תופעה חדשה מטלטלת את מערכת החינוך בירושלים: חשיפת אירועים שבהם פוטרו עובדי קבלן אחרי שהביעו הזדהות עם מעשי חמאס או השחיתו דגלי ישראל, וחוסר היכולת החוקית של העירייה לבדוק את עברם של עובדים שבאים בשערי מוסדות החינוך, הובילו בתי ספר יסודיים רבים בירושלים לוותר על שירותיהם של עובדי קבלן ממזרח העיר. אלה שתפסו פיקוד על הניקיון הם התלמידים וגם ההורים, שנרתמו, הכל כדי שלבית הספר שבו לומדים ילדיהם ייכנסו כמה שפחות גורמים מבחוץ. בחלק מהמקרים הנטל נופל על הצוותים החינוכיים, שנאלצים להיענות לדרישת ההורים החוששים.
"לא מוכנים לקחת סיכון"
בבית הספר 'נווה עציון' בשכונת קרית יובל מנקים ההורים יחד עם אב הבית את המוסד בשעות הבוקר. "כשחזרנו ללימודים אחרי שפרצה המלחמה אמרנו שאנחנו לא מוכנים שיגיעו עובדים ממזרח העיר", אומרת נציגת ההורים, ליאת הויזמן. "בהתחלה זה היה קל. אנחנו ההורים התגייסנו, עשינו טבלאות אקסל, שיבצנו את עצמנו בשיתוף הצוות. סוכם שההורים ינקו את חדרי השירותים שעתיים ביום, הצוות של בית הספר ניקה משרדים ופינה אשפה, ואב הבית סייע בניקיון. אמהות יצאו באמצע העבודה, החליפו בגדים, שמו כפפות, ניקו שירותים עם אקונומיקה וחזרו לעבודה".
ממה אתם בעצם חוששים?
"ראינו מה קרה במקומות בדרום שנכנסו אליהם. היו עובדים שנתנו מידע. בכל בוקר אני מתפללת שאב הבית יהיו לו עיניים חדות, ואם יהיה חס וחלילה מטען חבלה הוא ימצא אותו, שלא מתחבא מפגע בארון, שהילד לא יראה את הדגל שהוא צייר קרוע. השומר המבוגר לא יכול להגן על בית הספר. אנחנו אמהות עם בעלים בעזה שצריכות להחזיק את כל זה".
צריך לציין כי אומנם בבקרים ההורים מנקים, ולאחרונה נמצאה מנקה יהודייה לשעות הבוקר, אבל בשעות הערב כשאין ילדים בבית הספר ממשיכים עובדי קבלן להגיע לנקות. "אנחנו מרגישים שמתנקמים בנו כי יש להם יותר עבודה, והם בכוונה משחיתים ציוד ולא מנקים טוב", טוענת הויזמן. "יש מנהלת מבית ספר אחר שכתבה לי שהמנקים לא עונים לטלפונים ומתעלמים ממנה, ואני יודעת על שלושה בתי ספר בעיר שבהם גרמו לנזק בערב".
"מעדיפים בית ספר מלוכלך"
גם בבית הספר 'נועם בנות' בפסגת זאב ביקשו ההורים מייד עם פרוץ המלחמה שבשעות הבוקר לא ייכנסו עובדי קבלן ערבים לנקות. "כשהילדים שלנו לא נמצאים בבית אלא במוסד החינוכי אין מקום להימור", אומרת יו"ר הנהגת ההורים, שרה עדיקא. "כבר ראינו התבטאויות וראינו מעשים בקרב עובדי עירייה. לא אקח סיכון. אני מעדיפה בית ספר מלוכלך ושלא יהיה טישו בשירותים".
לדברי עדיקא, מי שמנקה מאז פרוץ המלחמה זה הצוות. "אין מנקים. יש עובד קבלן אחד אחר הצהריים, והוא מגיע בשעות שהילדים לא נמצאים ובית הספר ריק, אבל זה לא מספיק. אחרי שהמנקה הולך השומר עושה בדיקה, נכנס לכיתות ולשירותים לוודא שאין כתובות ושלא השאירו משהו איפשהו".
