המבקרים שהגיעו לשוק מחנה יהודה ביום שישי האחרון כדי לערוך קניות לשבת נדהמו למראה עימות קולני שפרץ בין עובדי בר ה'ברברה' לבין עובדים בחנות 'דוד דגים', הכל בגלל ויכוח שפרץ כי קבוצת מבלים בבר החלה לשיר בקול רם מדי לטעמם של עובדי חנות הדגים. "היה לנו שולחן של אמריקאים שהתלהבו והתחילו לשיר", סיפר אחד מעובדי הבר. "העובדים של חנות הדגים הוציאו צינור מים ואמרו להם שאם לא יהיה שקט הם ישפריצו עליהם". מנגד בחנות טענו כי מדובר בפגיעה מתמשכת בסוחרים והפרעה ללקוחותיהם, "מי שרוצה לגרש אותנו מהשוק יבין שיש מי שרואה בו בית ומהבית שלנו לא נצא".
כך או כך, האירוע ממחיש את המתיחות השוררת בין הסוחרים בעלי הדוכנים לבין כמה מבעלי הברים. "זה לא המקרה הראשון", טוען אחד הסוחרים השבוע. "המוזיקה מתחילה מאוד מוקדם וזה יוצר המון קונפליקטים. יש סמטאות שהברים השתלטו עליהן".
פגיעה בפרנסה ובשמיעה
"אני מוצפת בהמון פניות מתושבים ומסוחרים ואפילו מבאי השוק", אומרת יו"ר ועד סוחרי השוק טלי פרידמן. "לקוחות שמגיעים ממגוון מקומות בארץ וגם ירושלמים ותיקים שכל חייהם ערכו את הקניות שלהם בשוק פשוט לא יכולים לשמוע מה אומרים להם בגלל גובה המוזיקה מחלק מהברים".
קראו גם:
לטענת פרידמן, הדבר לא מהווה רק מטרד אלא פוגע פגיעה של ממש ביכולתם של הסוחרים להתפרנס. "פנה אליי סוחר שעובד בשוק כבר 50 שנה והוא אומר שהוא לא מצליח למכור סחורה כי הוא לא שומע מה מבקשים ממנו, ולצערי הרב זה דבר שקורה כמעט בשגרה".
"המצב הזה פוגע בנו", אומר אחד הסוחרים, שביקש להישאר בעילום שם. "המוזיקה לא מתחילה בשעה 20:00 בערב אלא הרבה לפני, לפעמים אפילו ב־12:00. המצב מחריף במיוחד בימי שישי, שאז המוזיקה מתחילה מאוד מוקדם. בשישי אנשים באים לעשות קניות לבית וזה מקור הפרנסה שלנו, והמוזיקה של הברים בלי להתחשב בחנויות שליד מייצרת מצב שאני לא יכול לשמוע את הלקוחות שלי".
לדברי פרידמן, חלק מהסוחרים נפגעים לא רק כלכלית אלא בריאותית. "סוחרת שעבדה עשרות שנים בשוק רצתה לקראת הפרישה להעביר את העסק לבנה הצעיר, והוא פשוט לא הצליח להתמודד עם הרעש שגרם לו מיגרנות. יש לנו מספר סוחרים שנפגעה להם השמיעה. אחד איבד אותה באוזן אחת".
לפרידמן חשוב להדגיש כי בסופו של דבר מדובר בקומץ של ברים. "יש הרבה ברים בשוק ועיקר הבעיה היא מול 5-3".
"בקבוקים על הראש"
"הבעיה היא לא הברים. היו ברים המון זמן שהתנהלו ביחסי שכנות והבינו שיש חיי יום וחיי לילה", טוען מנגד אחד הסוחרים. "היו המון אירועים בשוק והיה מאוד כיף להסתובב בו. בשלב מסוים בקורונה המון ברים נסגרו ובמקומם הגיעו ברים בסגנון קצת שונה, וזה בסדר. העניין הוא שבשלב מסוים ההפרדה נגמרה. היום הברים פותחים את הדלתות בשעה 12:00 בצהריים ומפעילים מוזיקה בעוצמה מחרישת אוזניים ואי אפשר לעבוד.
"ניסינו לדבר איתם, כי בסופו של דבר אנחנו שכנים", הוא מוסיף, "אבל זה לא עזר. אני נאלץ לסגור את העסק מוקדם הרבה יותר כדי לברוח מהבלגן".
