המינהל הקהילתי "לב העיר" החליט להציב שערי מתכת בכניסה לגן התות ולנעול אותם בלילות. מדובר במהלך חריג שכן גנים ציבוריים בירושלים מאז ומתמיד פתוחים 24 שעות ביממה. בעיר ניו יורק לדוגמה, הגנים הציבוריים נסגרים על ידי המשטרה בחצות והשהיה בהם אסורה.
הסיבה למהלך התקדימי שמבצע המנהל הקהילתי היא תלונות חוזרות ונשנות של תושבים, על בני נוער שמשתכרים ומבצעים מעשי ונדליזם ועל שיכורים שגורמים לרעש וגם עושים במקום את צרכיהם. החל מהשבוע, בכל לילה בשעה 22:00 יינעלו שערי הגן והם ייפתחו למחרת בשעה 7 בבוקר.
גן התות נבנה ב-1883 כמרכזה של שכונת אוהל משה - אחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו בנחלאות. השם הרשמי הוא אמנם "גן הבוסתן הספרדי", אבל כולם מכירים את השם "גן התות" בזכות עצי התות הגדולים שבמרכזו, אשר דורות של ילדים זכו לאכול מפירותיהם, ולשחק בצל שהעניקו הענפים הרחבים. בסמוך יש גם בורות מים, אשר שימשו עד שנות ה-30 את יושבי השכונה וסביבותיה.
עם השנים הספסלים נהרסו והמקום משך אליו נרקומנים וגם בני נוער שהשתכרו בלילות, גרמו לרעש, ביצעו מעשי ונדליזם והשאירו לכלוך רב. במקום להתמודד עם התופעה, העירייה עקרה את מתקני השעשועים הישנים והמוזנחים. חברי להקת "הדג נחש", שחלקם גדלו באזור והכירו את הגן מקרוב, חיברו ב-2003 שיר בשם "גן התות" שתיאר את ההידרדרות של הגן ובו נכתב בין היתר: "עם קיא של שיכורים וגושים של סמארק... עם זבל חי דומם וצומח שעולה על גדותיו, פסולת, תותים וחתולים מזי רעב".
(״גן התות״, הדג נחש)
בשנת 2009 לתושבי השכונה נמאס והם החליטו להתארגן, במטרה לשקם את הגן. למרבה הצער התהליך לקח עשור שלם ורק ב-2019 המקום נחנך מחדש. אבל מאז הגן הפופולרי שוב החל לארח אורחים בעיתיים, בעיקר בשעות הלילה. לצערנו עד השעות הקטנות של הלילה מגיעים למקום בליינים שעושים רעש", אומרת תיאורה סימן טוב מנחלאות, "יש גם ונדליזם, שוברים בקבוקים ויש מי שגם עושים צרכים במקום״.
"זה אחד הגנים המפורסמים שעבר שידרוג בשנת 2019, אבל כעת זה מקום שאי אפשר ליהנות ממנו. במיוחד שגן התות מוקף בדירות עם מטרים ספורים בין חלונות חדרי השינה לגן. ביקשנו ממינהל הרובע לסגור את המקום בלילות והם נענו בחיוב. הם באו לקראתנו ועכשיו יהיו שערים שיינעלו בלילות. אנו מברכים על ההחלטה וזה פרויקט נפלא שישפר את חיי היום יום של התושבים המתגוררים באזור נחלאות/הבוסתן הספרדי. השכונה והתושבים שמחים לקבל את פני התיירים והמבקרים במהלך היום, ומקווים שהם ייהנו בצל של עצי התות".
"החלון חדר שלי נמצא 5 מטר מגדר הגן", סיפרה תושבת נוספת המתגוררת במקום. "הגן הזה נבנה יחד עם השכונה וזו היתה חצר פנימית גדולה שבה גידלו בעבר ירקות. עם השנים הציבור הרחב התייחס למקום כגן ציבורי, ולמעשה הגן אמור לשרת תושבי השכונה שגרים סביבו. עכשיו הוא הופקע מידנו והפך לנחלת הציבור. זה גן קטן שסביבו יש את בתי המגורים. במשך היום המקום הפך אבן שואבת למדריכי תיירים ולתיירים. מבוקר עד ערב מגיעות קבוצות של תיירים מהארץ ומהעולם. המדריכים משתמשים ברמקולים, ויש מקרים שאלפי מבקרים מגיעים ביום אחד".
לדבריה, הסבל של השכנים בימים, הוא כאין וכאפס לעומת מה הלילות. "התושבים מנועים מלהשתמש בגן הזה בלילות, משום שמי שהשתלטו עליו הם שיכורים ובליינים שמגיעים מהשוק בלילות. השיכרות והזוהמה - זה מפחיד. הבנות שלנו סובלות מאוד ומפחדות לעבור במקום. בלילה שבין חמישי לשישי, עד 4 לפנות בוקר החיים אינם חיים. המקום הופקע מרשות התושבים ואי אפשר לנוח ולישון בלילות. אנשים מגיעים עם כלי נגינה ואפילו התחילו לעשות אירועים פרטיים. בערים הגדולות באירופה שערים של גנים שכונתיים נסגרים בלילות ואני שמחה שיציבו שערים בגן".
יו"ר מינהל קהילתי לב העיר ד"ר אופיר לנג: "הצבת השערים בכניסות לגן התות המיתולוגי נועדה להגן על המתחם מפני ונדליזם חוזר ונשנה במקום בשעות הלילה לצד מניעת מפגעי רעש בלתי סבירים שנגרמים על ידי שיכורים שמגיעים לגן מכיוון השוק. לפני מספר שנים קידמנו יחד עם העירייה שיפוץ ושיקום מקיף של הגן שיועד לשימור היסטורי וחשוב לשמור על אופייו הייחודי, שכידוע מהווה מוקד משיכה לקבוצות תיירים רבות ומקום בילוי לתושבי השכונה".
