עד כמה חמורה התפרצות מגפת השעלת בירושלים? דוח חדש שחושף mynet ו"ידיעות ירושלים" מעלה סיבות לדאגה. בחודשים האחרונים התגלו בארץ 215 תינוקות שנדבקו במחלה, יותר מ־80 מהם בירושלים ועוד עשרות בבית שמש. המשותף לשני יישובים אלה הוא ריכוז גבוה של חרדים קיצונים אשר מסרבים לחסן את ילדיהם. הדוח מעלה כי בעיר יש 10 אלף תינוקות וילדים שהוריהם לא העניקו להם אף חיסון. רובם אמנם מתרכזים בשכונות החרדיות, אבל מומחים מזהירים כי מניעת חיסון מסכנת את כלל האוכלוסייה.
תוצאות הקורונה
במהלך חודש מאי נפטר תינוק בן 10 חודשים שחלה בשעלת והגיע לטיפול בבית החולים הדסה. כעבור זמן קצר הודיע משרד הבריאות כי יש התפרצות של מחלת הילדים וניתן למנוע אותה בקלות על ידי הקפדה על שגרת חיסוני שגרה. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הבריאות העירונית, נחשף עד כמה המצב בירושלים חמור, ולדברי ד"ר אורית גולדשטיין מאגף שירותי בריאות הציבור בעירייה, הם תולים את המצב הנוכחי במגפת הקורונה. "בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר משבר הקורונה, אנו עדים לירידה בכיסוי החיסוני של ילדי ירושלים ולעלייה באירועים של התפרצות מחלות דוגמת חצבת, שעלת ופוליו. יש מגמה כללית של ירידה בכיסוי חיסוני, אך הדבר נפוץ יותר בריכוזים חרדיים – מאה שערים, מעלות דפנה, רוממה, סורוצקין, סנהדריה".
על השאלה כיצד פועלים כדי לעודד את החרדים להתחסן, היא השיבה: "יש לנו שני פרויקטורים מהמגזר החרדי. אנחנו עושים ממש קמפיין שיווקי מקצועי בקופות חולים, גיוס רבנים וקופות חולים, כריזה ברחובות בשכונות חרדיות, הודעות קוליות לטלפונים כשרים... נפגשנו עם נציגי קופות החולים, נפגשנו עם מנהלות התחנות החרדיות של טיפת חלב, ואנחנו מתחילים בפיילוט בשכונות הר נוף, גבעת שאול וקרית משה".
"הפסקתי לחסן"
"יש לי ילד אחד והפסקתי לחסן אותו בגיל חצי שנה", הודתה השבוע תושבת העיר, אם לילד בן 4. ראוי להקדים ולהבהיר כי הדברים שאומרת האם אינם מבוססים מדעית, אולם הם מובאים כאן כדי להבהיר את צורת החשיבה של הקיצונים שמתנגדים לחיסונים. "חיסנתי אותו כי לא הבנתי מספיק", ממשיכה האם.
קראו גם:
"הקשבתי למשרד הבריאות ולרופאים. אחרי חצי שנה שחיסנתי והתחלתי להאכיל אותו, גיליתי שהוא אלרגי להרבה מאכלים. התחלתי לחקור, וגיליתי שבשנים אחרונות מספר החיסונים שהתינוקות מקבלים מטורף. לא הבנתי למה צריך את החיסונים. אני בחורה מאמינה שהקדוש ברוך הוא בורא אותנו מושלמים. זו השאלה שגרמה לי לחקור".
לא פחדת להפסיק לחסן? "אולי בהתחלה חששתי, אבל לא עכשיו - ההפך הוא הנכון. אנחנו פוחדים שאנחנו לא יודעים, ומשימת חיי כאם היא לחקור ולבדוק, וזה מה שעשיתי והיום אני בטוחה. יש התעוררות גדולה בזמן האחרון. אנשים מבינים שהחיסונים זה רעל".