לדברי הסוחרים, לא רק עוצמת המוזיקה מבריחה לקוחות אלא גם סוג הבליינים שמגיעים איתה. "יש מקרים שנכנסים אליי תיירים לחנות כדי לברוח מקטטות שפורצות בחוץ ואני צריך להרגיע אותם", מספר הסוחר.
"בהתחלה כל העניין עם הברים היה מאוד יפה ונחמד. היה שילוב עם בתי קפה שמשך אוכלוסייה של אנשים מבוגרים והיה מאוד נחמד. אך בשנים האחרונות המצב התהפך", מוסיף סוחר אחר. "הברים הביאו איתם אוכלוסייה שונה מאוד לשוק, הרבה ילדים וצעירים".
"ברמה היומיומית זה פשוט סבל ופגיעה בעסקים", אומר עוד סוחר. "רעש בלתי נסבל גם במהלך היום וגם במהלך הלילה. יש אלימות מאוד קשה. אני מדבר איתך על בקבוקים שנשברים לאנשים על הראש בתדירות של פעם בשבוע, לא דחיפות".
"כל מבלה ירושלמי שעיניו בראשו הבין כבר שסטודנטים והרבה אוכלוסיות שהיו באות סתם לבלות בערב לא מגיעות יותר", טוען סוחר נוסף.
"השוק נהיה מועדון גדול"
השוק הוא כידוע לא רק מקום לבילוי וקניות אלא גם למגורים. "כרגע הביקוש לדירות באזור השוק הוא די נמוך, בעיקר כי המחירים מאוד גבוהים", אומרת המתווכת כוכבה בת חיים מ'תיווך המשכן' באגריפס. "סוג האוכלוסייה שכן באה לגור בשוק זה הרבה צרפתים ואמריקאים, וגם סטודנטים שמגיעים לדירות שותפים".
לדבריה, מה שמרתיע אנשים מלגור באזור הוא סוגיית הרעש. "זו אחת הבעיות הגדולות, אבל אנשים יודעים שרועש פה ולוקחים את זה בחשבון כשהם מחפשים דירה".
אלונה (שם בדוי) היא מאלה שמתגוררים בשוק כבר עשרות רבות של שנים וכעת הם מתמודדים עם השינוי שעובר עליו. "המצב השתנה ממש לרעה. היה פה כל כך נעים. זה היה שוק של פירות וירקות, והיום כל הברים והפאבים מאוד מקשים עלינו. זה נהיה מועדון אחד גדול".
חשבת לעזוב? "הרבה פעמים, אבל אני מפחדת כי אני כבר מבוגרת, אבל גם קשה לי להתמודד עם הרעש. זה פשוט סיוט".
אלימות ותקיפה מינית
בשבוע שעבר נעצר חשוד אשר שוחרר ביום שני השבוע, לאחר שמבלות התלוננו שתקף אותן מינית. בשוק טוענים שהשילוב של אלכוהול, מבלים צעירים ושעות הלילה גורם לאירועי אלימות וונדליזם, ולא אחת גם להטרדות מיניות, ולפני מספר חודשים אף למקרי אונס.
"כשמגיעים לבלות חבר'ה צעירים מחו"ל זה בכלל מאבד ברקסים", טוען אחד הסוחרים. "האכיפה היא בדיחה. כשקצת מפעילים טיפה לחץ, כולם בוכים בדמעות תנין. נגיד ככה, בתל אביב זה לא היה קורה. יצא לי כמה פעמים להשוות בין מה שקורה ביום חמישי בשוק מחנה יהודה למה שקורה באותו יום בשוק הפשפשים, איך שם הכל מסודר, נקי ויפה, עסק לא נכנס לעסק אחר, לא עושים רעש ובטח שאין אלימות. אם אני מפנה אצבע מאשימה למישהו אז זה למשטרה ולעירייה. אם אני עכשיו בעל של בר ונותנים לי לעשות מה שאני רוצה, לעשות כמה רעש שבא לי, לפתוח כמה שולחנות שיש לי, אז למה שלא אעשה את זה?"
"זה לא כל הברים אלא חבורה מאוד ספציפית עם מאות דוחות, תלונות במשטרה ומה שאתה לא רוצה", מדגיש מנגד סוחר אחר. "אבל בתכל'ס אין מה לעשות, כנראה הכסף יותר גדול מהדוחות, והאכיפה של המשטרה לא אמיתית או בררנית".
