בצעד מפתיע וחריג החליט בית המשפט להקטין קנס של נהג שהחנה את רכבו במקום שמיועד לנכים. בתגובה מיהרו בעירייה להגיש ערעור. הפרשה החלה לפני כשנה, כאשר הפקח שלומי עזרא השאיר קנס בסך 1,000 שקל לרכב שחנה במקום שמיועד לבעלי מוגבלות ברחוב בן סירא במרכז העיר.
נהג הרכב ירדן אבישי הגיש בקשה להישפט הגם שאיננו מוגדר נכה. בדיון שנערך לאחרונה הוא הודה בעבירה וטען להגנתו: "זה רחוב חד־סטרי ואם לא מוצאים חניה אז חייבים לעשות סיבוב. אמרתי שאם אמצא חניה פנויה מייד אגיע אליה. ברגע שהחניתי ראיתי את השלט של הנכה. חניתי במקום למשך כ־40 דקות והיא נעשתה בתום לב. אני חושב שהסבירות שגרמתי נזק - היא כמעט לא סבירה".
נציגי העירייה ציפו מבית המשפט להטיל על הנהג קנס בשיעור גבוה, בטענה כי לא היה מקום להגיש בקשה להישפט ולבזבז משאבים ציבוריים. "כל הפחתה מקנס המקור תביא לחוסר שוויון בין אלו שמגיעים להישפט בבית המשפט לבין אלו שלא", טענו בעירייה.
"הפרעה נמוכה"
בצעד חריג בחרה השופטת סיגל אלבו להפחית בחצי את הקנס שניתן לנהג ונימקה את החלטתה: "נתתי אמון בטענת הנאשם כי פעל בתום לב. כמו כן לאור העובדה שמדובר בחניה בשעת לילה מאוחרת (02:16), כך שמידת ההפרעה נמוכה יותר, וכן לאור מצבו הכלכלי של הנאשם, מצאתי להפחית מסכום הקנס המקורי. הנאשם ישלם קנס בסך 500 שקל ב־2 תשלומים שווים".
בעירייה מיהרו להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, וטענו: "אין נפקות לשאלת תום הלב של המשיב. אף אם ניתן היה לקבל קביעה זו (שאינה מתיישבת עם לשון החוק), משנמצא כי התמרור המייעד את החניה לחניית נכה היה בולט ובסמוך למקום שהעמיד המשיב את רכבו - לא ניתן לומר כי העבירה בוצעה בתום לב".
גם הטענה של השופטת כי יש מקום להקל בדין לאור העובדה שמדובר בעבירה שבוצעה בשעת לילה מאוחרת, הרגיזה את העירייה. "שגה בית המשפט קמא בקובעו כי העמדת רכב בשעת לילה מאוחרת מעידה כשלעצמה על מידת הפרעה נמוכה יותר", נטען בערעור. "לא ניתן לקבל קביעה זו, שכן המשמעות האופרטיבית של קביעה זו היא שזכויותיהם של נכים נפגעות פחות בשעות הלילה. הפחתה כאמור מתמרצת עבריינים, מביאה לעומס רב ופוגעת בעקרון השוויון בין מבצעי העבירה".
ראוי להדגיש כי בעירייה מקווים להצלחת הערעור משתי סיבות - גם כדי להגן על זכויות הנכים והן בשל העובדה שמתחילת ינואר ועד החודש חולקו 4,410 דוחות בסכום של 1,000 שקל. הפחתת הקנסות או ביטולם יגרמו לרשות המקומית אובדן הכנסה ואולי גם כאב ראש לא קטן.
מהנהלת בתי המשפט נמסר: "מדובר בתיק תלוי ועומד אשר הוגש בגינו ערעור. כפי שמפורט בהכרעת הדין, הנאשם טען כי החניה בוצעה שלא במתכוון ובתום לב. לכן בגזר הדין השופטת התחשבה בנסיבות המקרה, בנסיבותיו האישיות של הנאשם, במצבו הכלכלי, ובכך שאינו עובד בשל מגפת הקורונה, והפחיתה מגובה הקנס המקורי".
