בעוד שלושה שבועות היה אמור סמ"ר בנימין טשגר טקה מגולני להשתחרר מצה"ל. הוא כבר תכנן את מסיבת יום ההולדת לאמו ואת בר המצווה של אחיו. ביום שבת בשעה 7:00 בבוקר עוד דיבר בטלפון עם אחותו. חצי שעה לאחר מכן הודיע לחברתו שמחבלים חדרו לתוך הבסיס ושהם נמצאים במרחבים המוגנים. "זו היתה ההודעה האחרונה ממנו", מספרים בני משפחתו. "הוא אהב את המדינה ורצה להגן עליה".
"הוא ילד תמים, ילד טוב ירושלים. תמיד היה בו רק חיוך, היה אהוב על חבריו, נחבא אל הכלים. גם בלימודים היה תלמיד טוב", סיפר רב הקהילה של העדה האתיופית בקטמונים, שחר איילין. "בבוקר נפילתו לא היה לו נשק כי הם לא היו מוכנים. הוא ראה שיש ירי, חבריו נהרגו, והוא לקח רובה מאחד החיילים, החל לירות והצליח להרוג שני מחבלים, ואחר כך הרגו אותו. זה סיפור הגבורה ששמעתי עליו".
קראו גם:
"בנימין נולד באתיופיה ועלה לישראל בגיל חמישה חודשים", סיפרו בני דודיו טיגיסט וירגה טקה. "אחרי 14 שנים בראשון לציון המשפחה עברה לירושלים. הוא האח השני מבין שישה והוא למד בכפר הנוער 'נחלת יהודה'. בנימין אהב את האחווה בצבא, החום והמשפחתיות".
הפעם האחרונה שמשפחתו של בנימין ראתה אותו היתה בחג הראשון של סוכות. "הוא חזר לבסיס ביום ראשון ונשאר. מאז הבשורה כל המשפחה מפורקת. בנימין אהב את החיים. הוא אהב מוזיקה מכל הסגנונות, אהב לבלות עם חברים ומשפחה. היו לו חיבוק ונשיקה שלא ניתן לשכוח. הוא מחבק אותך ואת מבינה שהעטיפה שלו היא בנימין מרוב שהוא היה אדם חם".
