ב-2011 ירושלים החלה את מהפכת התחבורה הציבורית כאשר הפכה לעיר הראשונה בישראל שמפעילה רכבת קלה, מהירה וחדשנית. מסיבה זו משרד התחבורה ועיריית ירושלים מובילים מהלכים דרמטיים אשר ישפרו משמעותית את איכות החיים בעיר הבירה, יצמצמו את הגודש ויציעו לתושבים ולמבקרים בעיר חלופה הולמת להתניידות בתחבורה ציבורית לכל מקום ולכל מטרה. על פי החזון של משרד התחבורה, עד שנת 2030 תהיה ירושלים העיר הראשונה בישראל שבה ניתן יהיה להתנייד בקלות ובנוחות ללא צורך ברכב פרטי.
חלק מרכזי במיזם הלאומי הזה הוא יצירת רשת של רכבות קלות (JNET) על ידי צוות תכנית אב לתחבורה, יחד עם משרד התחבורה ועיריית ירושלים. הרעיון של “עיר 15 דקות” מבטיח שכל שירות עירוני בסיסי יהיה זמין בטווח הליכה או רכיבה קצרה. הקווים מוקמים ומופעלים באמצעות זכיין בשיטת BOT.
לדברי המתכננים, רשת הרכבות הקלות בירושלים נועדה לשדרוג מערך התחבורה העירוני, יצירת העדפה לשימוש בתחבורה ציבורית, קיצור זמני נסיעה בתוך העיר, הנגשת המרחב העירוני לכולם, שילוב אמצעי תחבורה ירוקים, עידוד הליכתיות בעיר, שדרוג המרחב העירוני ושיפור התנועה אל העיר וממנה.
ראוי לציין כי לאחרונה התפרסמו נתונים המאשרים את הצלחת המאמצים של הרשויות להגברת השימוש בתחבורה הציבורית בירושלים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוח ראשון מסוגו, הבודק את מספר ה"תיקופים", כלומר הנסיעות המתועדות, שבוצעו בתחבורה הציבורית בישראל. מתברר כי בשנים 2020-2024, מספר הנוסעים באוטובוסים בירושלים זינק ב־123%, ומספר הנסיעות ברכבת הקלה בבירה עלה ב־75% (ראו טבלה בהמשך הכתבה). ההצלחה חסרת התקדים של הרכבת הקלה בבירה, הובילה להחלטה היסטורית של הרחבת הקו האדום וסלילה של קווים נוספים.
קראו גם:
הקו האדום: הגברת תדירות
קו הרכבת הקלה הראשון בירושלים ובישראל כולה נחנך בשנת 2011, באורך 14 ק"מ והוא כלל 23 תחנות. בשנת 2025 הקו הוארך צפונה ודרומה, וכיום הוא פועל במתכונת מלאה מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם ועד לשכונת נווה יעקב. אורכו 22 ק"מ והוא כולל 35 תחנות.
בשנת 2025 נסעו בו כ-260 אלף נוסעים ביום. עם הפעלת הקו המלא הוגברה תדירות הרכבות, וכיום הן יוצאות כל 6 דקות בשעות השיא.
הקו הירוק: צפון ודרום מתחברים
בשנת 2026 צפוי להיכנס לפעולה הקו הירוק שיעלה כ-14 מיליארד שקל. אורכו 21 ק"מ ובו כ-40 תחנות חדשות. הקו יחבר בין צפונה של העיר לדרומה, יעבור בשכונות רבות ובהן גילה, מלחה, קריית הממשלה, רמות אשכול והר הצופים, ויחבר בין הקמפוסים של האוניברסיטה העברית בגבעת רם ובהר הצופים.
הקו יתחבר לקו האדום בשני מוקדים – צומת נורדאו סמוך לתחנה המרכזית וצומת שרגאי באזור גבעת התחמושת – ויפעל בתדירות של 5 עד 12 דקות. בקו צפויות לפעול כ-50 רכבות חדשות. לאחר פתיחת הקו יפעלו בעיר שני קווים נוספים: קו L3 שיחבר בין מלחה לתחנה המרכזית, וקו L4 שיחבר בין גילה, רחוב יפו והר הצופים.