עוד בחדשות:
בבית הספר 'פסגת דוד' באותה השכונה החליטו כי הם לא מעוניינים שיהיו אצלם מנקים ממזרח העיר. גם כאן צוות נאלץ בית הספר לקחת על עצמו את המטלה של הניקיון. "היה פחד בקרב ההורים, ולכן המורים והמנהלת התחילו לנקות את בית ספר", אומרות היו"ריות של ועדת הנהגת ההורים, מיטל מרזייב ואיריס חבטון. "אנחנו לא רוצות לחשוב על מקרים שהילדים יצטרכו לנקות. בבוקר הצוות מנקה, ואחרי הצהריים אין מנקים כי הוחלט שלא ייכנסו מנקים ערבים".
ואילו בבית הספר 'אהבת ישראל' (בנות) בשכונת תלפיות פשוט החליטו לוותר על ניקיון בשעות הבוקר. "בבקרים אף אחד לא מנקה אצלנו", אומרת יו"ר הנהגת ההורים, אסתי ברגר. "בשעה שלוש וחצי נכנסות מנקות עובדות קבלן. בשנים עברו התרענו שמצאנו כיתובים שונים בערבית. המנקות היו מגיעות אחר הצהריים עם הילדים שלהן לנקות. בית הספר נמצא על קו התפר. להביא מנקים ללא השגחה בלי לבדוק מאיפה הם באו זה חוסר אחריות".
ההצעה של מנח"י
בעקבות היוזמות הפרטיות והדרישות מהשטח נאלצו במנח"י לתת מענה מסודר לעניין. ראש מינהל החינוך, יואב (זימי) זמרן, שיגר מכתב לכל מנהלי בתי ספר, ובו ציין כי "במסגרת סדרה של פגישות שהתקיימו בנוכחות מנכ"ל העירייה בנושא ניקיון בתי הספר, הוחלט כי בית ספר שמעוניין לקחת על עצמו את ניקיון בית הספר ומתחייב לקיים התחייבות זו עד לסוף שנת הלימודים, יפנה למנהל המחלקה למשק ושירותים ויקבל את התקציב המיועד לו כיום להפעלה עצמית".
עוד כתב זמרן למנהלי בתי הספר כי "במידה שבית הספר מעוניין להציע עובד ניקיון לניקיון הבוקר וקבלן ניקיון מעוניין להעסיקו, יש לקלוט אותו על בסיס התנאים הקיימים".
"פתרונות לא ישימים"
למרות ההתגייסות של הורים ובעיקר של הצוות, כולם מבינים שמצב כזה אינו יכול להימשך עוד זמן רב. "בית הספר מאוד מלוכלך, וכרגע פשוט מנסים לשמור על ניקיון מינימלי", מודה ברגר. "המנהלת והצוות מנקים בכל פעם שצריך, הם שם על זה, ויש אב בית שנותן יד, אבל ברור שזה לא מספיק". "אצלנו המנהלת פועלת על מנת להשיג מנקים יהודים", אומרות מרזייב וחבטון. "זוהי סוגיה שחייבים לפתור בהקדם".
ההורים פנו בנושא למחזיקת תיק החינוך, חברת המועצה חגית משה, בדרישה לפתרונות להסדרת המצב. "נפגשנו פעמיים עם חגית משה בזום", מספרת הויזמן. "היו פגישות סוערות וכל ההורים היו תמימי דעים שיהיה לזה פתרון. חגית היתה מאוד עם ההורים ואמרה שנהיה סבלנים. פורסם פתרון שאמר שבית ספר יכול לבחור אחת משתי אופציות: הפתרון הראשון הוא למצוא עובד ניקיון ולהעסיק אותו באופן עצמאי והעירייה תעביר את התקציב לבית הספר במקום לקבלן; הפתרון השני היה שבית הספר ימצא עובד ניקיון שמקובל עליו והקבלן יתחייב להעסיק אותו".
למרות זאת התברר שהפתרונות אינם בני ביצוע. "הבעיה הראשונה היא שמנהלת לא יכולה להיות יישות משפטית ולהיות מעסיקה ישירה של העובד, כך שאם הוא נפצע במסגרת עבודתו הוא לא יוכל לתבוע ממנה שום דבר כי היא לא גוף פרטי", מסבירה הויזמן. "בנוסף, לא נמצא ערוץ חוקי לוגיסטי שבו היא יכולה להעביר את התקציב מהקבלן לבית הספר כי היא מחויבת לקבלן. גם למצוא מנקה יהודי שיועסק דרך הקבלן לא היה רלוונטי כי קבלן משלם 31 שקלים לשעה ועובד יהודי לא מוכן לעבוד בסכום כזה. כל מי ששלחנו לקבלן ירד מהפרק מהסיבה של השכר ותנאי תעסוקה. לא נשארנו עם שום פתרון ביד וארגון ההורים לא לצידנו. נשארנו לבד. מתחילות קריאות שאנחנו גזענים ושאנחנו פועלים נגד החוק ובאופן לא דמוקרטי, למרות שאנחנו ראינו מה קרה במקומות אחרים, ראינו מה קורה בעיר ובסך הכל אנחנו רוצים להגן על ילדינו. לא אמרנו שאנחנו רוצים רק יהודים. אנחנו מודעים לכך שבירושלים גרה ועובדת אוכלוסייה ערבית, אבל צריך לפתור את נושא בדיקות הרקע".
