כ-120 רשויות מקומיות, בהן ירושלים, הגישו לאחרונה בקשה למשרד הפנים לאשר תוספת של ארנונה למגזר הביתי. במכתב שנשלח לשר הפנים, ח"כ משה ארבל ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' נטען הבקשה מגיעה בעקבות תנופת בנייה ותוספת של 6,000 נכסים למגורים מדי שנה. "מדינת ישראל כלל וירושלים בפרט מעודדת התחדשות עירונית כחלק מהמרקם העירוני, הצפויה להוות כ-70% מסך הבנייה בעיר".
בעירייה הסבירו כי המצב החדש מייצר מציאות מעוות שבהבעלי בתים בבניינים חדשים, אשר מחירם גבוה מהממוצע הארצי, ישלמו תעריפי הארנונה לפי סיווג האזור הקיים, שפעמים רבות אינו עומד בהלימה למעמד סוציואקונומי של מבקשי המגורים. כלומר, דיירים בבניין חדש ויוקרתי שממוקם בשכונה שהארנונה בה נמוכה נהנים, לפי טענה זו, מהטבה שאינה במקומה.
כדי לפתור את הבעיה הציעו בעירייה לשנות את חישוב התשלום, כך שכל בניין שאוכלס מתאריך 1 בינואר 2020 ואילך, יגבו ממנו תעריפי הארנונה שלפי "אזור 1". עם זאת, מתוך הבנה שחלק מהדיירים במיזמים של פינוי-בינוי משתייכים לאוכלוסיות ממעמד סציואקונומי נמוך וקבלת הדירה החדשה נובעת מההסכמה שלהם למיזם ההתחדשות ולא כתוצאה משיפור מצבם הכלכלי, צוין כי "עבור דיירי דירות התמורה תישמרנה הזכויות והתעריף הקיים לחמש שנים לפחות, בכפוף לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולתנאים המפורטים בו".
עוד נכתב בפנייה כי מבדיקה כללית שנערכה יחד עם יועץ חיצוני עולה כי ברשויות נוספות, למשל בתל אביב, שיטת סיווג הארנונה מתבססת גם על מועדי גמר הבנייה ולא על בסיס גיאוגרפי בלבד. "רשויות נוספות כמו למשל נתניה מקדמות עדכון לצו המיסים לשיטת סיווג המשלבת בין המצב הקיים לבין מועדי גמר בנייה, תוך שמירה על זכויות הדיירים".
התעריף החדש יגולגל לשוכרים
צריך להקדים ולומר כי בבקשה שהגישה העירייה לחישוב מחודש של הארנונה יש היגיון, במיוחד לנוכח הגידול החד במיזמי ההתחדשות העירונית, אשר משנים הלכה למעשה את הרכב האוכלוסיה של שכונות רבות.
למרות זאת, בכירים בעירייה הביעו חשש מהתוכנית החדשה. לטענת המתנגדים, מי שנפגע מההחלטה הזאת הם אלפי בתי אב שחלקם רכשו את הדירות וחלקם גם שוכר את הדירות הללו, בינהם ישנם תושבים שהם ללא דירות כלל.
"זהו אינו סוד שבירושלים יש הגירה שלילית", אומר גורם בכיר בעירייה, "הסיבות הן מגוונות: ציביון העיר, איכות חיים, חינוך וישנו חשש שכעת גם מחירי הארנונה יהפכו להיות סיבה נוספת לבריחה מהעיר. העירייה עשתה טעות קשה, היא פוגעת בציבור היצרני, אותו היא מבקשת להשאיר בעיר.
"ירושלים תהפוך עיר לעשירים בלבד", הוסיף הגורם, "כל בעלי הדירות שקנו בקריית יובל או בשכונות אחרות דירות בבניינים חדשים הם לא אנשים עשירים בעלי יכולות גבוהות לממן את תעריף הארנונה הכי גבוה בעיר.פעמים רבות מי שסופג את תשלום הארנונה הם דווקא השוכרים, שאפילו אין להם דירות משלהם. אלה סטודנטים, משפחות צעירות שאין להן יכולת לרכוש דירה בעצמן וזה אומר מה מצבם הכלכלי. השכונות שבהם נבנו המגדלים כמו קריית יובל וקריית מנחם לא הפכו בין יום לשכונות יוקרה המצדיקות תשלום גבוה לפי תעריף של אזור 1".