הקו הכחול: חכו לשנת 2029
הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים יחצה את העיר מצפון לדרום, מרמות עד גילה, דרך שדרות גולדה מאיר, הר חוצבים, קינג ג'ורג', קרן היסוד, מתחם התחנה ודרך חברון. בקיץ 2025 החלו עבודות תשתית בתלפיות וברחוב עמק רפאים, ואחריהן ברחוב קרן היסוד ובמקטע התת-קרקעי באזור המע"ר הצפוני.
הקו הכחול צפוי לכלול 31 ק"מ ו-53 תחנות, עם כ-200 אלף נסיעות ביום. הפתיחה המתוכננת לקו היא בשנת 2029 והאומדן התקציבי של המיזם הוא כ-15.6 מיליארד שקל.
הקו הצהוב והחום: מתקרבים למזרח העיר
הקו הצהוב של הרכבת הקלה מתוכנן לעבור מהכנסת ועד לשער האשפות בעיר העתיקה, וצפוי להיפתח בשנת 2029. אומדן המיזם מוערך כיום בכ-2 מיליארד שקל. הקו החום מתוכנן לשרת את תושבי מזרח העיר ולעבור בין עטרות לצור באהר. הקו עדיין נמצא בשלבי תכנון מוקדמים ואומדן הפרויקט מוערך בכ-6 מיליארד שקל.
במסגרת החלטת ממשלה לפיתוח מזרח ירושלים גם אושרה השקעה של כמיליארד שקל בתשתיות תחבורתיות, ובראשן הקמת כביש הטבעת המזרחי, שיאפשר תנועה רציפה מצפון העיר לדרומה במקביל לדרך בגין ודרך חברון, ללא כניסה למרכז העיר. את הפרויקט מבצעות עיריית ירושלים וחברת מוריה בתקציב של 230 מיליון שקל. בנוסף מקודמים במזרח העיר פרויקטים משמעותיים נוספים ובהם נת"צים, חניונים, כבישי גישה לבתי ספר וכבישים תומכי תחבורה ציבורית.
דפו 25: אחד המתקדמים בעולם
"Depot" הוא הכינוי למתחם תחזוקה ותפעול של רכבות. "דיפו 25", המרכז התת-קרקעי שיוקם עבור הרכבת הקלה, נחשב לפרויקט הנדסי פורץ דרך בקנה מידה בינלאומי. בשונה מדיפו מסורתי הממוקם בשולי העיר, דיפו 25 נבנה בלב קריית הממשלה, מתחת לאזור פעיל וצפוף, ומשלב תשתית תחבורתית חיונית עם קומות מסחר, משרדים ומרכזי הדרכה וביקור, מבלי לפגוע ברציפות העירונית.
המתחם ששטחו 82 אלף מ"ר ובעומק 40 מטר מתחת לפני הקרקע, ישמש לאחסון, תחזוקה ושירות ל-25 רכבות קלות. המתחם כולל ארבע קומות תפעוליות תת-קרקעיות עם מוסכים, מתקני שטיפה, חניון רכבות ומרכז שליטה ובקרה, ומעליהן עשר קומות של משרדים ומסחר הכוללות מרכז הדרכה ומרכז מבקרים.
עולים על הפסים: מאריכים את הרכבת
קו הרכבת המהיר לירושלים מוארך בימים אלה מתחנת יצחק נבון שבכניסה לעיר עד לתחנת החאן שבמושבה הגרמנית. ההארכה, באורך 5.3 ק"מ, תיסלל כולה מתחת לפני הקרקע, ותכלול שתי תחנות חדשות בעומק של כ-80 מטר מתחת לפני הקרקע: "ירושלים מרכז" ברחוב יפו ו"ירושלים החאן" במושבה הגרמנית.
תחנת החאן תוקם בסמוך לאתרי תיירות משמעותיים כמו גן הפעמון, מתחם התחנה והעיר העתיקה, ותשתלב עם קווי הרכבת הקלה הכחול והאדום ועם הרכבל העתידי לעיר העתיקה. עם השלמת העבודות, תוגבר תדירות הרכבות מ-6 ל-13 רכבות לשעה לכל כיוון, שיסיעו כ-20 אלף נוסעים בשעה.
