דוח חדש של נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה חושף עלייה בהיקף התלונות נגד עיריית ירושלים. מממוצע של 200 פניות לכל 1,000 תושבים ב־2020, ל־372 תלונות ב־2021 ו־393 ב־2022.
הדוח החדש חושף שתי תלונות של ירושלמים נגד הרשות המקומית אשר נמצאו מוצדקות. מקרה אחד היה של אזרח שהיה אמור לקבל בחזרה חלק מהתשלום עבור הארנונה. נאמר לו כי כדי לקבל את ההחזר עליו להגיש בקשה באתר העירייה. בתלונה טען שאין לו מחשב ושהוא אינו יודע להשתמש באינטרנט, ולכן לא סביר שהוא יקבל את ההחזר רק אם ימלא את הטופס המקוון. בעקבות פניית הנציבות התושב קיבל את כספו בחזרה.
בדוח נכתב כי בעקבות כך "החליטה העירייה שהערוץ הדיגיטלי לא יהיה הערוץ הבלעדי לקבלת החזר כספי. בהתאם לכך, במכתב המודיע על קיומה של יתרת זכות בחשבון העירייה מיידעת את הזכאים שבאפשרותם להגיש בקשה להחזר במרשתת או בטופס ידני".
קראו גם:
2 צפייה בגלריה
מספר התלונות שהתקבלו על עיריות ירושלים, תל אביב- יפו וחיפה, 2020 - 2
(צילום מסך מתוך דוח נציב תלונות הציבור)
במקרה אחר העירייה לא העבירה לבית המשפט בקשה של תושב שביקש להישפט על דוח שקיבל. ברשות המקומית טענו שהפונה לא השיב על מכתב שנשלח אליו שבו התבקש לציין את מספר הטלפון הנייד שלו. בעקבות התערבות הנציבות ריעננה התביעה העירונית את ההנחיות בקרב גורמי האכיפה העירונית, ולפיהן אין להתנות את הגשתה של בקשה להישפט בהוספת פרטים אלה". לסיפור הזה גם היה סוף טוב והדוח לתושב שהתלונן בוטל.
מהעירייה נמסר: "האזרח שפנה וביקש לא לקבל שירות באמצעות טלפון, נענה בחיוב. עיריית ירושלים מבקשת מספר טלפון מהפונים בכל פנייה, ובכלל זה בנושא בקשות להישפט עקב דוחות חניה במטרה לייעל ולשפר את השירות לתושב. באשר לתשלומי ארנונה, למי שאין גישה למחשב יכול לשלוח מכתב בדואר או למלא טופס מקוון בכניסה לבניין 1 בעזרת נציגי שירות, או להזמין תור לקבלת קהל ולהגיש מכתב ידני, או לכתוב מכתב ולהניח בתיבת השירות בכניסה לבניין".
