האם העירייה מייצרת לעצמה הכנסה כתוצאה מבנייה לא חוקית? לפי בית המשפט התשובה היא חיובית. שלטי החוצות הענקיים שהוקמו בשנים האחרונות לצידי הצירים הראשיים והמחלפים, הוקמו שלא כדין וללא היתר בנייה כמתחייב. כך התברר בבית משפט השלום בעיר ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בפסק דין של שלושה שופטים בראשות השופט רם וינוגרד.
קביעה זו אומנם לא עמדה במוקד הדיונים שנערכו באותן ערכאות, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתי המשפט קיבלו את הטענה השערורייתית לכאורה, שכן אותם שלטים לא חוקיים הם למעשה בסיס להכנסות לא מבוטלות לקופת העירייה מהפרסום בהם.
יצוקים 'זמנית' בקרקע
העירייה מצידה 'מתחמקת' מלהוריד את שלטי הענק הללו או לחלופין להסדיר את הצבתם כחוק ולהוציא עבורם היתרי בנייה כנדרש, בטענה כי לנוכח החפירות הרבות בעיר היא נדרשת להזיז מעת לעת את השלטים בתקופה הנוכחית, כך שלשיטתה מדובר בשילוט זמני של 'שלטים ניידים'.
קראו גם:
עם זאת קשה שלא לתהות כיצד ניתן להגדיר אותם כניידים היות שמדובר במתקן מסיבי שמורכב על עמוד מתכת בגובה של יותר מעשרה מטרים ושתול היטב בקרקע על ידי יציקת בטון. כך או כך, האמור מתייחס ל־12 שלטי ענק ברחבי העיר שהוקמו ללא היתר בנייה בצידי צירים מרכזיים, כגון כביש בגין, על דרך גולומב ולאורך גן סאקר.
"העבירה שדפקה אותי"
נושא השילוט הלא חוקי התגלה כבדרך אגב במסגרת תביעה שנדונה בבתי המשפט בעיר. הכל החל כאשר י', בעל עסק פרטי, הגיש תביעה נגד העירייה. י', שהקים בחזית המבנה שבבעלותו בכניסה לעיר שלט אלקטרוני עם תצוגה מתחלפת, עמד בכל דרישות החוק ותקנות העזר העירוניות, לרבות הוצאת היתר לשילוט ותשלומי אגרות ומיסים הכרוכים בזה. במשך שנים נהנה י' בעל השלט מביקוש רב מצד המפרסמים השונים בשל מיקומו המבודד והייחודי של השלט, עד שיום אחד הציבה העירייה לא הרחק ממנו שלט גדול ממדים ומרשים בהרבה. מכאן, לטענת התובע, הלך ודעך הביקוש לשלט שלו עד שלדבריו הוא הפסיק את פעילותו.
בתביעתו טוען י' כי אלמלא העירייה הציבה את השלטים הלא חוקיים שלה באזור, ממילא הכנסותיו לא היו נפגעות, ועל כן הוא רואה בה את האחראית לכך. השופטים שדנו בתביעה אכן מקבלים את הטענה כי השילוט העירוני המדובר הוקם שלא כדין וכי העירייה מחויבת להוציא היתר עבורו. אך מכיוון שלא הוכח 'הקשר הסיבתי' בין הקמתו של השלט החדש לבין כישלון השלט הקטן, טענתו של י' נדחתה.
"הצבת שלט העירייה חיסלה כלכלית את השלט של מרשי", טוען עורך דינו של י', בנימין לוין. "הוא השקיע רבות ברכישת השלט והפעלתו וכן בתשלום מיסים, שהעירייה יותר מהכפילה לאחר הצבתו.
"לאחר שחקרתי בנושא, גיליתי להפתעתי ששלטי הענק של העירייה ברחבי העיר מוצבים ללא היתר בנייה. בתביעה שהגשנו העירייה לא הצליחה לסתור את טענותינו על החובה להיתר בנייה עבורם אך בית המשפט קבע כי אין בהיעדר היתר לקבוע שהנזק שנגרם הינו תוצאה ישירה של הפרת חוק זו. גם בערעור למחוזי השופטים לא מצאו לנכון לסטות ממסקנת בית משפט השלום על כך שהיעדר חוקיות השלט אינה בהכרח הגורם הישיר לנזקיו של מרשי".
וכך, בעוד התובע ייאלץ לחשב מסלול כלכלי מחדש, ראוי לזכור שנכון לכתיבת שורות אלה העירייה ממשיכה לגרוף מאות אלפי שקלים מהכנסות פרסום המבוססות בסופו של דבר על מעשה לא חוקי.
העירייה: הוצאת היתר לא רלוונטית
מהעירייה נמסר בתגובה: "עמודי שילוט ופרסום מוצבים במרחב הציבורי במסגרת היתר לתיאום תשתיות. מכיוון שהעיר נמצאת בתנופת פיתוח משמעותית, העמודים הינם זמניים ומועתקים ממקומם מעת לעת. על כן, הוצאת היתר בנייה קבוע אינה רלוונטית".
