בזמן שאנו עדים למבול אישורי תוכניות בנייה בעיר המכפילות פי כמה את כמות יחידות הדיור הקיימות, גופי התכנון העומדים מאחורי קידומן חוטפים מקלחת קרה. אלא שהפעם לא מדובר בהתנגדויות ספיציפיות של תושבים או פעילי סביבה כי אם מהגופים הממונים ומומחים מקצועיים.
במכתב חריף ששלח ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אלעזר במברגר למהנדס העיר, יואל אבן, הוא דורש להפסיק לאלתר את המנהג אותו אימצה לאחרונה הרשות המקומית לפיו היא מצטרפת במעמד יזמית לתוכניות בנייה הנידונות על ידה.
לפי המכתב, ברשות נחשפו באחרונה באמצעי התקשורת לכך ש"עיריית ירושלים הצטרפה כמגישת תכניות פינוי-בינוי (לצד היזם) במספר מתחמים בעיר, וזאת בהיעדר הסכמות מצד בעלי הדירות באותם מתחמים, ובניגוד לנוהל".
לפי במברגר, טענת העירייה לפיה הצטרפותה הייתה מותנית בהצגת ההסכמות הנדרשות כתנאי להפקדת התוכנית - אינה מספקת מענה לבעיה. זאת לאור העובדה שהוועדה המחוזית החליטה על הפקדת תוכניות אלה ללא הצגת ההסכמות הנדרשות, ובכל המקרים האמורים, שבהם התנאי להפקדה לא קויים, עדיין נמנעה העירייה מלמשוך את התכניות. כך התאפשר קידום המתחמים תוך התעלמות מוחלטת, לדבריו, מעמדת בעלי הדירות המתגוררים בהם.
"במקרים מהסוג האמור", כותב במברגר, "מתעורר חשש של ממש שיזמים שזכויות בעלי הדירות אינם בראש מעייניהם, ינצלו את המצב שנוצר לצורך המשך התנהלות שמתעלמת מעמדת בעלי הדירות במתחמים, ואף עומדת בניגוד לחוק ולתקנות". לאור כל זאת הוא מבקש מאבן לפעול לכך "שהפרקטיקה המאפשרת את הצטרפות העירייה לתכניות בהעדר הסכמת בעלי הדירות – תופסק".
ייתכן כי במברגר מתייחס לידיעה שפורסמה בעיתון זה על מאבק מתנגדי הפינוי־בינוי במתחם הרדוף שבגילה. הדיירים שמתנגדים לפרויקט זועמים על כך שהעירייה שהצטרפה כשותפה, הוסיפה לקדם אותו, במיוחד מפני שהיזם עוד לא השיג את רף החתימות הדרוש לפי החוק.
העירייה מצידה התעקשה כי בכל אופן, המיזם לא יצא לפועל כל עוד לא הושגה כמות הדיירים הנדרשת.
המכתב של הרשות הממשלתית מצטרף לביקורת מבפנים של סגן ראש העירייה, יוסי חביליו, שקרא לאסור על הוועדה המקומית להצטרף לתוכניות כל עוד לא נעשתה בדיקה של חתימות בעלי הדירות על ידי המחוזית. "אני חושב שגם במחוזית וגם בעירייה, הופר האיזון בין דאגה לזכויות בעלי הדירות לבין דאגה ליזמים ולפיתוח העיר", הוא מאשים. "העירייה צריכה לשנות דיסקט, ולראות איך דואגים לזכויות בעלי הדירות".
