בעקבות התלונות הרבות של התושבים אודות קרונות הרכבת הקלה החדשים והתפקוד של הרכבת באופן כללי, הבטיחו בשבוע שעבר בחברת כפיר "שיפור הדרגתי בשירות החל מיום שני הקרוב". מועד היעד הגיע וכמובן שיצאנו ב'מיינט ירושלים' לבדוק אם אכן יש שיפור. התוצאות לפניכם.
לקחתי איתי לנסיעת מבחן את חיה לאה, חברה טובה שמתגוררת בכוכב יעקב ועובדת ברחביה. לירושלים היא מגיעה בדרך כלל ברכבה הפרטי, מחנה אותו בפסגת זאב ונוסעת למרכז העיר ברכבת. כך עד לאחרונה.
"בגלל הבלגן עם הרכבת הקלה והתגובות הלא טובות בפייסבוק, מאוד חששתי לעלות על הרכבת ואני נוסעת עם הרכב עד העבודה ומחפשת שעה חניה", היא אומרת לי, "רק בגללך אני עולה בפעם הראשונה על הרכבת החדשה".
דבר ראשון אני בודקת את תדירות הרכבת. השעה 18.32, הרכבת הבאה תגיע בעוד דקה וזו שלאחריה בעוד 4 דקות. נהדר. אבל זו שמגיעה ישנה ואני רוצה שחיה לאה תעלה על החדשה בדווקא. אז אנחנו חוצות את הכביש. המסך המורה שם על תדירות הרכבת אינו עובד בכלל. בכל זאת היא מגיעה מהר, חדשה ויפה.
"כמו רכבת של ילדים, אפילו עיניים יש לה", צוחקת חיה לאה. יש לה ארבעה ילדים, אז היא יודעת על מה היא מדברת. אבל הרכבת עמוסה מידי ואנחנו לא מצליחות להיכנס. מרחוק אנחנו רואות ממול את הרכבת החדשה מגיעה, אנחנו ממהרות לחצות בחזרה ועולות עליה. היא חצי ריקה. אמנם אין מקום לשבת, אבל יש מספיק מקום לעמוד וברווח.
חיה לאה בודקת את מכשירי התיקוף ונהנית לגלות שאם עד כה יכול היה כל נוסע לתקף לעצמו בלבד, כעת הוא יכול לתקף גם על 2 נוסעים ויותר, כמו באוטובוס. "אני אוהבת שיש מערכת חדשה שמאפשרת לתקף על יותר מבן אדם אחד", היא אומרת, "כאמא לילדים זה נהדר".
המסכים מראים את זמני הנסיעה והתחנות הבאות ומסך אחד אפילו מראה אותנו, נוסעי הרכבת. חיה לאה מתחברת לווי-פי של הרכבת. "הוא מהיר", היא מתפעלת, "תראי איך מהר ירדו לי העידכונים של הסלולרי".
צוותי שירות? לא נצפו
אנחנו יורדות 3 תחנות אחר כך וחוצות את הכביש. הפעם, כך מראה אחד המסכים, צריך להמתין דקה עד הרכבת הבאה, או 9 דקות תמימות עד לזו שאחריה. זה הרבה. המסך השני אינו עובד ורק תמונת השומר מסך של ווינדוס שמוקרנת עליו, מזכירה לנו ימים אחרים עם מחשבים ישנים שהיו אז להיט חדשני. לאורך המסע הקצר אנחנו לא מבחינות בצוותי השירות שהובטחו בכפיר, אבל גם לא בפקחים.
קראו גם:
"היתה נסיעה חלקה ולא היה עמוס", מסכמת חיה לאה כשאנחנו חוזרות. "ברכבת היה לי קצת קר, אבל אולי זו רק אני. רק הרעש של הרכבת על הכביש כשהיא מתקרבת, מרגיש כמו תחילת אזעקה ואנחנו פוסט טראומתיים", היא מזכירה. "היתה לי חוויה נחמדה, אולי אעלה שוב, אבל לא בשעות העמוסות".
לסיכום, מצב הרכבת הקלה:
הובטחה תדירות רכבת גבוהה - קיבלנו זאת חלקית.
הבטיחו מכשירי תיקוף חדשים - וקיימו.
הובטח שיתגברו את צוותי השירות - לא ראינו. יכול להיות שזה בגלל השעה המאוחרת יחסית?
הובטחה מערכת מידע דינמית, הצגת מסלול הנסיעה וזמני הגעה - קיבלנו ואין תלונות.
הובטח חיבור חופשי לאינטרנט - קיבלנו חיבור מהיר. מעניין מה קורה כשהרבה נוסעים מתחברים אליו.
הובטח מיזוג אוויר - לחיה לאה היה קר, לי לא. אז נישאר עם טעם טוב.