"גם המשטרה וגם העירייה מגיעים ומשתיקים, אבל זה פתרון חד־פעמי. זה כל הזמן חוזר", מוסיפה אלונה. "אני יכולה להגיד שירדתי פעם אחת לבקש שינמיכו את המוזיקה, ובעל הבר אמר לי שהוא לא מנמיך ושאם זה כל כך מפריע לי אני מוזמנת לעזוב את הבית. אין עם מי לדבר" .
"שוטרי מחוז ירושלים באמצעות מגוון היחידות הפועלות במחוז, פעלו, פועלים וימשיכו לפעול לאכיפה נגד עבירות פליליות על כל גוניהן, לצד אכיפה נגד עבירות של איכות חיים, לרבות מטרדי רעש וכיוצא בזה, ברחבי השוק ובכל מקום אחר בירושלים", משיבים במשטרת מחוז ירושלים לטענות. "לצד אכיפה יזומה, ככל שמתקבל דיווח על חשד לעבירות פליליות, ובהן גם עבירות מין, המשטרה פועלת לטיפול וחקירה מקצועית ועניינית בהתאם".
"גם לנו יש הוצאות"
מי שלא מבין מה בדיוק רוצים מהם, הוא אבידן סלע, הבעלים של ה'ברברה', הבר שהיה בלב התקרית ביום שישי, ומי שמכנה את עצמו נציג חיי הלילה. "עם כל הכבוד לסוחרים, גם לנו יש שכירויות לשלם. אין מצב שהם יעבדו מ־8:00 בבוקר עד 20:00 בערב, ואנחנו נתחיל לעבוד רק כשהם סוגרים. יש לנו זכויות ויש חוק, ואנחנו עובדים לפי מה שמותר לנו. בין השעות 14:00 ל־16:00 אנחנו כמעט שלא שמים מוזיקה. אנחנו רק פותחים ב־14:00-13:00, אז במיוחד בשעות האלה אין מוזיקה, ומתחילים לעבוד ב־16:00. אנחנו שמים מוזיקה עדינה בכל שעות היום".
לדבריו, בעלי הדוכנים לא רוצים בכלל מוזיקה בשוק. "זה לא יהיה. יש לנו שכירויות פי 2 ופי 3 מהם לשלם", אומר סלע בנחרצות. "גם לנו יש הוצאות".
נטען שהמוזיקה מבריחה לקוחות? "אין דבר כזה. זה סתם שקר וכזב. יש פיקוח והוא מגיע כל שעה ורואה שאין מוזיקה גבוהה. אם היתה מוזיקה גבוהה היו מחרימים לנו ציוד ונותנים דוחות. הסוחרים חושבים שבגלל שהם ותיקים הם יקבעו פה. אני יותר ותיק מהם, אני יליד השוק. הם לא רוצים בכלל ברים אבל צריכים להתרגל למצב שחיי הלילה הם גם חיי היום. אנחנו צריכים לעבוד כי גם לנו יש הוצאות של עובדים ושכירויות".
תושבים טוענים שהמוזיקה נמשכת עד אמצע הלילה. "עד 23:00 יש מוזיקה ומכבים אותנו מייד. זה כבר שנים ככה".
לפני 3 שנים התקיימו בחירות לוועד השוק, אולם כעת חלק מבעלי העסקים של חיי הלילה דורשים להקים ועד נפרד שייצג אותם. "חשוב שיהיה לסוחרי הלילה נציג בוועד השוק, כמה שיותר מהר", אומר סלע, ומוסיף: "כולנו בשוק חברים. יש יוצאי דופן שלא מתאים להם המצב. לדעתי הכל בסדר. מדי פעם יש מתיחות והיא מסתדרת".
אלא שיש גם בעלי ברים שלא שותפים לתחושה וטוענים כי הם עצמם נפלו קורבן להתנהלות בשוק. "הייתי בתוך השוק ויצאתי החוצה", אומר דותן בן חיים, בעל 'השוקה'. "עברתי לנכס אחר ברחוב שילו, ואני גם מנהל תפעול במטה של 'פסטה בסטה'. אני חי ונושם את השוק הרבה זמן, כולל את כל המורכבויות שלו ואת כל הבלגן.