לטענת הגורם, היה ניתן לבצע העלאה בשיעור יותר מתון, "כמה עשרות מיליונים שזה הרווח שבסופו של יום העירייה תשיג מהמהלך, לא יצילו את תקציב העירייה".
הגורם ציין כי אמנם השינוי יפגע בשלל מגזרים, כמו תושבים חרדים הגרים בבניינים חדשים ברוממה לדוגמה, אולם לדבריו מירב הפגיעה תהיה בקריית יובל, קריית מנחם ובכל אזור שבו נבנית בנייה חדשה".
"על מה רוצים שנשלם?"
"לא ייתכן שאנשים שרכשו דירה במיטב כספם, השקיעו את כל החסכונות שלהם ולקחו הלוואות על מנת להגיע לדירה ייאלצו לשלם גם ארנונה יקרה", אומר תושב פרויקט בכניסה לעיר, "ונראה לי שרוב האנשים שגרים בדירות החדשות הם אנשים שבסך הכל רצו לשפר את איכות החיים שלהם, והם בעלי התחייבויות גדולות מאוד מול הבנקים. עם יוקר המחייה שעולה מיום ליום ומשכורות שנשארות כמו שהן תמוה שעיריית ירושלים שמקבלת מענק שנתי מהמדינה רוצה להעשיר את קופתה על חשבון משלם המיסים".
"על מה בדיוק העירייה רוצה להעלות את הארנונה", טוענת תושבת המתגוררת בפרויקט באחת משכונות מרכז העיר. "יופי שהבניין הוא חדש אבל האזור סביבו לא. יש זבל ברחובות, צמחייה לא מטופחת, לכלוך. יש מקומות שאין בהם תאורה, בורות בכבישים אז על זה העירייה רוצה שנשלם תעריף של אזור 1?", היא אומרת בכעס. "אני מקווה שיהיו התארגנויות כנגד ההחלטה שפוגעת בנו. לא היה תחום שהעירייה לא העלתה בו את הסכומים, אפילו על צהרונים אנחנו משלמים יותר כאילו אין מלחמה ויש שגשוג כלכלי".
מחכים לאישור
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בקשות כלל הרשויות נבחנות בימים אלה בהתאם לקווים המנחים. עם קבלת החלטה יוגשו המלצותיהם לאישורי שרי הפנים והאוצר".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מאז העדכון האחרון לתעריפי הארנונה, שבוצע בשנת 1988, השתנו פני העיר כך שישנן שכונות בהן לא קיימת הלימה בין תעריף הארנונה הנוכחי לבין רמת איכות החיים הגבוהה שם, שעלתה במשך השנים והשירותים העירוניים הניתנים בהן. כך לדוגמה, בוצע פיתוח חסר תקדים של המרחב הציבורי בשכונת קריית היובל, נבנו גני ילדים חדשים לצד תכנון ובינוי בתי ספר חדשים, נסלל קו רכבת קלה אשר ייפתח בחודשים הקרובים לתנועה, לצד פיתוח והקמת מבני מגורים חדשים ואיכותיים. בדומה גם מתחם רוממה. מתחמי התחדשות עירונית דורשים השקעה עירונית גבוהה בשל כמות האוכלוסייה המתווספת לאזור על צרכיה השונים ועל כן, קיים צורך גם בעדכון התעריפים. מדובר בתהליך תיקון עיוותים של עשרות שנים. מתוך כ-230 אלף יחידות דיור בעיר המחויבות בארנונה, יתעדכן תעריף הארנונה לכ-12 אלף יח"ד בלבד. עדכון התעריף, יביא להלימה בין הבניה החדשה והמודרנית וההתפתחות האדירה של אזורים אלו. טרם התקבלה תשובת משרד הפנים לעניין העלאת הארנונה".
