אירועי חגיגות ה-70 למדינת ישראל שצוינו זה עתה, הם הזדמנות טובה לעשות לכם סדר בכל מה שקשור לציון יום העצמאות או אי צויינו בקרב פלגים שונים במגזר החרדי.
לא אחת נשמעת אמירה קולנית ובלתי מבוססת, לפיה המגזר החרדי הוא אנטי ציוני בהגדרתו ומתוקף כך מחרים כל אירוע המתקשר באיזו שהיא צורה עם המדינה היהודית הציונית.
ובכן, למען ההגינות אשתף אתכם בסימנים שאותם אני נותן בפלגים השונים במגזר החרדי. עם הקוטב הקיצוני האחד נמנים נטורי קרתא. חרדים קיצוניים אלה הם אנטי ציוניים במובהק ולכו מחרימים את מדינת ישראל, ואינם מוכנים להשתתף בשום אירוע המפאר את המדינה הציונית. אלה לרוב גם מבקשים מדי שנה לעורר פרובוקציות במהלך יום העצמאות על ידי שריפה פומבית והפגנתית של דגלי ישראל וסממנים ציוניים נוספים.
בקוטב השני נמצאים "החרדים החדשים". עימם נמנים רוב רובם של החסידים/ליטאים המודרניים. אלא בשונה מהקיצוניים כן יוצאים לבלות ולחגוג את יום העצמאות בין אם זה בעשיית מנגל כהלכה ובין עם זה בחגיגות אחרות והשתתפות/צפייה בטקס הדלקת המשואות המסורתי בהר הרצל. בין שני הקטבים הקיצוניים הללו נמצאת רוב רובה של החברה החרדית בארץ. אלה אינם מחרימים את חגיגות העצמאות, אך אינם נוטלים בהן חלק באופן פעיל ונמרץ. החרדי המצוי כן ייצא החוצה כדי להתבונן במפגן האווירי של חיל האוויר.
במספר בתי כנסת באזורים ש"התחרדו" בשנים האחרונות ישנם לא מעט חרדים שבסיום תפילת שחרית יישארו בבית הכנסת לשמוע את אמירת "הלל" על ידי וותיקי ומשחררי ירושלים. חרדים אלו לא ישתתפו בתפילה אך ייהנו למשמע זמירות הניצחון.
אני אישית נמנה על אותם "חרדים חדשים" שכן מציינים את יום העצמאות בין עם זה בהשתתפות (בהתנדבות) בטקס הדלקת המשואות כמדי שנה ושנה או בין עם זה בעשיית על האש אך לא בפומבי.
עצמאות שמח, שבת שלום!
