביא לאיפוס אנרגטי של מוסדות החינוך ולחיסכון בעלויות. המשק הסגור של 'עדן' מאפשר לקחת את הרווחים ולהשקיע אותם חזרה בעולם האנרגטי. נשאף להיות דוגמה מובילה לערים אחרות איך לשמור את הכסף בבית ולא לתת לגורמים שלישיים לקחת מזה. באשר למטרה כרגע, מדובר על הגעה לייצור של 20 מגה וואט חשמל בשנתיים הקרובות. במוסדות חינוך של מזרח ירושלים, אגב, יש מודעות גבוהה מאוד לעניין ומבקשים מאיתנו להטמיע את לימוד הנושא בתוכניות הלימוד שלהם".
5 צפייה בגלריה
פרויקט ראשון מסוגו בארץ. קירוי סולרי באצטדיון טדי
(צילום: באדיבות 'מוריה', חברה לפיתוח ירושלים)
איפה אתם עומדים עם קידום הנושא החם - ובטח בעיר דתית כמו ירושלים - של אגירת החשמל? "מבחינה מאקרו־כלכלית אנחנו קודם עוסקים באיתור מוקדים חשובים לשמר אנרגיה לעת מחסור, אי אספקה או שעת חירום. מדובר בבחינה של מספר חלופות כי בירושלים המורכבות והרגישויות מאוד גבוהות בנושא.
"אנחנו רוצים לייצר מרכזי חוסן אנרגטיים בשיתוף מחלקת הביטחון בעירייה לפי מודל של 'איים אנרגטיים' שאינם תלויים ברשת הארצית, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות. איים כאלה נרצה ליישם בכל שכונה, כמענה על פגעי מזג אוויר, רעידות אדמה ותרחישי מלחמה. זה מודל משולב של סולרי ואגירה שמצריך שינויים רגולטוריים, ובקיצור עוד יש הרבה מאוד עבודה.
"לגבי 'חשמל כשר', אנחנו בודקים מודלים נוספים ייחודיים לירושלים שיוכלו לתת מענה יותר רחב ונכון ויותר זול מאשר הפתרונות האחרים, בין היתר למשל על בסיס גז".
לסיום, מה מענה הביניים הכי דחוף שהיית מבקש מהרגולטור? "כמו כל יתר הרשויות, היינו רוצים שינוי בהגדרות התעריפים של החשמל על מנת לייצר יותר ויותר גגות ירוקים. המודל הכלכלי כיום עם כל הריביות של המשק מקשה מאוד והרבה מיזמים נופלים בגלל עלויות יתר.
"מעבר לזה, חשוב לזכור שאזורי הביקוש המשמעותיים יותר הם בערים הגדולות יותר מאשר בשדות ובפריפריה, והן גם יכולות להיות כוח העזר של משק החשמל. חשוב לתת לנו לבסס את הכלים עכשיו מתוך הבנה שהעיר היא הפתרון ולא הבעיה".
