תושב ירושלים בן 23 הצליח לקבל פיצוי של 60 אלף שקלים בשל תאונת דרכים שעבר לפני שבע שנים, בהיותו בן 16. הצעיר נדרס כאשר חצה את הכביש ברחוב יפו בירושלים, סמוך למקום מגוריו.
לדברי עו"ד איתמר בן עמי, המתמחה בדיני נזיקין, ״לאחר התאונה הוא הובהל לבית החולים שערי צדק בירושלים, שם נמצא כי הוא סובל משבר ברגלו. הוא גובס, ושוחרר לביתו. משום מה, החליטו הוריו שלא לתבוע פיצויים מחברת הביטוח הכשרת הישוב' שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה, לא התעקשו לקבל פיצוי על הפגיעות מהן סבל בנם, והנער המשיך בחייו, תוך שהוא מתאושש מהפציעה עד להחלמה״.
״רק לאחרונה, בהגיעו לגיל 23, התברר לו שעל פי חוק, הוא עדיין יכול לתבוע פיצויים על כל תאונה ונזק גוף מהם סבל כקטין, אם הוריו בחרו שלא לעשות זאת, וזאת עד הגיעו לגיל 25. חוקי הנזיקין בישראל מעניקים כמעט תמיד תקופת התיישנות של עד 7 שנים מקרות התאונה, במהלכה ניתן לתבוע פיצויים על הנזק. כאשר מדובר בקטינים, מתחילה לנקוף תקופת ההתיישנות רק כאשר הם הופכים לבגירים, ועל כן היא פגה בהגיעם לגיל 25״.
לדברי עו"ד בן עמי, ״כל פגיעה דומה בנער בגיל שבו נפגע הצעיר, הייתה יכולה לגרור עימה פיצוי גדול מאד. לדבריו, תביעות שכאלה אינן מתייחסות רק לנזקים המתגלים בפועל עם הגשת התביעה, אלא מנסות להעריך גם את פוטנציאל הפגיעה בנפגע, לאורך השנים, ולכמת כספית, כיצד מגבלות אלה ישפיעו על יכולת השתכרותו״.
״היות ופוטנציאל השתכרות עדיין לא מומש, מעדיף בית המשפט להסתמך במקרים כאלה על חוות דעת מומחים, ועל כן הוא מעניק, לעיתים קרובות, בתאונות בהם מעורבים בני נוער וצעירים, פיצויים במאות אלפי שקלים גם על נכויות מאד מינוריות, שכן בהתאם לפסיקה יש לחשב את כושר ההשתכרות לפי השכר הממוצע במשק שמשביח משנה לשנה כאשר נפגעים מתאונות דרכים מחלימים לחלוטין, ונותרים ללא מגבלה ניכרת לעין, ורק אז פונים למצות את זכויותיהם, הם עלולים להתקשות לקבל סכום משמעותי מהביטוח״.
על כן, לדבריו, חשוב בסמוך לתאונה, לפנות למיצוי זכויות מהיר, הן מהגופים הפוגעים, חברות הביטוח ומהמוסד לביטוח הלאומי. לצורך כך מומלץ לאסוף כל רישום רפואי המתעד מגבלות בתפקוד הנפגע, וכך קל יותר להוכיח את מידת הפגיעה כשהעניין מגיע לפתחו של בית המשפט.
עם הגשת התביעה, פתחו הצדדים במו"מ אינטנסיבי לפשרה, במסגרתו הוסכם כי חברת הביטוח תפצה את הצעיר בכ-60 אלף שקלים, והוא מצדו, יבטל את התביעה. לאחרונה, קיבלה כבוד סגנית נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, כבוד השופטת ישי קורן, את הפשרה אותה השיגו הצדדים, וחתמה אותה כפסק דין מחייב.
