בצום תשעה באב, רשות העתיקות מפרסמת עדויות לחורבן בית שני שנחשפות בימים אלה בעיר דוד בירושלים. 2,000 שנה אחרי חורבן בית שני ושריפת ירושלים בידי הרומאים, ארכיאולוגים של רשות העתיקות חושפים ממצאים קדומים שהשתמרו מתקופה גורלית זו. הממצאים - עדות מוחשית לימיה האחרונים של ירושלים ערב החורבן, מתגלים בימים האחרונים בשטח חפירה חדש שמנהלת רשות העתיקות בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד.
בחפירה נחשפים שרידי מבנים שקרסו לצידי "דרך עולי הרגל" - רחובה הראשי של ירושלים בתקופת בית שני. בתוך אחד המבנים שנחפרו, התגלו שבבי פחם של קורות עץ שנשרפו במהלך החורבן, שברי כלי אבן מעוטרים שהיו בשימוש תושבי העיר ערב החורבן, משקולת אבן, פלך טוויה,
2,000 שנה אחרי חורבן בית שני ושריפת ירושלים בידי הרומאים, ארכיאולוגים של רשות העתיקות חושפים ממצאים קדומים שהשתמרו מתקופה גורלית זו. הממצאים - עדות מוחשית לימיה האחרונים של ירושלים ערב החורבן, מתגלים בימים האחרונים בשטח חפירה חדש שמנהלת רשות העתיקות בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד.
3 צפייה בגלריה
המטבע המנוקב מהשנה השנייה למרד הגדול. הוטבע על ידי היהודים בירושלים שלוש שנים לפני החורבן
(צילום: ארכיון עיר דוד)
בחפירה נחשפים שרידי מבנים שקרסו לצידי "דרך עולי הרגל" - רחובה הראשי של ירושלים בתקופת בית שני. בתוך אחד המבנים שנחפרו, התגלו שבבי פחם של קורות עץ שנשרפו במהלך החורבן, שברי כלי אבן מעוטרים שהיו בשימוש תושבי העיר ערב החורבן, משקולת אבן, פלך טוויה, וקערת שחיקה מבזלת. כמו כן, נחשף מטבע מהשנה השנייה למרד הגדול ברומאים, הנושא את הכיתוב "לחירות ציון".
קראו גם:
"נראה בבירור שהמטבע נוקב בכוונה תחילה והחור שבו לא נוצר כתוצאה של בלייה טבעית של החומר". אומר יניב דוד לוי, חוקר בענף המטבעות של רשות העתיקות, לדבריו, "המטבע נוקב בכוונה כדי לאפשר תלייה שלו, אולי כתליון".
שבבי פחם שנשרף בחורבן בית שני נחשפים מהקרקע. צילום: רעות וילף, דוברת עיר דוד
בהתייחסו לזהות האדם שענד את המטבע מימי המרד מציע לוי שתי אפשרויות עיקריות: "שמירת חפצים כמזכרת אינה תופעה חדשה. יש לנו עדויות לכך שמשפחה יהודית שמרה לאורך דורות מטבעות מתקופת החשמונאים ומרד החורבן ומצאה את סופה בימי מרד בר כוכבא במערת מפלט. הטרגדיה שלהם אפשרה לנו למצוא את המטבעות יחד ולהבין שמי שמצא את מותו במרד בר כוכבא ראה במטבעות אלו חשיבות ולקח אותם איתו למסתור. מטבעות אלו לא היו בעל ערך כלכלי וברור כי נשמרו כמזכרת. מנגד, ידועה לנו גם תופעה של חיילים רומיים אשר לקחו איתם מטבעות ממרידות היהודים כמזכרת ונמצאו במספר מחנות צבא ברחבי אירופה. במקרה של המטבע הזה שהתגלה השבוע בירושלים עצמה, נראה שהאפשרות כי המטבע היה בידי יהודי - סבירה יותר".
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות שלמה גרינברג וריקי זלוט הר טוב: "כלי האבן, האופייניים לתקופת בית שני כיוון שאינם מקבלים טומאה, לצד פלך הטוויה שנועד לייצור בגדים, וקערת השחיקה שנועדה לטחינת מזון, כל אלה יחדיו, מציירים תמונה אנושית של חיי התושבים שחיו בירושלים רגע לפני החורבן. לחזור לכאן אחרי 2,000 שנה ולחשוף מחדש את שרידי החורבן של ירושלים במיוחד כשמדובר בחפירה שמתקיימת זמן קצר לפני תשעה באב, זה דבר מרגש מאד שלא ניתן להישאר אליו אדישים".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לממצאים: "יש מעט מאד מקומות בהם ניתן ממש לגעת באופן פיסי בחורבן של ירושלים. הודות לחפירה החדשה של רשות העתיקות בעיר דוד, המאורעות הנוראיים שעליהם אנחנו קוראים בספרי ההיסטוריה ואשר הובילו לתענית ט' באב, מיתרגמים לעדויות מוחשיות. בימים אלה של פילוג פנימי, עלינו להיות ערים להד המגיע אלינו ממעמקי עברנו, ולשאוף אל המשותף והמחבר".