"קמפיין ביידיש"
מי שנאבק ב"פייק ניוז" נגד החיסונים במגזר, הוא מני חדד, תושב העיר, שיחד עם אבי בלומנטל, השניים מנהלים את מערך מערך ההסברה למגזר החרדי במשרד הבריאות, בשלוש השנים האחרונות. "לא חלמנו שחיסוני הקורונה שאמורים להציל חיים יזכו לקבלת פנים שלילית ולמאבק שממומן במיליונים רבים שכל כולו 'פייק ניוז'", אומר חדד, "עברנו בית בית של גדולי ישראל וההנהגה הרוחנית, והבאנו הסכמה מלאה והוראה ברורה ש'כל מי שהגיע לגיל שיכול לקבל חיסון צריך לקבל חיסון ללא פחד'".
על השאלה כיצד הם פועלים כיום נגד סרבני החיסונים בירושלים, משיב בלומנטל: "למרבה הצער, מתנגדי החיסונים ומפיצי הכזבים ניצלו היטב את הוואקום ההסברתי מאז הקורונה והמשיכו לפעול ביתר שאת בעיקר בקרב הקהילות הבדלניות בירושלים, קרי מאה שערים, בית ישראל, בתי הונגרין וגם בבית שמש. הם הצליחו לייצר אנטיגוניזם גם כנגד חיסוני השגרה שעד אז התושבים שם נהגו להתחסן בהם. כעת נדרשת עבודה הסברתית מחודשת ואנו יוצאים למבצע בימים הקרובים בשיתוף פעולה מלא עם הקהילות, ההנהגה הרבנית, רופאים מקומיים ועסקני הרפואה של הקהילות כולל הפצה מאסיבית של חומרי הסברה ייעודיים ביידיש".
"חזרנו אחורה"
"פעוט שאינו מחוסן חשוף למחלות שמסתובבות בסביבה שלו", מבהירה בנחרצות האחות ריקי סגל, ריקי סגל, מנהלת מערך רפואה מונעת במחוז ירושלים של 'הכללית'. "החיידקים והווירוסים לא נעלמו מהעולם. פעם היו אבעבועות שחורות והמחלה מוגרה, ולגבי פוליו חשבנו שהצלחנו להתגבר על המחלה וחזרנו אחורה בגלל הנושא של ילדים שלא חוסנו. ילד שלא מחוסן לא מוגן ועלול לחלות במחלות קשות, ויש לזה השלכות עתידיות עליו ועל משפחתו".
הורים שלא מחסנים נוהגים לדעתך ברשלנות? "ילדים שלא מחוסנים הם לא אויבים. במשפחות שלא מתחסנות ההורים חושבים שהם עושים הכי טוב לילדים שלהם, כי יש המון דיסאינפורמציה ופייק ניוז ברשתות החברתיות. הורים חוששים וחושבים שהם מכניסים חומרים מזיקים לילדים, לכן אני אומרת שגם אליהם צריך להתייחס בחמלה וצריך הסברה. אני מזמינה את כולם לקרוא מידע שמפרסמים ארגון 'מדעת' או 'מדברים על חיסונים', לשאול שאלות ואנשי מקצוע יענו. אני מבינה את החשש של ההורים וחשוב לתת להם מידע נכון".
איך מושפעים ילדים שחוסנו? "ככל שיש יותר מחוסנים בגן יש יותר הגנה סביבתית. אנחנו אף פעם לא מדברים על 100 אחוז, כמו למשל חיסון חצבת, שהוא יעיל מאוד - שתי מנות שלו מקנות 97 אחוז הגנה. אבל אם יש שלושה גנים שיש בהם 100 ילדים, יש סיכוי ששלושה ילדים יחלו. בדרך כלל מי שמחוסן מוגן. הוא יכול לחלות אבל במחלה קלה יותר, וסיבוכים בוודאי לא יהיו לו. בהתפרצות החצבת ב־2018 נדבקו 19 ילדים שחוסנו, אבל המחלה אצלם היתה קלה".
"שעת סכנה"
חבר המועצה חיים אפשטיין ('בני תורה') יודע מניסיון אישי עד כמה השעלת מסוכנת. הוא עצמו לקה במחלה בילדותו, וכיום הוא נאבק כדי למנוע את התפשטות המגפה בקרב ילדי המגזר: "אנחנו קוראים לציבור להבין שמדובר בשעת סכנה וחייבים לשמוע בקולם של הרופאים ולצאת להתחסן בכל מחיר - ויפה שעה אחת קודם וככה נציל חיי אדם", הוא אומר.