במשרד התחבורה מציינים כי הסיום המשוער של המיזם הוא בשנת 2033 ועלות הפרויקט היא 4.685 מיליארד שקל. במקביל, ברכבת ישראל משדרגים את תחנת נבון בסכום של כ-20 מיליון שקל. המיזם כולל הקמת כניסה מזרחית חדשה לתחנה עבור המגיעים לצידה המזרחי של התחנה מכיוון שדרות שז"ר והחניון העתידי, ללא צורך במעבר בכניסה הקיימת. הכניסה תשולב במהפך התשתיתי במסגרת פרויקט "שער העיר", הכולל שדרוג צירי תנועה והקמת חניונים רבי תפוסה. מבואת הכניסה תכלול שלושה מפלסים שיאפשרו יציאה וכניסה נוחות ונגישות.
מתקרבים לירושלים: הבשורה של 431
מסילת הרכבת הצמודה לכביש 431 תחבר את ערי החוף והשפלה עם מודיעין וירושלים בקו רכבת מהיר. אורך התוואי כ-30 ק"מ, מתוכם הונחו עד כה 14 ק"מ. הפרויקט כולל כ-6 ק"מ גשרים, ובהם גשר מיוחד באורך 3,500 מטר – הארוך בישראל מעל כביש פעיל. כמו כן, נבנו שלוש מנהרות תת-קרקעיות שאורכן עד 450 מטר.
הפרויקט, שעלותו כ-4 מיליארד שקל, כולל הקמת תחנת "מעוין שורק" סמוך לראשון לציון ותחנת "רמלה דרום" הסמוכה לשכונת קריית האומנים, ולידה חניון "חנה וסע" עם כ-300 מקומות חניה, וכן שדרוג של תחנת "ראשון לציון הראשונים". העבודות בעיצומן וצפויות להסתיים עד סוף 2026, כולל חשמול מלא.
אגב, רכבת ישראל חידשה לאחרונה את פעילות מסוף המטענים בבית שמש לראשונה מזה 30 שנה, כחלק מהרחבת רשת ההובלה הארצית ברכבת.
ברגל או באופניים: המהפכה הבריאה
עד שנת 2030 צפויה ירושלים להפעיל רשת שבילי אופניים עירונית באורך כולל של כ-200 ק"מ, שתכלול עמדות ריענון ותחזוקה, מערך השכרת כלים דו-גלגליים וחניונים ייעודיים. חלק מהשבילים ישולבו בתוך המערך העירוני הקיים, וחלקם ינצלו פרויקטים משלימים כמו עשרות מעליות ודרגנועים לשיפור הנגישות באזורים הרריים. עד כה נסללו 89 ק"מ של שבילים.
המבנה הטופוגרפי ההררי של ירושלים מקשה לא רק על רוכבי אופניים, אלא גם על התניידות ברגל – בייחוד לאנשים עם מוגבלויות, הורים עם עגלות וקשישים. לצורך הבטחת נגישות נוחה לתחנות הרכבת הקלה מוקם בעיר מערך של עשרות מעליות ודרגנועים שיאפשר לנוסעים להגיע לתחנות הרכבת ומהן לכל מקום בעיר, ללא צורך ברכב פרטי. בין אזורי המגורים לתחנות הרכבת הקלה ייסללו שבילי הליכה, ולאורכם מתוכננת נטיעת עצים לצורך הצללה והצבת ספסלים למנוחה – מה שייצור חוויית הליכה נעימה.
שאטלים וחניונים: מעודדים נסיעה באוטובוס
במסגרת חיזוק התחבורה הציבורית בפרוזדור ירושלים הופעל קו מיניבוס חדש מלטרון לקריית הממשלה בירושלים, על כביש 1, שיפעל מחניון "חנה וסע" ללא תשלום. הקו יפעל על נתיב לתחבורה ציבורית ויאפשר הגעה מהירה לבירה, יפחית את השימוש ברכב פרטי ויקל על עומסי התנועה. המפעילה היא אגד החזקות, שזכתה במכרז להפעלת קווי האוטובוסים באשכול עוטף ירושלים–מערב.