"אנחנו משפחות שמשלמות מיסים והתלמידים זכאים לביטחון, ותחושת הביטחון אבדה בבית הספר", מוסיפה ברגר. "יש תחושת פחד מאז 7 באוקטובר, ואף אחד לא יכול להגיד לנו כהורים איך להרגיש ולתייג את זה כגזענות".
יו"ר הנהגת ההורים, אריק קפלן, אמר השבוע בתגובה כי "אני סומך על רוב רובם של העובדים, ערבים כיהודים. עם זאת, אני חושב שחייבים למצוא דרך לבדוק את הרקע של כלל העובדים במערכת החינוך. לא יכול להיות שמישהו יתקבל לעבודה בבית ספר או בכל עבודה שהיא בלי שיש אפשרות לבדוק את הרקע שלו".
סגנית ראש העירייה, חגית משה, אמרה: "אסור לנו להתפשר על בטחון ילדינו במערכת החינוך. פניתי אל חברתי חה"כ מיכל וולדיגר כדי שתקדם חוק שיאפשר לרשויות לערוך בדיקת רקע לעובדים כדי לבדוק אם הם היו חלק או בקרבת פעילות לאומנית לפני קבלתם לעבודה. אני קוראת לשאר חברי הכנסת להירתם לנושא החשוב הזה. אני מורידה את הכובע בפני ההורים והתושבים שנרתמים למען החוסן הלאומי, ובעזרת הסיוע שלהם למערכת החינוך אנו יכולים להמשיך להפעיל את המערכת גם בימי חירום".
העירייה: "לא היתה היענות"
מהעירייה נמסר בתגובה: "כחלק בלתי נפרד ממכרזי הניקיון עבור מוסדות החינוך בעיר נדרשים הקבלנים לוודא כי העובדים המועסקים במוסדות החינוך מחזיקים באישור היעדר עבירות מין, כמתחייב בחוק. מגבלות חוקיות מונעות בדיקת עבר פלילי/בטחוני של מועמד להעסקה בכלל ובניקיון בבתי הספר בפרט, וסוגיה זו נמצאת בבחינת הייעוץ המשפטי בעירייה.
"בכל בתי הספר בעיר פועלים מנקי בוקר מטעם חברות קבלן שנבחרו במכרז מטעם העירייה. אלה מוודאים כי יום הלימודים נפתח כאשר כלל הכיתות נקיות ומוכנות ללמידה. עם פרוץ המלחמה היו יוזמות מקומיות של הורים אשר החליטו לבצע את ניקיון הבוקר בעצמם.
עיריית ירושלים אף אפשרה לכל מוסד חינוך לקחת אחריות פרטנית לניקיון בתקציב שווה ערך לתקציב היחסי של מכרזי הניקיון. לא היתה היענות לאפשרות זו. "מאבטחי בתי הספר, שנמצאים בשעות הלימודים בבית הספר, ערוכים לתת מענה לכל איום, וזאת לצד מעטפת האבטחה שמספקים צוותי האכיפה והשיטור העירוניים לצד כוחות המשטרה הפועלים בעיר.
"עיריית ירושלים רואה בחומרה רבה כל מעשה של השחתת סמלי לאום, הסתה ותמיכה בפעולות טרור ופגיעה בתשתיות בתי הספר מכל סיבה שהיא. העירייה קיימה שיחות הבהרה עם קבלני הניקיון המועסקים במוסדות החינוך והבהירה להם את נוהלי העבודה במוסדות. במקרים שבהם אותרו עובדי ניקיון אשר ביצעו מעשים מהסוג שהוזכר לעיל, הם טופלו מיידית, הושעו מעבודתם במוסדות עירוניים ואף פוטרו על ידי הקבלן, לצד הגשת תלונה במשטרה למיצוי ההליך הפלילי".