חשש בלתי מוגבל
האם בוקר אחד יתעוררו הירושלמים ולא יזהו מהחלון את השכונה שלהם או אפילו את כל העיר? לדעת האדריכלים וחברי פורומי התכנון התשובה חיובית ולא רחוקה מלהתממש. הסיבה: בהיעדר תוכנית מתאר סטטוטורית עדכנית לעיר, קיימת לדבריהם פירצה תיאורטית שתאפשר לאשר כמעט כל מיזם. אומנם לחלק ניכר מהשכונות יש תוכנית אב, אך ללא תוכנית כוללנית לעיר, הדבר פוגע ברמת הוודאות, יוצר בעיות רבות למתכננים, וממילא קשה יותר למהנדס העיר ולגורמי הביקורת לעצור יוזמות מוגזמות וחסרות בסיס, כלשונם. הם טוענים כי תמיד יקום הקבלן או היזם שינסו לאשר משהו חריג כשאין מסמך מחייב המונע זאת ממנו לכתחילה, ולראייה הם מביאים את מיזם גורד השחקים מעורר המחלוקת במתחם אפשטיין מול הר הרצל. המגדל שזכה לכינוי 'בורייג' ח'ליפה הירושלמי', אמור בתכנונו המקורי להתנשא לכדי 42 קומות.
אכן, לפי המצב כיום, תוכנית המתאר שעודנה בתוקף היא תוכנית מספר 62 שנתקבלה בשנת 1959, ואיננה עוד עדכנית למציאות הקיימת. הניסיון האחרון להשיק תוכנית מתאר עדכנית יותר בשנת 2000 לא צלח, וכיום היא בגדר מסמך מדיניות בלבד.
במכתב חריף ששיגרו אל מינהל התכנון דרשו מומחי התכנון כי המועצה הארצית תשתמש בסמכותה ותחייב את הוועדה המחוזית להפקיד להתנגדויות תוכנית מתאר עדכנית לירושלים. במכתבם, מציינים המתכננים כי בראש ובראשונה, כי "ירושלים הינה עיר יחודית שעיני כל העולם מופנות אליה", ועל כן היא דומה במהותה לערים היסטוריות כגון רומא ופריז, ולא אמורה להידמות לסינגפור או לערים בגוש דן, שלדבריהם, "נדמה שהפכו להיות מודל לחיקוי".
"הייתי מעורב בשעתו בניסיון להעביר את תוכנית מתאר 2000", אומר אדריכל השימור גיורא סולר שנמנה על החותמים. "לבסוף זה נשאר על הדף, בלחץ של כל מיני פוליטיקאים. מן הראוי שלירושלים תהיה תוכנית מתאר עדכנית בתוקף. יש תמימות דעים מכל שכונות העיר שיש כאן צורך מקצועי אמיתי".
"שומרים על הדיירים"
מהעירייה נמסר: "תמוה במידה רבה מכתבו של ראש הרשות להתחדשות עירונית. ככל הנראה, הובא לידיעת ראש הרשות מידע שאינו שלם ואינו מדויק, וזאת בלשון המעטה. הוועדה המקומית מצטרפת להגשת תוכניות, לצד היזמים, כשישנו שטח ציבורי קיים בגבולות התוכנית וזאת על מנת לקדם ולייעל את השמירה על השטחים הציבוריים, לטובת הדיירים והקהילה. הוועדה לא רק שמסייגת את תמיכתה בכך שתושג הסכמת דיירים על פי דין, אלא שמקפידה על כך שלא לאפשר קידום תוכניות שבהן דיירים מתפנים עלולים להיפגע.
"עיריית ירושלים עובדת על פי נוהל חברתי מסודר ומקיף מזה תקופה. יזמים הפועלים בירושלים נדרשים לעבוד על פי הנוהל, המחייב אותם בדיווח על אופן פעילותם מול הדיירים והצגת אסמכתאות על עמידתם בהוראות החוק והתקנות. נושא זה מלווה ומבוקר על ידי המינהלת להתחדשות עירונית ועל ידי מינהל קהילה ורווחה בעירייה. בנוסף, כל תוכנית שמגיעה לוועדה מלווה על ידי יועץ חברתי ובחוות דעת חברתית של מינהל קהילה. במקרים בהם חוות הדעת מצביעה על אי תקינות ההליך החברתי, הוועדה המקומית לא מקדמת את התוכנית".
במינהל התכנון בחרו שלא להגיב.
