מלחמת "חרבות ברזל": סמל ולנטין (אלי) גנסיה, בן 22 לוחם בגדוד 890, חטיבת צנחנים נהרג במתקפת הטרור. משפחתו טסה בסוף בשבוע מצרפת לישראל, ולא ידעה מה מצבו של בנם. הדבר היחיד שהם ידעו הוא שסמל ולנטין פצוע קשה.
ההורים, ז'נבייב ומישל, ובתם קלואי, בת ה-25 החליטו לטוס לישראל, כשהם נחתו בישראל החלה האם לרעוד ולחוש ברע. "היא הרגישה", אמרה ל-mynet קלואי. ואכן, כשהגיעו לבית הדודים בשכונת רמות, חיכה להם רופא ואיש צבא. "מיד הבנתי", אמרה קלואי.
ולנטיין אלי גנסיה נולד וגדל בצרפת. "הוא תמיד הרגיש שמשהו חסר לו", סיפרה קלואי אחותו היחידה הגדולה ממנו בשנתיים, "הוא רצה לעלות לישראל ולהתגייס ועשה זאת ברגע שהתאפשר לו".
אלי למד את השפה במהירות מפתיעה, "כולם היו בהלם שהוא למד עברית כל כך מהר. כשהגיע לישראל הוא ידע מילים בודדות", הוא התגייס כחייל בודד ואומץ בידי משפחה מהרצליה. אלי שהה פה כשנה וחצי.
קראו גם:
אחרי שהתגייס הוא סיפר שקשה בצבא אך הוא היה מאושר. "הגענו בפברואר השנה למסע כומתה", סיפרה קלואי, "הוא היה כל כך גאה. הבנתי אז מה הצבא עשה בשבילו והבנתי עד כמה הוא אוהב את ישראל. היו לו הרבה חברים וחברות. הוא אמר לי אם תהיה מלחמה בישראל אני אלחם בשביל ישראל".
"במוצאי השבת האחרונה חבר קרוב שלו התקשר לאמא שלי ואמר שאלי נפצע ונשלח לניתוח. גם החבר נפצע אך נשלח לבית חולים אחר ומאז הקשר נותק", הוסיפה קלואי, "חיפשנו כבכל בית חולים ובכל מקום אפשרי, שמענו הרבה שמועות, אך לא מצאנו כלום. בדיעבד הבנו שהוא היה פצוע קשה. החלטנו לבוא לישראל".
מישל, האם, עדיין מתקשה להאמין שאיבדה את בנה האהוב. היא אינה מדברת עברית אך מקבלת בברכה את השכנים הרבים הממלאים את הבית. "קשה לה", אמרה בת הדודה למיינט. קלואי אחותו הוסיפה: "זה היה מאוד קשה לשמוע שהוא איננו, קיווינו שנמצא אותו חי. הגעתי לפה רק עם בגדי ספורט כי חשבתי שארוץ בכל ישראל לחפש אותו. אמרו לנו שהוא נלחם קשה והוא הציל שבעה חיילים וגם אזרחים".
יהי זכרו ברוך.