"בפרט אחרי שכבר עברו למעלה חודשיים מאז המקרה שבו תינוק החזיר את נשמתו לבורא משום שלא היה מחוסן לשעלת, והרופאים קבעו חד־משמעית שזו סיבת המוות". לדבריו, אחת התוכניות היא לגייס את 'איחוד הצלה' לעניין על ידי שליחת ניידות לשכונות בתיאום עם טיפות חלב.
השפעה על כולם
"מי שלא מתחסן לשעלת מסכן את עצמו יותר מאשר את הציבור", מנסה להרגיע ד"ר יאן מיסקין, ד״ר יאן מיסקין, מומחה ברפואת המשפחה וזיהומולוג במחוז ירושלים של 'הכללית'. "מי שמתחסן לשעלת זה למען המחוסן והמשפחה שלו. ילד מתחסן מגן על עצמו ועל המתים משעלת מגיל אפס ועד שנה. הם יילודים של אמא שלא התחסנה. במהלך ההריון הוא עלול להידבק והוא בסכנת חיים".
מנגד טוען ד"ר ארז גרטי, אימונולוג מ'מכון דוידסון לחינוך מדעי', כי יש חשיבות רבה לחיסון וכי מחלות כמו שעלת יכולות לצאת בקלות מתוך ריכוזי אוכלוסייה ולפגוע בעוד אוכלוסיות. "החיסון הוא לא רק המגן הרפואי של הילדים שלכם, אלא גם של בני הדודים שלהם, הילד של השכן, התינוק שעל ברכי הנוסעת במושב שממול באוטובוס - של כל אדם שהילד שלכם פוגש", מדגיש ד"ר גרטי. "ילד שלא חולה בשעלת לא ידביק בשעלת. זו ערבות הדדית במלוא מובן המילה".
ניידת חיסונים וכרוז
במשרד הבריאות שבו והדגישו את חשיבות מתן חיסוני השגרה נגד מחלות זיהומיות והזהירו שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים ולמוות. "הקפדה על חיסוני השגרה חשובה לטובת מניעת התפרצויות של תחלואה בקרב הילדים וסביבתם", נמסר מהמשרד. "צוותי טיפות חלב עושים מאמצים להגיע למשפחות שבהן יש ילדים שלא חוסנו כלל או שחוסנו באופן חלקי, ולזמנם בדחיפות לקבל את חיסוני השגרה. תינוקות צעירים מגיל שישה שבועות ומעלה שלא חוסנו יקבלו חיסון בטיפות חלב ללא תור. החיסון שניתן לתינוקות נותן הגנה מפני מספר מחלות, כולל שעלת ופוליו.
"בימים אלה מסתובב כרוז בשכונות בירושלים שבהן אחוז הכיסוי החיסוני נמוך, שקורא למשפחות לחסן את ילדיהן נגד שעלת. לאור חשיבות הנושא, כלל התחנות של טיפות חלב בעיר פתוחות יום אחד בשבוע בשעות אחר הצהריים. הרחבת שעות הפעילות תיבחן בהתאם לביקוש. קיים אישור תקציבי להפעיל את ניידת החיסונים, ובמשרד הבריאות נערכים להפעלתה כולל בירושלים. כמו כן בחודשים האחרונים מפעיל המשרד במחוז ירושלים ובאזורים נוספים בארץ שירות של חיסון עד הבית למשפחות שבהן יש יותר משלושה ילדים שאינם מחוסנים".
סגל | צילום: פרטי
ד"ר גרטי | צילום: ענבל מרמרי
אפשטיין | צילום: פרטי
בלומנטל | צילום: פרטי
חדד | צילום: פרטי
יש גם כיתוב רגיל, על הצילום במקום מתאים וקריא. נרקיס בלוק מדיום | צילום: שם הצלם
// צילום: שאטרסטוק
השכונות עם
הכי הרבה ילדים
לא מחוסנים:
582
גאולה
565
מאה שערים
452
שכונת הבוכרים
440
רמות
367
בית ישראל
* ע"פ דוח ועדת הבריאות העירונית
