הודעתו השבוע של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקפאת תקציב עידוד להשכלה גבוהה של תושבי מזרח העיר עוררה חשש כבד בקרב סטודנטים. "ההחלטה תגרום לי לעצור את הלימודים ואני אלך לעבוד", אומר אחמד דעדוע (20) הסטודנט לסיעוד בהדסה עין כרם.
"לא תהיה לי ברירה אנחנו חייבים את הכסף הזה, ההחלטה הזו מונעת מסטודנטים חדשים להיכנס למכינה ובלי זה הם לא יוכלו ללמוד במוסד ישראלי", הוסיף פנסיס מטרי מבית חנינה, סטודנט למדעים ביו רפואיים באוניברסיטה העברית.
מנגנון פיקוח
סמוטריץ' הסביר את הקפאת התקציב שנועד לעידוד השכלה גבוהה בקרב פלסטינים תושבי האזור מתוכנית החומש למזרח העיר, בכך שאין פיקוח לאן הולך הכסף. "כמי שדוגל בירושלים מאוחדת אני מאמין שאנחנו צריכים להשקיע במזרח העיר. בהכנסת מערכת החינוך הישראלית, בתשתיות ושיפור השירות לאזרח, בתעסוקה ועוד", הסביר שר האוצר אך הוסיף: "בשנים האחרונות התפתחו באוניברסיטאות ובמכללות בישראל תאים איסלמיים קיצוניים שמביעים פעם אחר פעם הזדהות עם אויבי ישראל, מה גם שהם מקבלים עדיפות על פני סטודנט יהודי ששירת בצבא ועושה מילואים".
הוא הוסיף כי המכינות היו מיועדות לעולים חדשים וחיילים בודדים, אך אלה התרוקנו והעולים נותרו ללא מענה. בנוסף ציין כי הוא מתנה את אישור הסעיף בהקמת מנגנונים שיטפלו בהקצנה הלאומנית באוניברסיטאות וימנעו אותה.
הודעתו של שר האוצר עוררה ביקורת וסערה גדולה הן מצד הגורמים המקצועיים במשרד החינוך ובמערכת הביטחון, אבל גם במוסדות עצמם. נשיאי מוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים פנו במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו והתריעו מההשלכות של הפסקת התוכנית לעידוד השכלה גבוהה לצעירים ממזרח ירושלים. לטענתם, ההחלטה תגרום להפקרת צעיריים לחיי בערות, עוני, פשע וטרור.
מי שעוד מחה על ההחלטה הוא ראש עיריית ירושלים משה ליאון שאמר: "התמיכה בהשכלה במזרח ירושלים תימשך ותורחב. תוכנית החומש החדשה שעתידה לעבור בממשלה תסייע לנו להמשיך בעבודה המאומצת במזרח העיר".
לגבי הסעיף של ההשכלה הגבוהה אמר ליאון, "תקום ועדה אשר תבצע בקרה על התקציב וזאת בעקבות טענות שונות לגבי הפעילות בקמפוסים".
"כל הצדדים יפגעו"
"ההחלטה שוברת לי את הלב", אומר דעדוע, תושב שכונת שכונת אקבד תקייה שסיים בימים אלה את המכינה, "עבדתי בהדסה עין כרם וראיתי את המצב הקשה של החולים. ההחלטה הזו תפגע בחולים כי יהיה פחות כוח אדם מוכשר. לתושבי מזרח העיר היא תגרום לא ללמוד והם יכולים להידרדר לפשע.
"אני קורא מכאן לממשלה להעביר את התקציבים בהקדם האפשרי כדי שאנחנו נוכל להמשיך ולהתפתח. זה יהיה שווה לכל הצדדים, גם לחולים בבית החולים שאני אטפל בהם וגם לי שאני אעבוד בעבודה מכובדת ואתפרנס בכבוד. תתעוררו מהר כי המצב לא יוכל להימשך ככה".
"ההחלטה החדשה מונעת מסטודנטים חדשים להיכנס למכינה דבר שלא מאפשר להם ללמוד באוניברסיטה", מוסיף מטרי, סטודנט לתואר שני במדעים ביו־רפואיים באוניברסיטה העברית. "גם אני למדתי עברית במכינה מה שהכין להתקבל לאוניברסיטה, ואם התוכנית לא הייתה קיימת אז אני הייתי אמור לקחת קורסים פרטיים ללימוד השפה העברית. מעבר לזה שלא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו, זה גם לא עוזר כמו המכינה לסטודנטים להיכנס לאווירת האוניברסיטה כי המכינה מכינה אותנו גם איך בנוי קורס איך לבנות מערכת איך לשלוח מיילים לדבר עם מרצים, איך לסדר את הזמן וכל מה שעושים באוניברסיטה. אני מתנגד להחלטה כי היא תפגע בנו כתושבי מזרח ירושלים שרוצים ללמוד באוניברסיטה".
