סטודנט ערבי לחינוך מיוחד הורשע השבוע במסגרת הסדר טיעון מקל לאחר שבמהלך מבצע שומר החומות דקר שני חרדים שהיו בדרכם לכותל המערבי. השופטת תמר בר-אשר אמרה בהחלטתה: "אופן ההתרחשות אשר תועד בסרטונים לא העיד על חשש מצד המתלוננים במקום האירוע, מפני הנאשם. הם התנהלו בביטחון רב".
אחד הנפגעים בפיגוע הגיב בתדהמה לדברי השופטת והפסיקה המקלה: "מה היא רצתה? שנעמוד ולא נעשה כלום? שנלך כצאן לטבח?". בפרקליטות בוחנים האם להגיש על ההחלטה ערעור לבית המשפט העליון. השופטת השיתה על המחבל מאסר בפועל למשך 11 חודשים.
בימי הרמאדן השנה, רחובות ירושלים סערו והפרות סדר נרחבות נרשמו במזרח העיר. ביום 24.4.2021, נסע עודדי אבו תאיה ברחוב דרך שכם בירושלים כאשר באותה העת צעדו שני צעירים יהודים שעשו את דרכם לכותל המערבי- כשהם לבושים בלבוש חרדי. במהלך נסיעתו, הבחין אבו תאיה בשניים, אז על פי כתב האישום גמלה בליבו ההחלטה לתקוף אותם. הוא עצר את רכבו, יצא ממנו כשהוא אוחז בחפץ חד ושאל אותם "לאן אתם הולכים", השניים השיבו "לכותל". אז החל להכותם בפניהם באמצעות החפץ החד . הגבר היהודי שלף את נשקו האישי לעבר אבו תאיה ונטרל אותו בזמן שעשרות צעירים החלו להתגודד במקום ולנסות לשחררו מידיהם.
אחד הנפגעים מהדקירה משמש כמנהל בית ספר, וקצין במילואים ביחידת העילית ״דובדבן״ התייחס להסדר הטיעון וציין כי מאז התקיפה נותרו לו צלקות ליד עין שמאל מהדקירה, פחד יום-יומי כאשר הוא נמצא לבד הוא בחשכה, קשיי שינה והירדמות, פלשים שחוזרים מיום האירוע ואי שקט.
הנפגע השני (שמו שמור במערכת) התייחס להחלטה ואמר ל-mynet ירושלים: ״אני רק מבקש להגיד למחבל שעד גיל 120 לא אשכח לעולם את המבט ותאוות הרצח שהיו לו. ההתנפלות הפתאומית שלו כלפינו לא מפרה ממני את התחושה של נרדף ופחד. מאז התקיפה אין לי יום ולא לילה. כמו שרעייתי אומרת יש אותי לפני הפיגוע ויש אותי אחרי הפיגוע".
אבו תאיה תיאר לקראת מתן הסדר הטיעון כי הוא חיי בגזרת חיים קשה בשכונת סילוואן, הנובעת לטענתו מהימצאות מחסומי משטרה רבים ומעריכת חיפושים אקראיים מצד כוחות המשטרה - זאת על בסיס יום-יומי המקשה על ניהול חיי השגרה.
בגזר הדין ציינה השופטת בר-אשר: "המתלוננים התנהלו במקום בביטחון רב. הדבר בא לידי ביטוי באופן שבו הכו את הנאשם, בעטו בו ודרכו עליו למרות שאנשים רבים צפו בכך, בכך שהמתלונן א׳ לא נראה חושש ללכת לנסות להזעיק עזרה ולהסתובב בחופשיות במקום. אף לאחר שהנאשם נמלט, הלך א' בין הנוכחים במקום בצעדים בטוחים וללא כל חשש. כך גם בעניין התנהלותו של י׳ אשר ניכר כי נהג בביטחון בעת שריתק את הנאשם אל הקרקע באמצעות רגלו ובעודו מכוון לעברו אקדח".
בשאלת פסיקת פיצוים לחרדים שהותקפו על ידי המפגע נכתב: ״עולה לכאורה כי ישנו פער בין חומרת טענות המתלוננים לבין אופן מהלך התרחשות האירוע ונסיבותיו בפועל. נראה לכאורה, כי אופן ההתרחשות אשר תועד בסרטונים לא העיד על חשש מצד המתלוננים במקום האירוע, מפני הנאשם, מפני האנשים שהיו במקום או בכלל. אף עולה כי המתלוננים לא חששו לתקוף את הנאשם וכי הם הסתובבו בחופשיות בין האנשים שהיו במקוםֿ". לבסוף קבעה השופטת כי אין מקום לפצותם "בנסיבות אלו, לא ראיתי לנכון לחייב את הנאשם לפצות את המתלוננים".
