כשבנו גויס ב-7 באוקטובר 2023 ונזקק לאפודים קרמיים, אריק אבוחצירא החליט שהוא לא יכול להישאר בבית בחרדה מבלי לעשות דבר.
קראו גם:
"הבן שלי הוא צלף בגבעתי, וגויס למילואים מיד עם פרוץ המלחמה", מספר אבוחצירא (53), נשוי, אב לחמישה וסבא לארבעה נכדים, שהוא תושב גילה בירושלים. בימים כתיקונם הוא משמש כמנהל תפעול במוזיאון הטבע וכבעליו של הבר 'עלמא בר' בבירה. "הייתי בצפון אצל הוריי בנהריה. הוא התקשר ואמר, 'אבא, אנחנו בנחל עוז ובבארי, למחבלים יש אפודים קרמיים ולנו אין'.
"מיד פתחתי קבוצה עם כל בעלי העסקים בירושלים וביקשתי אפודים קרמיים. אספתי כ-20 אפודים וירדתי לדרום לחלק לחיילים. היה גם מחסור באוכל, כמו חלות לשבת, ובציוד כמו גרביים, מוצרי היגיינה ובגדים. ב-9 באוקטובר כבר היה לנו חמ"ל והתחלנו להעביר אוכל וציוד לחיילים".
חדר ציוד מדהים
כמו כל עם ישראל, שהתגייס בהמוניו בתחילת המלחמה, גם אבוחצירא וחבורת ירושלמים גדולה נרתמה לסייע. שנתיים חלפו, והם עדיין פועלים במרץ בעמותה שהקימו.
"הפעילות רק הלכה וגדלה", מספר אבוחצירא, שמשמש כמנכ"ל העמותה לצד אורן זנתי הסמנכ"ל. "היום אנחנו יושבים בווילה של 5 דונם בגילה, שמיועדת רק למען החיילים. לדעתי אנחנו החמ"ל הכי גדול בארץ לחיילים. יש לנו כ-1,200 מתנדבים ומדי סוף שבוע אנחנו מוציאים בין 2,500 ל-4,000 מנות לאזורי לחימה, עם דגים, עופות, שבעה סוגי סלטים, שתיה, יין לקידוש, וגם ג'חנון, ביצה ועגבניות מרוסקות לשבת בבוקר.
"יש לנו חדר ציוד מדהים. אנחנו מבשלים בימי רביעי וחמישי וביום שישי נציגי צה"ל באים לקחת את האוכל. אנחנו מקבלים תודות ותגובות מדהימות כל יום ראשון".
מאיפה המוטיבציה?
"כולנו רוצים להרגיש חלק ולתרום למאמץ, וזה המינימום שאפשר לעשות. בנוסף לסיוע לחיילים, התחילו להגיע אלינו בימי שישי משפחות מעוטות יכולת שאין להן אוכל לשבת. משפחה אחת הובילה לנוספת, והיום אנחנו מאכילים בכל שבת כמעט 500 משפחות".