"לא נצליח למצוא עבודה בלי השפה שאותה מלמדים במכינה", מוסיפה סטודנטית שנה ג' למזרח תיכון באוניבסיטה העברית שגרה בג'אבל מוכבר, "כשאנחנו מסיימים את לימודי התאוגי'הי ויש לנו שתי אפשרויות או ללכת לאוניברסיטה פלסטינית או לישראלית. אנחנו חיים במזרח ירושלים ולא בגדה המערבית וחייבים לשלוט בעברית. אנחנו לא יכולים לעשות כלום בלי השפה.
ההורים דוחפים
"עכשיו 80 אחוז מההורים מעודדים את הילדים שלהם ללכת ללמוד באוניברסיטה העברית ולא בפלסטינית, כי אחרת לא נצליח למצוא עבודה", היא מוסיפה. "גם אבא שלי עודד אותי ללמוד בעברית. בזמן הלימודים בתיכון מגיעים אלינו ומסבירים לנו על היתרונות באוניברסיטה הישראלית על העזרה במכינות.
"זה לא יפגע רק בנו. מספר הרופאים הערבים, האחים והאחיות, המורים הכל יפגע. זה יפגע גם בכלכלה בישראל. כשבוגר מערכת החינוך של מזרח ירושלים סיים י"ב הוא לא מוכן להיכנס ישירות לאקדמיה", מסביר מנהל תוכנית החומש והחינוך במזרח ירושלים, ציון רגב, "הוא נדרש לחזק את נושא העברית ולפעמים גם לעשות פסיכומטרי על מנת שיוכל להתקבל לאוניברסיטה, ולהבין מה זה ללמוד באקדמיה ישראלית וזו החשיבות של המכינות.
עוד בחדשות:
"רק בחמש־שש שנים האחרונות ערביי מזרח העיר התחילו להיכנס לאקדמיה", הוא מדגיש. "עד לפני כמה שנים החבר'ה היו לומדים באוניברסיטאות פלסטיניות, שם מקבלים אותם בשמחה כי הם נחשבים סטודנטים טובים. הם מסיימים את הלימודים אבל לא יכולים לעבוד בשוק הישראלי, זה לא עוזר שיש להם תואר בעבודה סוציאלית מאוניברסיטה במזרח ירושלים. ולכן הורי התלמידים מבינים מצוין שאם הם רוצים להיכנס לשוק העבודה הם צריכים להיכנס לאוניברסיטה ישראלית. אם לפני כן 70 סטודנטים התחילו תואר ראשון היום עומד המספר על 700 ואלה עדיין מספרים קטנים".
"יורים לעצמנו ברגל"
לדברי רגב, על פי נתון מהימים האחרונים יש רישום למכינות פי 2 או פי 3 והביקוש גדול יותר ממה שניתן לקלוט, "אם עכשיו אתה מקצץ אז אתה בכלל דוחק אותם החוצה ולכן סיפור המכינות הוא קריטי".
להערכתו, לנוכח השינוי וההשקעה בשנים האחרונות במזרח העיר ופתיחת עוד ועוד בתי ספר עירוניים שבהם ניגשים התלמידים לבגרות הישראלית, בעוד 9 שנים לערך הרמה תהיה יותר גבוהה ויכול להיות שלא נצטרך מכללות. "בחמש השנים האחרונות המספרים גדלו בצורה מטורפת. בתי הספר העירוניים כיום לא עומדים בביקוש. יותר רוצים ללמוד תוכנית ישראלית וכששואלים למה כולם רוצים תוכנית ישראלית התשובה היא שהם רוצים ללמוד באוניברסיטה העברית ובעזריאלי".
רגב מוסיף עוד כי סגירת השערים לאקדמיה בפני צעירי מזרח העיר משמעותם לשלוח אותם ללמוד באוניברסיטאות פלסטיניות, שם מעבר לאי היכולת להשתלב בשוק העבודה הישראלי, יש תכנים נגד מדינת ישראל, אנחנו יורים לעצמנו ברגל. בעיניים של מערכת החינוך ומנח"י זה ממש סוגר את האופק למעלה".
ומה חושבת חגית משה, יו"ר מפלגת הבית היהודי ומחזיקת תיק החינוך, שאחראית גם על החינוך במזרח העיר, על ההחלטה של סמוטריץ' שאליו חברה בשבוע שעבר? על אף פניות חוזרות היא העדיפה שלא להגיב.