"לגבי בעיית הרעש, זה לא מתבטא רק במהלך הלילה. יכולים להיות שלושה עסקים שכנים במהלך היום שכל אחד מהם עם רמקולים בשיא הווליום. אני יכול לתת לדוגמה. אצלי בפסטה אי אפשר לשבת שם במהלך היום, לאכול ולהיות בשקט שלך, אתה נכנס לסטרס באמצע האוכל. עסק יום שמרשה לעצמו לשים מוזיקה בפול ווליום מונע מאוכלוסיות מגוונות להגיע לשוק. צריכה להיות מערכת אכיפה ברורה ובהירה. אי אפשר לבוא כל יום עם משהו אחר".
ללמוד לחיות יחד
אז מה יהיה? האם אחרי מאה שנות קיום שוק מחנה יהודה עלול להיפגע? למרות המתיחות, בינתיים רוב אלה שדיברנו איתם אופטימיים. "בסופו של דבר כולנו רוצים פרנסה לכולם ושקט, ושגם ברים שפותחים מוקדם יכבדו את האנשים סביבם", אומר אחד הסוחרים, ובעל עסק נוסף מציין: "אנחנו צריכים לזכור שהדבר הכי חשוב זה שנהיה ביחד ונכבד אחד את השני. בנוסף צריך לזכור שאנחנו נמצאים גם במרחב של השוק, וגם בו יש רעש שהוא טבעי וחיובי שהוא חלק מהאווירה של המקום.
"אנחנו בעד איזון, מפרגנים לברים ורק מבקשים להתפרנס בכבוד".
פרידמן: "שוק מחנה יהודה יקר לליבנו, ואנחנו מבינים את ההשלכות והמשמעויות שלו גם לדורות הבאים. אנחנו רוצים בהמשך קיומו וחייבים ללמוד לחיות זה לצד זה. מחנה יהודה עבר המון גלגולים במהלך שנות קיומו ותמיד ידענו לשמור על הביחד הזה. הסוחרים זה מה שעושה את השוק ולכן זה חייב להישמר. כואב לי שאומרים שאנחנו רוצים להרוס את חיי הלילה. אנחנו אלה שהביאו את חיי הלילה לשוק לפני 18 שנה".
"השוק המקורי הולך ודועך"
ד"ר אופיר לאנג, יו"ר המינהל הקהילתי של לב העיר, התריע במשך שנים נגד מה שהוא מזהה כהיכחדות השוק האותנטי. "בעשור האחרון נפתחו יותר ויותר ברים על חשבון הבסטות. יש לזה יתרונות מסוימים כי זה הפך את השוק לפעיל גם בלילה, אבל זה גרם לכך שהשוק המקורי הולך ודועך".
עיקר הדאגה שלו היא ממה שיקרה בהמשך. "תלפיות היתה בעבר אזור חיי הלילה. היתה תקופה שמרכז העיר וגם המושבה הגרמנית היוו את המוקד, ובשנים האחרונות זה השוק. מה יקרה לשוק כשיום אחד עסקי הלילה יעברו למקום אחר? סביר שלא ייפתחו במקומם בסטות שעברו מאב לבן".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא שבמבנה השוק רבים מעסקי הלילה לא יוכלו לקבל לעולם רשיון עסק. "בר מחויב למשל על פי תקנות שירות עסקים לשירותים בתוך העסק ולפעמים אפילו בשניים, אבל מה שקורה זה שהרבה מהעסקים שנפתחים על בסטה של מטר על מטר לא יכולים לעמוד בזה.
"צריך להגיד לזכות העירייה שהיא פתחה שירותים, אבל זה לא באמת נותן פתרון כי בסוף מי שמשתכר לא יתחיל לחפש בכל הסמטאות איפה הם, ואז מוצאים אותם נכנסים לחצרות, לכניסות לבנייני מגורים".
לדבריו, בישיבות שבהן נכח בעירייה ובמשטרת 'לב הבירה' הגיעו הרבה נציגי ברים שפועלים כחוק. "עשרות מהם אמרו 'לא יכול להיות שהבר שנמצא לידי שם מוזיקה עד השמיים'. זה מרחיק לקוחות".
עם זאת הוא טוען שהשיטור העירוני יעיל יותר. "אם פעם עסק היה מוציא מערכת הגברה ב־1:00 בלילה כדי לעשות מסיבת רחוב, היום כבר עוצרים את זה הרבה יותר מהר".
