1 צפייה בגלריה
חלק מהנערים במהלך הכתיבה. צילום: 'אתנחתא'
חלק מהנערים במהלך הכתיבה. צילום: 'אתנחתא'
חלק מהנערים במהלך הכתיבה. צילום: 'אתנחתא'
השירים שעוזרים לצעירים הירושלמים להתמודד עם המצוקות שלהם: 15 נערים ונערות בסיכון מהעיר לקחו לאחרונה חלק במיזם יוצא דופן, במסגרתו כתבו שירים שחשפו את סיפורם האישי הקשה. התוצאה: ספר קורע לב, שמדבר על התמכרות לסמים ואלכוהול, מגורים ברחוב ובעיות במשפחה.
כבר תקופה ארוכה שב'אתנחתא', מעון זמני לנוער בסיכון ומשבר בירושלים והסביבה השייך לעמותת 'אותות' ונמצאת תחת פיקוח משרד העבודה והרווחה, עומלים על הפרויקט. אל המקום מגיעים צעירים בגילאי 13 עד 19. הם באים לתקופה של שלושה חודשים על מנת לקבל את הצרכים הבסיסיים הנדרשים באופן מיידי. לחלקם עבר פלילי, אחרים מתמודדים עם בעיות סמים ואלכוהול ולכולם סיפור אנושי קשה.
"הם מגיעים מרקעים שונים אבל המשותף זה שהם היו קורבן להתעללות והזנחה קשים משלבים מוקדמים בחיים שלהם", מספר אלון קורן, מנהל 'אתנחתא'. "אנחנו מנסים לעזור להם להתמודד עם כל זה. הפרויקט הזה הצליח לתת כלי לביטוי רגשי מאוד חזק שלהם".
מורן כהן, מנהלת מרכז תפנית שפועל ב'אתנחתא' במסגרת פרויקט היל"ה (השלמת לימודי יסוד לנוער מנותק במשבר ובסיכון) החליטה לנסות להגיע לליבם של הנערים והנערות דרך השירים והמוסיקה. "ראיתי כמה המוסיקה חשובה וכמה היא יכולה לסייע לנערים והנערות שלנו", היא אומרת. והתוצאות מדהימות. כך למשל, נער בן 19 כתב בשירו: "לבד בחיים פגוע מכולם. אמא לא רוצה אותי. חסר לי בית, לא יודע למה דוחים אותי. רוצה להיות כמו כולם". ונערה בת 17 כתבה: "יש חלום גדול ויש חלום עגול ויש חלום קטן ויש חלום למישהי על חתן".
לאחרונה הפיקו בני הנוער ספר אוסף של 15 שירים מצמררים, שחושפים את תלאות חייהם וגם את החלומות שלהם. "הייתי בהרבה מסגרות לימודיות ומבחינה רגשית זה מסגרת שמאוד עוטפת ויש למי לפנות ועם מי לדבר", אומרת ג', נערה בסיכון שלקחה חלק בפרויקט. "זה סוג של מסר לנוער שנמצא בסיכון, שלא משנה באיזה שלב אתה ובאיזו תקופת משבר אתה נמצא, החלומות הם בכל מקום ויש את כל הזמן להגשים אותם. אם יש מטרה מסוימת לא צריך לעצור ואפשר לעשות את זה לבד. נקווה שהחלומות שלנו יתגשמו בשנה הקרובה".
ורד אדרי, שהנחתה את הסדנא לכתיבת השירים במהלך השנה במסגרת ההתנסות המעשית שלה במכללת אפרתה, אמרה: "בהתחלה לא האמנתי שהחניכים ישתפו פעולה ויסכימו לכתוב. באתי לפרויקט עם חששות גדולים מאוד שעם הזמן התבדו לחלוטין. היה מדהים לראות את הנערים והנערות נפתחים, וכותבים על הדברים הכי קשים שלהם, משתתפים בשיעורי המוזיקה ובאמת נהנים".