מאות אדם הגיעו היום (רביעי) להר הרצל, ללוות למנוחת עולמים את סמ"ר יהונתן אלישע לובר שנפל בקרבות בעזה ביום שני האחרון. הוא היה בן 24 במותו, השאיר אחריו בן קטן ואישה בהריון שאמורה ללדת בעוד חודשיים. אביו, חגי לובר הוא דמות מוכרת בירושלים, שחקן, במאי ומקים את התיאטרון היהודי-דתי הירושלמי הראשון 'אספקלריא'.
רעייתו, אביה, ספדה לו בבכי: "יהונתן שלי, חיים שלי, אהוב שלי. כמה אהבת את הארץ הזאת, כמה היית מדבר עליה. לא ראית בעיניים שום דבר חוץ מארץ ישראל. לא היית מוכן לחזור לפני שתעשה הכל, אפילו רבת עם המפקד כדי להיכנס לעזה והתנדבת להיות ראשון. התקשרת במוצאי השבת האחרונה וסיפרת שכלום לא קשה לך שם אבל אתה מתגעגע הביתה, לנחמן. כשהיית חוזר הביתה הוא לא היה עוזב אותך - איזה אבא היית, כמה היית גאה ומאוהב בו! ביום ההולדת שלי אמרת לי 'זאת השנה הזוגית שלך' - אבל עכשיו אין לי זוג, אתה לא פה! עוד חודשיים הלידה, אתה בא! אני לא הולכת ללדת לבד. נחמן לא יכול בלעדיך, אתה החיים שלו. יהונתן, תתפלל שנצליח. כמה היה חשוב לך הקשר עם השם, עכשיו אתה קרוב אליו. תראה מה הולך פה, כמה יש לידך, תגיד להם 'שדי כבר!!!'. כמה עוד יתומים ואלמנות? אי אפשר!".
אחיו החייל, אלעד, שהגיע מעזה, אמר: "לפני שאני אתחיל, אני חייב להגיד לכולכם- אתם מתסכלים עלינו, אנחנו שבורים, אנחנו בוכים, אבל אנחנו לא מסכנים. אנחנו לא מסכנים. לא חווינו פה טרגדיה, זו לא תאונת דרכים, זה לא מוות ממחלה. אח שלי ואנחנו ירדנו לעזה בגבורה, ירדנו לעזה בגבורה עם בעיניים פקוחות, ידענו לאן אנחנו הולכים, ואח שלי היה מוכן לזה. אין פה שום טרגדיה, אנחנו לא מסכנים." גם האח הגדול איתמר, שמשרת בעזה, אמר: "אמא אני יודע שזה ברור לך, למרות שזה קשה, אבל ברור שבסוף השבעה אנחנו נחזור, בשעה הזאת אנחנו כבר לא אנשים פרטיים".
ההקלטה האחרונה
אחותו של יהונתן, שרית, ספדה לו בדמעות: "צר לי עליך יהונתן, איך נפלו גיבורים. אחי יהונתן, סמל הטוב והטוהר. כסיפרנו לילדים על נפילתך, איתן שמואל - שאתה היחיד שקראת לו בשמו המלא, אמר לי: 'איזה גיבור. עצוב לי מאוד מאוד בלב, הוא היה הדוד שהכי אהבתי'. יהונתן אחי, היית צדיק אמיתי שכל כך חי במלוא מובן המילה, איש של חסד ונתינה במובן הכי פשוט ותמים".
אביו, חגי, ספד לו: "בני יהונתן, אני רוצה להספיד היום בארבעה קולות, קול אחד לבני האהוב, קול אחד לעם ישראל במיוחד ללוחמי צהל, קול אחד למנהיגים שלנו וקול אחד למשפחה שלנו. זכינו בך, אתה ילד כל כך עדין כל כך בעל רגש, בעל אמונה, בלי גרם אחד של ציניות מכוערת. אתה, שלא נוגע בסמארטפון, אתה שנועדת להיות חולם ולא לוחם, מאז שמחת תורה הפכת להיות לוחם עז נפש, הבטנו בך בהשתאות. האסון בשמחת תורה חרט בנו שריטה גדולה. מעולם לא אמרת השבת השחורה, השבת היא קדושה. ולא קראת למלחמה מלחמה ארורה, המלחמה אין צודקת ממנה. לא חיפשת אשמים. ידעת שהאשם נמצא רק ברוע של המחבלים השפלים.
יצאת להציל את החטופים היקרים והאהובים שלנו, שאנחנו מחבקים מכאן את המשפחות שלהם ומצדיעים לכם ולעמידת הגבורה שלכם. עם ישראל היקר, כל כך הרבה אנשים אמרו לנו 'משתתפים בצערכם', אבל אני רוצה להציע תיקון קטן, 'יחד בצערנו', כי אני יודע שאתם יודעים שיונתן הוא כבר לא רק הבן שלנו, הוא הבן שלך - האמא בנהריה, האמא בשדרות, בתל אביב, בנחל עוז או בקיבוץ סעד ועלומים. לפני שמחת תורה עברנו כולנו תקופה קשה. היו לי שיחות עם יהונתן על זה. כמה כאב על האלימות, על הסרבנות, על תג המחיר, על השפה הבוטה כלפי נבחרי ציבור ובין איש לאחיו, הרגשנו שהעם האהוב שלנו מתפרק ואנחנו מבולבלים.
באו האויבים הארורים שלנו והזכירו לנו שאנחנו עם אחד, הכריחו אותנו להילחם זה לצד זה. יהונתן מיצהר ויוסף גיטרץ מתל אביב, שניהם נפלו ביום אחד. יחד עם כל עם ישראל אני חרד חרדה גדולה, אולי גדולה מזו של הדפיקות על הדלת שבסופו של דבר הגיעו אלינו, אני חרד ממה שיקרה כאן אחרי המלחמה. הזאבים כבר ממתינים חושפי שיניים לוועדת החקירה הממלכתית והתגובות על החלטותיה. במעמד נוראי של אב שכול אני קורא למנהיגים שלנו - חצי שנה לאחר סיום המלחמה - תנו לעם להחליט, לכו לבחירות. העם הזה הוא חכם, תנו לו להחליט".
עוד בחדשות:
האב השכול סיים את ההספד במילות תקווה מעוררות השתאות. "משפחה אהובה, אני מבטיח לכם שעוד נצחק, ונשמח, נספר בדיחות, ונטייל, בלי שום רגשי אשמה, להיפך. עוד יהיו חתונות, לידות ובר מצוות. אנחנו ממשיכים לחיות. בהקלטה האחרונה שיהונתן שלח לנו, אתם יודעים איך הוא סיים אותה? הוא אמר "ניפגש בשמחות". ככה הוא אמר. ניפגש בשמחות. בע"ה בעוד כחודשיים כלתי עומדת ללדת. ואם יוולד בן ליהונתן ואביה אנחנו מזמינים את כולכם לברית. אני מזמין את כל עם ישראל, לא כדי שתתמכו בנו, אלא כדי שנתחזק. כדי לדעת שיש המשכיות. אנחנו עומדים וכואבים, אבל יש תקווה, יש המשכיות. עם ישראל חי. אחד נופל, אבל מיד אחד נולד אחריו. אני מזמין אתכם להיות בברית של עם ישראל. נוח בשלום על משכבך בן שלי. נפגש בשמחות יהונתן. נפגש בשמחות".
יהי זכרו ברוך
