בג"צ דחה הבוקר (ד') את עתירתם של 60 מתושבי רחביה שעתרו נגד קיום ההפגנות בבלפור. בדיון שהתקיים לפני מספר ימים התחייבה המשטרה כי תאכוף את מגבלות הרעש החל משעה 23:00.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי אין מקום להתערב בשיקול דעתה של משטרת ישראל בתנאים שקבעה להפגנות המתקיימות מול המעון הרשמי של ראש הממשלה. זאת, בכפוף למתווה שהציגה המשטרה, לפיו הן בהפגנות המתקיימות באמצע השבוע, הן בהפגנות המתקיימות במוצאי השבת – החל מהשעה 21:30 תיאסר הרעשה באמצעות צופרי אוויר, תופים, כלי הקשה ואמצעי הרעשה אחרים שאינם אמצעי כריזה והגברה (כגון רמקול או מגאפון). לאחר השעה 23:00 ייאסר השימוש גם באמצעי ההגברה.
בפסק הדין קבעו השופטים (השופט ע' פוגלמן, בהסכמת השופטים י' וילנר וא' שטיין) כי אין מקום להורות על שינוי מקום ההפגנות, נוכח חשיבותו הסמלית של מעונו הרשמי של ראש הממשלה, סמל שלטוני מובהק, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן. לגבי מפגעי הרעש במהלך ההפגנות צוין כי המתווה שהציגה המשטרה מאזן כראוי בין זכותם של המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לבין חירותם של התושבים לקיים את שגרת חייהם. עוד נקבע כי הוראות הדין לעניין מפגעי רעש הן נקודת המוצא בענייננו, ומהן אין לחרוג.
הרכב השופטים פוגלמן וילנר ושטיין בפסק דין מנומק בן 22 עמודים ציינו: "בהינתן אופיו הציבורי המיוחד של המעון הרשמי של ראש הממשלה )להבדיל ממעונו הפרטי) לא מצאתי כי העותרים עמדו בנטל הכבד המונח לפתחם לחייב את המשטרה להפעיל את סמכותה ולהורות על השינוי המבוקש במקום ההפגנות.
"כפי שיורחב עוד להלן, הגם שאין חולק כי לקיום ההפגנות דנן בלב שכונת מגורים ישנן השלכות כבדות משקל על מרקם החיים של התושבים ועל רווחתם, איני סבור כי אלו מצדיקות פגיעה כה דרסטית בחופש הביטוי ובחופש ההפגנה בדרך של העתקת מיקום ההפגנה, ולעניין זה די בהגבלות האחרות שהציבה המשטרה על משך ההפגנות ותדירותן".
עוד הוסיפו השופטים: "על רקע כל האמור אני סבור כי על אף הפגיעה הבלתי נמנעת בשגרת חייהם של התושבים כתוצאה מחסימת הדרכים, אין מקום להצר את הפעלת הסמכות של המשטרה להגביל את הגישה לאזור ההפגנות במקרה דנן, באופן נקודתי ומוגבל בזמן, כחלק מתפקידה להבטיח את קיומו של הסדר הציבורי ואת שלום המפגינים. הגבלות אלו הן חלק ממציאות החיים של תושבי הערים המתגוררים בסמיכות לכיכרות מרכזיים ככלל, ומהנטל שבו נדרשים לשאת תושבים שחיים בסמוך למבנה שהוא סמל ציבורי שלטוני מובהק כמעון ראש הממשלה".
השופט שטיין: "חובת המשטרה להבטיח, גם במציאות הלא פשוטה – בלשון המעטה – של הפגנת המונים, כי המפגינים יכבדו ויקיימו את חוקי המדינה, ולא יפרּום בריש גלי ללא מענה".
בית המשפט הוסיף ודחה את הטענות כי יש להטיל מגבלות נוספות על ההפגנות בשל התפרצות הקורונה – מעבר לעטיית מסכות והקפדה על כללי הריחוק החברתי. כמו כן, נדחו טענות העותרים נגד מידת האכיפה של המשטרה את המגבלות. נקבע כי אין מקום להורות מראש על דרך פעולה כזו או אחרת לעניין אכיפת הנחיות המשטרה לאחר שהמשטרה הבהירה כי היא אינה מתנערת מחובתה לאכוף וליישם את המגבלות אשר הוטלו על ידה בעניין ההפגנות. זאת, בהינתן האיזונים המתחייבים ממשימתה המורכבת לשמור על שלום הציבור והסדר הציבורי תוך קיום חובתה להגן על חופש ההפגנה וחופש הביטוי.
בדיון שנערך ביום ראשון בנושא ביקשו השופטים להתמקד בשאלת הרעש בהפגנות וביקשו נתונים על היקף ההפגנות ושעות הפיזור.
ראש אגף המבצעים במחוז ירושלים של המשטרה, נצ"מ ארזני, אמר בדיון כי המשטרה שואפת לאכוף את צופרי האוויר כבר מהשעה 21:30, אך "כל כניסה כזו נדרשת לעימותים מול המפגינים. זה לוקח שעות, לא דקות. מדובר במאות אנשים. לכן, להיכנס ולהוציא את הכלים דורש הפעלת כוח שהוא לא סביר".
בנוסף, במהלך הדיון התפרצה תושבת רחביה קמי רביב ואמרה: "דריסה ברגל גסה של אנשים חסרי ישע. של ניצולי שואה. אישה ניצולת שואה כבר לא יכולה לרדת מבית שלה. זו הפגנה שחיה בתוכנו כל יום כל שעה. בואו, אני מזמינה אתכם. תחיו שעה אחת מהשעות שלנו", והוסיפה בבכי: "אני לא ישנה בלילות, יש לי צילצולים באוזניים כבר".
עורך הדין חור אוריאל ניזרי, המייצג את העותרים בבג"צ בלפור מסר המייצג את תושבי רחביה וטלביה: "בית המשפט הציב היום תמרור עצור! להתנהלות המשטרה, בכל הקשור להפגנות בסמוך לביתם של העותרים. פסק הדין ביחס להתנהלות משטרת ישראל, הינו מהחמורים ביותר שנכתבו כלפי רשויות אכיפת החוק. אנו קוראים למשטרת ישראל, לעמוד בהתחייבויות כפי שנקבעו בפסק הדין, ולעצור את הרעש עד השעה 21:00 וכן לאסור ההפגנות בשעות האסורות על פי חוק".
תגובת "החולצות הלבנות": "בג"צ קובע שעל המשטרה לשנות את דרכיה ולהתחיל לאכוף, אנחנו נהיה בשטח לוודא שהיא עושה את זה".
בהכנת הכתבה השתתפה אלינור פבריקר
פורסם לראשונה: 11:59, 19.08.20
