הצצה מיוחדת לשכונת גילה: המאיירת והמעצבת הגרפית, רינת גלבוע מירושלים ובוגרת תואר שני בתקשורת חזותית בבצלאל ערכה פרויקט גמר ייחודי – ״עיר בהסתכלות״. כחלק מהעבודה היא שאלה איך מבטאים מרחב אורבני בשפה עיצובית? מה מסתתר בין החללים הבנויים והפתוחים בעיר, ואיך אדריכלות מבטאת כוחות פוליטיים וחברתיים? גלבוע לקחה על עצמה משימה מורכבת – למפות דפוסים אדריכליים המאפיינים שכונות בירושלים.
המחקר החל במבט רוחבי על שכונות שהוקמו בתקופות היסטוריות שונות. ״חמושה במצלמה, התחלתי לחקור באופן חזותי שכונות ותיקות – המושבה הגרמנית ורחביה. כשחיפשתי סגנון אדריכלי ייחודי מתקופה מאוחרת יותר בזמן, פניתי לשכונות שהוקמו בראשית שנות ה-70, ומצאתי את גילה. מצאתי, ורותקתי אל הסיפור של המקום (מבלי שהיה לי כל קשר אישי אליו). אך הסיפור המסופר דרך המבנים, השבילים, המדרגות, החלונות והסמטאות - שאב אותי פנימה", היא סיפרה ל-mynet ירושלים.
"גילה, שכונה ירושלמית פריפריאלית ועצומה בגודלה, מתאפיינת בסגנון אדריכלי יוצא דופן המשלב בין הסגנון הברוטליסטי לאלמנטים אוריינטליסטיים-מקומיים. השכונה היוותה בפועל שדה-ניסויים אדריכלי וחברתי, בניסיון לגבש סביבת מגורים קהילתית חדשה, חלופית לבלוק השיכוני השחוק והמוכר משנות ה-50-60. בנוסף לאג׳נדה החברתית, מבני החצר הייחודיים בגילה משלבים בתוכם שפה צורנית ייחודית, השואבת השראה מהעיר העתיקה. כך, שערים גבוהים ומונומנטליים, חלונות מקושתים, חצרות פנימיים וסמטאות מאפיינים את מבני גילה", הוסיפה.
11 צפייה בגלריה
הקוד האורבני – אוסף פיקטוגרמות של צורות בסיסיות המאפיינות את האדריכלות של גילה.
(צילום: רינת גלבוע)
11 צפייה בגלריה
אבני שפה" – אריחי אבן ובטון ועליהם תבליט צורני המורכב מהקוד הגרפי של שכונת גילה.
(צילום: רינת גלבוע)
מה הקשר שלך לגילה? "הקשר שלי לנושא הזה הוא ראשית כל היותי ירושלמית. נולדתי בירושלים, הקמתי משפחה בעיר. אני חיה ונושמת את העיר כאמנית וכמעצבת, ועובדת עם גופי תרבות, מוזיאונים ועם העירייה על פרויקטים מגוונים. המבט שלי על המרחב הירושלמי הוא גם מבט של אמנית, המחפשת היגיון בשעטנז הבנוי שמקיף אותנו. צורות המרכיבות סגנון, מה יוצר שפה מקומית - אלו שאלות שהעסיקו אותי, ומצאתי להן מקום דרך היצירה הזאת".
קראו גם:
מדימוי לשפה צורנית
גלבוע אמרה כי אחרי שלב השוטטות והצילום העין העיצובית שלה חילצה מתוך הצילומים את אבני הבניין הבסיסיות ביותר, צורות שמרכיבות סגנון. "יצרתי בהדרגה עשרות פיקטוגרמות המשקפות את השפה הסגנונית של המקום".
בחזרה למקור
השלב הבא היה חזרה אל המקור. צורות הבסיס התחברו בחזרה לדוגמאות חזרתיות, פטרנים. ״את הפטרנים האלו החלטתי לחקוק בחזרה אל החומר המקומי, באריחי אבן ובטון. זאת בשאיפה להחזיר את היצירה הזו בחזרה למקום בו נוצרה, ולהטמיע את האריחים בשכונה".
11 צפייה בגלריה
"אבני שפה" – אריחי אבן ובטון ועליהם תבליט צורני המורכב מהקוד הגרפי של שכונת גילה.
(צילום: רינת גלבוע)
רקוויאם לגילה הברוטליסטית
במהלך המחקר, גילתה רינת שחלק ניכר משכונת גילה מיועד להתחדשות עירונית במסגרת מיזמים נרחבים של פינוי-בינוי. מגדלים גבוהים יחליפו בהדרגה את המבנים האופייניים למקום.
״ירושלים בנויה שכבות-שכבות, ומתחדשת. מן הסתם יש תיעדוף בסוגיית השימור, ויחד עם זאת, גילה מספרת פרק בסיפור האדריכלות הישראלית. הסיפור החברתי והפוליטי של התקופה, הניסיון לחבר (לפחות מבחינה סגנונית) את השכונה הרחוקה אל העיר, הניסיון להשפיע על גיבוש קהילות - על כל אלו קיים דיון ביקורתי ער. הפרויקט הזה מספר את הסיפור, בשפה הגרפית, ומנכיח אותו במרחב הציבורי. יש בי תקוה שגם בעתיד, יחד עם ההתחדשות בשכונת גילה, הפרק האדריכלי הזה יישמר, דרך השפה הגרפית שיצרתי עבורו".