בנוסף, נחנך מסוף הארזים למרגלות שכונת רמות, על כביש 1, בשטח של כ-50 דונם. המסוף שהקמתו עלתה כחצי מיליארד שקל כולל 12 רציפי אוטובוסים, מבני מנהלה, חניון חשמלי עם 215 עמדות טעינה מהירה וגג ירוק בשטח 20 אלף מ"ר.
בכניסות העיקריות לעיר מוקמת רשת של 8 חניוני "חנה וסע" לציבור המשתמשים בתחנות הרכבת הקלה בתוך העיר. החניונים השונים מכילים כ-8,300 מקומות חניה, בפתיחה מדורגת לשימוש עד שנת 2027.
כבישים ומחלפים: דואגים גם לנהגים
במשרד התחבורה החליטו על מספר מיזמים במטרופולין ירושלים, אשר יקלו על נהגי הרכבים הפרטיים.
פרויקט שז"ר – בכניסה לירושלים מוקם בימים אלה מהלך תחבורתי אסטרטגי בהובלת משרד התחבורה ועיריית ירושלים, ובביצוע חברת מוריה. ליבת הפרויקט היא הפרדה מפלסית באורך 730 מטר הכוללת שתי מנהרות המחברות בין כביש מספר 1 למרכז העיר, ישירות לרחובות אגריפס ובן צבי, ובכך מקלות על עומסי התנועה. מתחת להפרדה מוקם חניון תת-קרקעי עצום בעומק 40 מטר, עם כ-1,300 מקומות חניה.
מחלף בייט – כחלק מכביש 16 הוקם מחלף הכולל מנהרה שתחבר את כביש 16 לשדרות בגין. במסגרת העבודות מוקם חניון "חנה וסע", תשתיות לתחבורה ציבורית ומסלולים להולכי רגל. הפרויקט צפוי להפחית משמעותית את עומסי התנועה בכניסה הדרומית לעיר.
מנהרות חדשות – לאחרונה נפתחו לתנועה שתי מנהרות באזור הגבעה הצרפתית, במטרה לשפר את זרימת התנועה לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב. העבודות בוצעו על ידי חברת מוריה כחלק מתכנון כולל לשדרוג הכניסה הצפונית לעיר.
הפרדה מפלסית – בדרום העיר תוכננה הפרדה מפלסית ברחוב אשר וינר, שתקל על העומסים באזור השכונות ארנונה, ג'אבל מוכאבר ורמת רחל. המנהרה החדשה מאפשרת נסיעה רציפה במקום עמידה בצומת עמוס.
כביש 446 – שמחבר בין לפיד, חשמונאים ומודיעין עילית, יורחב לשלושה נתיבים לכל כיוון בעלות של כ-180 מיליון שקל. העבודות כוללות נת"צים באורך 3.5 ק"מ, קירות תומכים, גשר אקולוגי מעל נחל מודיעין והעתקת תשתיות.
כביש 38 – בין צרעה לגבעת שרת בבית שמש, יורחב לדו-מסלולי ודו-נתיבי בעלות של כ-520 מיליון שקל. העבודות כוללות הקמת מחלף חדש שיסדיר את הכניסות לשכונה ויחבר אותה ליישוב ישעי, וכן הקמת גשר שביל אופניים.
מחלף דניאל – המקשר בין כביש 1 לכביש 6, יעבור שדרוג מקיף שיכלול הוספת נתיבים, גשרים, שני מעברים תחתיים למסילות רכבת ותשתית לנתיבי תחבורה ציבורית ושיתופית. עלות הפרויקט מוערכת בכ-110 מיליון שקל.
כביש 375 – מקטע צור הדסה–מעבר בית"ר יהפוך לדו-מסלולי ודו-נתיבי. המהלך יאפשר פיתוח עתידי של אלפי יחידות דיור בביתר עילית, צור הדסה ובית שמש.
העבודות, שיעלו 318 מיליון שקל, צפויות להימשך 3–4 שנים, מהמפגש עם כביש 386 ועד מעבר בית"ר.
