משרד מבקר המדינה פרסם השבוע דוח חמור על מצב הרכבת הקלה, שלוש שנים לאחר הדוח הקודם בנושא. מתברר כי ברוב המדידות שבוצעו היו בכל נסיעה יותר מ־356 נוסעים, אף שעל פי ההסכם עם הזכיין החדש, הרף המקסימלי הוא 320 נוסעים. "בפועל לא חל שיפור ברמת הצפיפות של הנוסעים ברכבת הקלה מאז עריכת הביקורת הקודמת", קובע הדוח.
ראוי לציין כי נתוני הצפיפות שבחן מבקר המדינה מסתמכים בעיקר על 2021, אז נסעו ברכבת הקלה פחות נוסעים מאשר ב־2019 בגלל מגפת הקורונה. ב־2022 לעומת זאת היתה חזרה לשגרה והצפיפות הפכה לחמורה עוד יותר.
אגב, כשבחברת 'כפיר' נדרשו להגיב על הצפיפות הקשה, הם כתבו למבקר: "הצפיפות מהווה מדד חיובי שמעיד על הצלחתה של הרכבת הקלה בירושלים, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, מה שמלמד על האמון הרב של ציבור הנוסעים ברכבת, ורק לאחר מכן יש לבחון היבטים נוספים בנוגע לצפיפות, לרבות האמצעים שבכוחם לצמצם את התופעה".
מה שהיה יכול להקטין את הצפיפות ברכבות בשעות השיא הוא הגברת תדירות הנסיעה. מתברר כי ההסכם המקורי קבע כי הרכבת הקלה תפעל בתדירות של פעם ב־4.5 דקות בשעות השיא בבוקר ואחת ל־5 דקות בשעות השיא בערב. אבל בהמשך הסכימה המדינה להתפשר על נסיעה בכל 6 דקות מ־7 בבוקר ועד 7 בערב. משמעות הדבר היא שכרגע הכדור נמצא בידי משרד התחבורה.
מתברר שאחרי שחברת 'כפיר' החלה להפעיל את הרכבת הקלה הסכימה המדינה להעניק 'תקופת חסד' שבמהלכה לא נגבו קנסות בעקבות חריגה ממדדי השירות. בתקופה זו היו איחורים ושיבושים רבים, אבל ב'כפיר' טענו כי הדבר קרה כתוצאה מאירועי 'שומר החומות'.
בכל מקרה, ביולי 2021 תמה תקופת החסד ועד לחודש ספטמבר הזכיין נקנס ביותר מ־2.4 מיליון שקל. לשם השוואה, על הזכיין הקודם הוטלו מ־2018 ועד אפריל 2021 קנסות בגובה של כ־1.21 מיליון שקל בלבד.
בדו"ח נכתב: "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העלייה בסך הקנסות שהוטלו על הזכיין החדש עקב אי־עמידה בתנאי הסף שנקבעו במדדי השירות - עלייה ניכרת לעומת הקנסות שהוטלו על הזכיין הקודם, בשיעור של כ־100% לפחות, ועל פני תקופה קצרה יותר, כמו גם את המעבר מהטלת קנסות על בסיס שנתי להטלתם על בסיס חודשי".
עוד בחדשות:
מתברר כי בעבר דרש מבקר המדינה וגם נקבע בזיכיון החדש כי "הזכיין ימסור נתונים בזמן אמת למשרד התחבורה". המטרה היא לאפשר ליישומונים השונים לעקוב בזמן אמת ולדווח לציבור על עיכובים, שיבושים וזמני הנסיעה. על סמך תשובת 'כפיר' למבקר נכתב בדוח החדש כי "הנתונים לא מועברים בזמן אמת למשרד התחבורה... השלמת המהלך צפויה להתבצע עד מחצית 2023".
מתברר כי הנסיעה לוקחת יותר זמן מכפי שתוכנן מראש. בדיקות שנערכו בקיץ הקודם הראו שאורך הנסיעה הממוצעת מהר הרצל לפסגת זאב היה 44 דקות. אומנם זה שיפור לעומת 47 דקות שנמדדו בבדיקה הקודמת, אבל על פי הזיכיון נסיעה היתה אמורה לקחת 39 דקות בלבד.
במסגרת הדוח החדש נערך סקר שגילה כי בקרב מי שנסעו ברכבת הקלה במשך יותר מ־31 דקות רק כ־53% היו מרוצים במידה רבה או במידה רבה מאוד. 14% היו מרוצים במידה בינונית, 19% במידה במידה מועטה ו־14% לא היו מרוצים כלל. בקרב מי שנסעו בכל פעם רק פחות מ־10 דקות שביעות הייתה גדולה יותר מכפי שהיה לפני שלוש שנים.
אלימות בקרון
במהלך 2001 החלה תופעה חדשה של תקיפת נוסעים בעלי חזות דתית וחרדית על ידי צעירים ממזרח העיר. התופעה, שכונתה 'טרור הטיק־טוק', השפיעה על תחושת הביטחון. 30% ציינו כי תחושת הביטחון שלהם בינונית, ו־21% ציינו כי הם חשים תחושת ביטחון מועטה.
