מתנדב זק"א, בנצי ליזרוביץ שטיפל בפצועים בזירת הפיגוע הקשה ביום שישי בשכונת רמות סיפר על הרגעים הראשונים והמפגש עם אמם של שני הילדים שנרצחו - אשר ויעקב פלאי ז"ל. "האמא הסתכלה עליי ושאלה - הוא בחיים? בתוך ליבי נשברתי, אני ידעתי את האמת אבל היא לא ידעה מה מצבם של ילדיה. הייתי חזק ולא פרצתי בבכי בפניה", סיפר ליזרוביץ על הרגעים הקשים.
בסביבות השעה 13:30 התקבל דיווח על מחבל שדרס מספר נוסעים בתחנת האוטובוס בשדרות גולדה מאיר פינת בנימין מינץ. באירוע נפצעו חמישה תושבים, ונקבע מותם של שלושה - האחים אשר ויעקב פלאי בני ה-6 וה-8, והאברך אלתר שלמה לדרמן בן ה-20. המחבל חוסין קראקע, תושב א-טור נוטרל והלילה פעלו שוטרים, לוחמי מג״ב ולוחמי צה״ל, בשכונת בא-טור שבמזרח ירושלים לאיטום בית משפחת המחבל חוסין קראקע, שביצע פיגוע הדריסה.
קראו גם:
"קיבלתי את המידע על הפיגוע ברשת הקשר של מד"א וזק"א, הייתי בבית בגבעת זאב ומיד עליתי על האופנוע של זק"א ונסעתי למקום הפיגוע. הילד כבר לצערי היה ללא רוח חיים ונשאר לנו רק לכסות אותו בשקית של זק"א. שאר הנפגעים פונו באמבולנסים מהזירה חלקם בהחייאות. גופת הילד הקטן הועברה לאמבולנס של זק"א בזירה", סיפר ליזרוביץ.
"מתנדב נוסף של זק"א הרב ישראל וורטהימר קורא לי ושואל, האם האמא נמצאת כאן. קצין משטרה אמר במידה ויש מי שיזהה את הילד בשטח, נשחרר אותו מיד לקבורה. אחרת נצטרך להורידו לאבו כביר. כאן התחלנו הרב ישראל ואני לחפש שכנים ואף לאתר את האמא. שכן שגר בבניין ניגש אליי ומוסר את שמות הילדים, שאלתי האם האמא כאן, וענה לי - כן. והביא אותנו אליה. היא היתה מוקפת בשכנות שבאו להיות איתה ברגעים הקשים הללו.
"ניגשנו אליה, ושאלנו אותה: את האמא? היא עונה כן. ואז בזהירות אמרנו לה שעוד כמה דקות נקרא לה, הקצין ואנחנו רוצים לדבר איתך. היא מסתכל לי בעיניים ושואלת: 'הבן שלי בחיים? מה מצבו?' הסתכלתי על חברי בזק"א הרב ישראל ורטהימר והוא מסתכל עליי חזרה כסימן מה עונים לה. עניתי לה: צריך תפילות ,עוד מעט נדע. בתוך ליבינו ידענו שהוא כבר לא בין החיים. בתוך ליבי נשברתי - התאפקתי לא לפרוץ בבכי ליד האמא. דמעות זלגו מעיניי.
"לבסוף שלחנו את האמבולנס של זק"א לשמגר בהוראת המשטרה בכדי לעשות את הזיהוי שם, האמא נשלחה ברכב מיוחד עם צוות חובשי איחו"ה שיהיו איתה ברגע הקשה וקבלת הבשורה המרה וקצין משטרה שכבר המתין לה במקום לזיהוי וקבלת הבשורה. האמא קיבלה את הבשורה הקשה והגיבה: "מה יש להגיד? תודה רבה לה' שקיבלתי ל-5 שנים את הילד ,שלחתי קרבן לה' חזרה".
"מפקד זק"א בנצי אוירינג והמתנדב מוטי פריד שהיו בשמגר בקבלת הבשורה פרצו בבכי. כל השבת הסתובב לי בראש איך האמא מסתכלת עליי ושואלת: האם בני בחיים?".
