הנוף מאתר ההנצחה הולך ונעלם. האנדרטה בגילה | צילום: פרטיהנוף מאתר ההנצחה הולך ונעלם. האנדרטה בגילה | צילום: פרטי
הנוף מאתר ההנצחה הולך ונעלם. האנדרטה בגילה | צילום: פרטי
(הנוף מאתר ההנצחה הולך ונעלם. האנדרטה בגילה | צילום: פרטי)
הגודל כן פוגע. בנייה מסיבית של שני מגדלים בגילה גורמת לחסימת הנוף המתגלה מול אתר ההנצחה לזכרה של שני אביצדק ז"ל. העבודות להקמתם, שמתבצעות גם בשבתות, פוגעת הן באיכות חייהם של תושבי האזור והן במוקד תיירותי מרכזי בשכונה.
תושבי גילה חשים מרומים, וטוענים כי הבנייה שמסתירה את התצפית נתפסת כבגידת העירייה, כלשונם, באינטרסים של השכונה והאזור.
"אני שילמתי תוספת של כ־200 אלף שקל על הדירה שלי רק בגלל העובדה שיש לי תצפית ישירה על הנוף", אומר תושב השכונה, יצחק יצחק. "הסכמתי בשמחה לשלם את התוספת הזאת רק בשביל להתפלל כל בוקר מול הנוף הבראשיתי. במקום זה, בכל פעם שאני מתעורר מקדמים את פניי רעשי מכונות כבדות וקידוחים, גם בשבתות".
התלונה נעלמה
פעילי השכונה התלוננו במינהל הקהילתי על הבנייה עוד לפני שידעו בכלל על הכוונה לבנות לגובה. "אחרי שקיבלתי תשובות שלפיהן נציגי התושבים בעירייה לא יכולים לעזור לנו, החלטתי להרים את הכפפה ולהגיש התנגדות בעצמי לוועדה לתכנון ובנייה", אומרת איילה משה, תושבת גילה. "אחרי שקיבלתי אסמכתא על הגשת מסמכי ההתנגדות, התקשרתי לעירייה לבדוק את הסטטוס שלהם, ומתברר שהבקשה נעלמה מהמערכת. כיוון שמדובר בעבודה בירוקרטית סיזיפית, לא הגשתי שוב את ההתנגדות, אבל אני עדיין מקווה לפעול בעניין. הרי אם היו בונים על הנוף של טיילת ארמון הנציב לדוגמה, זה לא היה עובר - אז למה אצלנו כן?"
התושבים נמצאים בקשר ישיר ויומיומי עם שכניהם מבית צפאפה, שגם הם מתלוננים על הבנייה שגוזלת מהם את מרחב הנשימה. "מספר משפחות מתושבי בית צפאפה שכרו עורך דין כדי לעצור את העבודות, שאכן הופסקו לזמן מה מספר פעמים, אך בכל פעם חזרו לפעילות מחודשת", מוסיפה אלינור רומי, אקטיביסטית שמעלה את תלונותיהם ברשתות החברתיות. "ההתנגדות להשחתת הנוף בצורה כזאת חוצה מגזרים. לא ברור מי נתן את האישור לבנות את המפלצות האלה פה. קשה לי להאמין שמי שחתם ואישר את הבנייה הזאת ידע על מה הוא חותם. זה לא הגיוני שמישהו הסכים בקלות כזאת להרוס את הפסטורליות של השכונה".
הבנייה מכאיבה במיוחד להוריה של שני אביצדק ז"ל, שהפכו את המקום לאתר הנצחה עבור בתם שנרצחה בפיגוע בצומת פת בשנת 2002. "זוהי תצפית יפהפייה על ירושלים ממזרח עד מערב והיא מקרבת בין העמים כיוון שיושבים כאן יהודים וערבים כאחד", אומר אלי אביצדק. "כל כך כואב לנו לראות את הבנייה הזאת. זה אפילו מעליב. הפגיעה הזאת באתר ההנצחה גורמת לפתיחת הפצע מחדש. פתאום להקים ככה שני בניינים שפוגעים באופן בוטה כל כך בנוף. איך אפשר לעשות דבר כזה?"
מהעירייה נמסר: "הבנייה על פי היתרי בנייה שניתנו בהתאם להוראות התוכנית החלה על המקום".