תחושת הביטחון של הנוסעים שממתינים בתחנות היא רבה בקרב 52% מהנשאלים, בינונית עבור 31% מהם ומועטה עבור 17% מתוכם. נתונים אלה חשובים במיוחד מכיוון שעל פי סקר שהוכן עבור המבקר, "כ־88% מתושבי ירושלים משתמשים ברכבת הקלה כאמצעי תחבורה עיקרי".
בדוח הביקורת הקודם נקבע כי קיים ליקוי בפיקוח של 'צוות תוכנית אב לתחבורה' על רמת השירות ברכבת הקלה. הדוח החדש קובע כי צוות האב "אינו מתייחס במסגרת הדוחות החודשיים שלו לפניות הציבור בנושא הרכבת הקלה שהופנו למשרד התחבורה ולעיריית ירושלים". בנוסף התברר כי במקום להפעיל נוסעים סמויים הגוף המפקח פשוט מתבסס על דיווח הזכיין בנוגע לפניות הציבור המתקבלות במרכז השירות
בתגובה נמסר מצוות האב לתחבורה כי בעתיד הם ישלבו ביקורות של נוסעים סמויים. בפרק המסקנות בדוח משרד מבקר המדינה הומלץ לצוות האב ולמשרד התחבורה "להכין מסמך מרוכז של הפקת לקחים וקווים מנחים לעתיד, אשר יש בהם כדי לתרום לשיפור פעילות המדינה בתכנון ובנייה של קווים עתידיים של הרכבת הקלה בירושלים ולביצוע פרויקטים תשתיתיים אחרים וכדי לתרום לשיפור השירות לנוסעים".
המלצה נוספת של המבקר היתה להנגיש את אתר האינטרנט של הרכבת הקלה לא רק לדוברי אנגלית וערבית, אלא גם לדוברי שפות נוספות, כמו רוסית ואמהרית, הגם שאין חובה חוקית לעשות זאת.
כמה זה עולה לנו
אבל יש גם חדשות טובות. המדינה הפסיקה להיות פראיירית והיא משלמת פחות כסף לזכיין החדש. מבקר המדינה מעריך כי ב־2021 שולמו לחברת 'כפיר' כ־73 מיליון שקל, ירידה של כ־60% לעומת תשלום שנתי ממוצע של כ־183 מיליון שקל לשנה (ב־2019 וב־2020).
סקר מיוחד בדק אם התושבים מודעים להחלפת הזכיינים. 60% מהנוסעים שנסקרו היו מודעים להחלפת המפעיל. כשהם נשאלו אם יש שיפור בשירות ובזמני ההמתנה לרכבת, 23% חשבו שיש שינוי לטובה, 57% חשבו שאין שינוי בהשוואה לעבר, ו־6% אמרו שיש שינוי לרעה.
התייחסות צוות אב לתחבורה לכתבה: "צוות תכנית אב לתחבורה פועל כל העת לשיפור ושדרוג רמת השירות במערך התחבורה הציבורית בירושלים ובכלל זה ברכבת הקלה, לרווחת תושבי העיר והמבקרים בה. כראייה לכך, מבקר המדינה מציין בדו״ח את השיפור הניכר ברמת השירות של הרכבת הקלה במגוון אספקטים, במסגרתו הוגבר הפיקוח על רמת השירות ומזה מספר חודשים מתבצעות ביקורות סמויות על ידי נציגינו במרכזי השירות של הזכיין. מביקורות אלו ומבדיקות שערכנו, עולה כי כמות הפניות שמופנות למשרד התחבורה ועירית ירושלים הינה מזערית יחסית, וכי הפניות מטופלות ברובן באופן מקצועי ויסודי.
"בדו"ח החדש ציין המבקר לטובה את השינויים שביצעו משרד התחבורה וצוות תכנית אב לתחבורה בהסכם הזיכיון החדש, המאפשרים "לשפר את הפיקוח והבקרה של המדינה על הזכיין החדש, להכניס שינויים תפעוליים בהסכם הזיכיון החדש ולשפר את רמת השירות לנוסעים".
בנוסף, דו"ח המבקר ציין בפירוש כי "משך הסבב הכולל (משך הנסיעה מקצה לקצה) התקצר בכ-5.5 דקות לעומת תקופת הביקורת הקודמת". כך גם לגבי תדירות נסיעות הרכבת, שהמבקר מציין אותה לחיוב. במקביל, מתבצעת אכיפה שוטפת בנושא זה על ידי הצוות, וככל שיש חריגות בלוחות הזמנים הזכיין נקנס בהתאם. בחודשים הקרובים תסתיימנה עבודות הארכת הקו האדום הקיים עד ביה"ח הדסה עין כרם בדרום ועד לשכונת נווה יעקב בצפון. כיום, משתמשים בקו האדום כ-200 אלף נוסעים ביום, מספר שווה ערך למספר הנוסעים היומי בכלל הקווים של הרכבת הכבדה ברמה ארצית. מספר זה הוא עדות להצלחת הרכבת הקלה ועל פי הצפי, עם פתיחת הארכת הקו האדום והקו הירוק, ייסעו בקווים אלו כ-600 אלף נוסעים ביום. בנוסף, העבודות לסלילת הקווים הירוק והכחול נמצאות בעיצומן. כל אלה יאפשרו נסיעת המונים יעילה, מהירה ואפקטיבית. הביקוש לרכבת הקלה מעיד על הצלחתה".
פורסם לראשונה: 01:30, 29.11.22
